עוד חוק נולד בישראל.

הנה לכם דוגמה קלסית איך הפוליטיקאים מנסים לפתור בעיה שנוצרה בגלל עודף רגולציה באמצעות עוד רגולציה – ובכך, מן הסתם, גורמים להחרפת הבעיה:

מליאת הכנסת אישרה הערב פה אחד בקריאה שלישית את הצעת 'חוק הטכנאים' של חברי הכנסת גלעד ארדן ודוד טל, להגבלת זמן המתנה לטכנאי בגין איחור בלתי סביר.

על פי ההצעה, כאשר טכנאי לא הגיע בזמן לתת שירות ואיחר איחור בלתי סביר, תחויב החברה לתת פיצוי כספי של מאות שקלים ללקוח שנאלץ להמתין. ההצעה כוללת שירות למוצרים הנמצאים בתקופת האחריות על פי חוק וכן נותני שירות כמו ספקי הכבלים,לווין, אינטרנט וכדומה.

החוק הזה הופך כניסה אפשרית של מתחרים חדשים לאותם שווקים (כמו, למשל, 'מוצרים הנמצאים בתקופת אחריות על פי החוק, כלומר מכשירי חשמל ביתיים), שהיא קשה ביותר גם כיום, לעוד יותר קשה, ובכך מונעת מן הצרכן לרכוש מוצרים בתנאים יותר טובים מן הקיים, גם מבחינת המחיר, וגם מבחינת תנאי שרות.

שחקן חדש בשוק חייב שיהיה לו יתרון על השחקנים הקיימים, כדי שיוכל למשוך אליו חלק מן הלקוחות שקיימים בשוק. הדרך ההגיונית ביותר לעשות זאת היא להציע את המוצרים במחיר יותר נמוך מן המקובל בשוק. דבר זה הוא לא פשוט בכלל, כי השחקנים הגדולים בשוק (ובמציאות הקיימת כרגע רוב השחקנים הם גדולים, ולא בכדי) יכולים להשיג מחירים זולים במיוחד מהספקים שלהם בגלל היותם גדולים, כלומר הם קונים כמויות גדולות בבת אחת במחיר סיטונאי. שחקנים קטנים לא יכולים לקבל מן הספקים מחירים נמוכים אלו, לכן כדי בכל זאת להציע מחיר אטרקטיבי ללקוחות פוטנציאליים, הם חייבים לקצץ בהוצאות אחרות, כמו למשל במספר הטכנאים שהם יכולים להחזיק בכל זמן נתון כדי לתת שרותי אחריות על פי חוק, שלא נדבר על ההוצאה שכרוכה בעצם מתן שרות כמתחייב באחריות.

בתור לקוחה, ישנם מוצרים רבים שהייתי מוכנה לרכוש גם ללא אחריות, בתנאי שהמחיר שלהם מספיק נמוך. אחריות על פי חוק לא מאפשרת לי לעשות זאת. החוק החדש מחמיר את המצב הזה עוד יותר, בכך שהשחקן החדש הפוטנציאלי לא רק צריך לספק מחירים נמוכים מן השחקנים הקיימים, (כאשר הוא כזכור קונה את אותם המוצרים יותר ביוקר), לא רק שהוא צריך לעמוד בהוצאה נוספת של מתן שרות כמתחייב באחריות, אלא שעכשיו הוא גם צריך להחזיק צי של טכנאים באופן קבוע כדי שאלו יוכלו להגיע בזמן לכל דורש שרות כמתחייב מאותה אחריות. אם לא יעמוד בתנאי זה, יצטרך לשלם מאות שקלים ללקוחות מכסף שעוד אפילו לא התחיל להרויח. לא מפתיע, איפה, שבכל אותם תחומים שמונה הכתבה (מוצרי חשמל, כבלים ולויין, אינטרנט וכו'), ישנו מספר קטן של שחקנים גדולים בשוק הישראלי. ככל שגדלה הרגולציה, קטן מספר המתחרים, והשחקנים הקיימים מתנפחים על חשבון המתחרים הפוטנציאליים שלא מסוגלים להכנס לשוק. מי המפסיד? הלקוח, עליו הפוליטיקאים מתיימרים להגן.

(תודה לאורי מלמד על הקישור).