ואם כבר – המלצה כללית לגולשים: כשישנים לא נוהגים. בשביל זה יש שוליים.

כמובן, תגובתי כוונה בעיקר לממסד המשטרתי. אינני _שופט_ את השוטרים האינדיבידואליים הזקוקים לפרנסה עד שאגיע למקומם.

ד"א: מה הופך אותך לעבריין פוליטי? מה כבר עוללת, אבנר???!!!:-)

אני לא יכול לכתוב על שוטרים בלי להרגיש נוגע בדבר.
קבלתי עדויות מאנשים שפגשו אותם… וגם לי יצא לדבר אתם קצת. אין ספק – כל עוד לא תעשה משהו נורא, כמו להתנגד לחבלה ברכושך הפרטי, הם יכולים להיות מאד נחמדים ואפילו אינטילגנטים (אני לא מדבר כאן על שוטרי תנועה. סתאאאאאם). דרך אגב, אני מכיר גם כמה עבריינים (מאפיה לשעבר, לא מתנחלים), ואיתם זה די אותו דבר (ולעתים החל בגלל התנכלות השלטון לעסק תמים).
אבל אני לא הוגן. בטוח יש גם אחרים. הבעיה איתם, כמו עם עורכי דין, ש- 98% מוציאים שם רע לכל השאר.
אני זוכר אפילו איזו תהלוכה נחמדה שאורגנה בעיר, בלי שום קשר לפוליטיקה, לפני כמה שנים, ולראשונה מזה זמן רב קרה, שראיתי שוטר (גם כן שוטר – שיטור קהילתי) והרגשתי שהוא "אתנו".
מקובל עלי שהם לא פסיכופטים – הם שומרים את הנאותיהם למדורים מגבלים מאד המאושרים בפקודה. אני גם מסכים עם יעקב – טוב שיש כמה שנהנים מזה. אמר על זה פעם אדיר זיק ז"ל (בהתיחסו לשב"כ): יש גם יחידת כלבים בצבא, והם עושים עבודה חשובה מאד, והם עדיין כלבים.
מח"ש היא חלק מהמשטרה, והמאשים צריך להיות לוביסט רציני אם הוא רוצה שיהיה סכוי שהתיק לא יסגר מחסר עניין לצבור, גם כשזהות המואשם ברורה לחלוטין והעדויות חד משמעיות. זה לא ייחודי למשטרה – גוף אינו חוקר את עצמו ברצינות, ולכן גופי השלטון (בתי משפט, צבא, משטרה, ממשלה, בתי הסהר) תמיד בסכנת שחיתות (הצד השני האפשרי הוא אוירת מלשינות נוראית, אבל זה כבר ספור אחר, ובדרך כלל נלווה לצורות שלטון גרועות עוד יותר).

זהו. הוצאתי קיטור, ואני לא מתחרט על אף מלה.
ואליסה – לעניין: אני בהחלט מוכן לראות ברוב סוחרי הסמים בארץ עבריינים פוליטיים (בדיוק כמוני), לפחות כל עוד מדובר רק בתחום סחר הסמים.

לגבי הכתבה: אני לא התרשמתי ממנה כהיסטרית או כקוראת ללינץ' בסורוקה. מה שכן, היא בהחלט חד צדדית. השאלה החשובה כאן האם העיתון ניסה להשיג את תגובתו של סורוקה או המשטרה בכלל, והאם הם נענו. אני מבינה גם טוב מאד שאם אכן העיתון פנה אליהם, הם היו מנועים מלהגיב מסיבות של מגבלות של חקירה או משפט וכו'. יכול מאד להיות שאם זה היה המקרה, העיתון היה צריך לשתוק עד אשר קיבל את תגובת המשטרה או סורוקה עצמו.

זה שוטר שההתנהגות שלו במסגרת תפקידו הביאה למותו של אדם, ויש מקום לבדוק אם המוות של האדון דהן מצביע על בעיה בשוטר. יש לזכור שזה שוטר שהעבודה היומיומית שלו כבלש לעתים קרובות דורשת ממנו להפעיל כח.

יכול להיות שהוא באמת לא צריך להיות במשטרה, כי יש לו בעיה להבחין בין מצבים שדורשים הפעלת כח לבין מצבים שלא, או שאולי יש לו בעיה בויסות מידת הכח שהוא צריך להפעיל במצבים שהפעלת הכח נדרשת. אבל זה נושא לבדיקת גורמים מקצועיים, ולא לכתבה היסטרית וחד צדדית בעיתון שמכריזה עליו שהוא מכשפה וקוראת להמון לתפוס אותו ולשרוף אותו חי בככר העיר.

אתה מביא כהוכחה לפסיכופתיות שלו את זה שקל למצוא חומר לגביו בארכאות משפטיות. והרי הוא נמצא 'מתחת לפנס' כמו בבדיחה הידועה. יש לך שם ואתה מחפש עליו חומר ויש. בטח שיש. הוא בלש משטרתי.

השאלה היא אם יש שוטר, שעובד באותה עבודה כמו סורוקה במשטרה, שהיא מטבעה דורשת לעתים קרובות שימוש בכח, שלא תמצא עליו חומר בארכאות משפטיות.

קודם כל, על הפעלת כח נחקרים במח"ש, ולעתים גם נשפטים.

אך גם במקרים רבים שבהם נעשה שימוש בכח על ידי שוטר, והשוטר אינו נשפט על כך, כי המשטרה ומח"ש והפרקליטות מצאו שאותו שימוש בכח היה סביר ומוצדק, נושא השימוש בכח בכל זאת עולה בבית המשפט במשפטו של אותו העברין שנעצר תוך שימוש שבכח — במשפט זוטא.

מכאן שאחוז יחסית גדול של בלשי המשטרה שהשמות שלהם יפלו לידיים שלך באופן אקראי, ותחפש עליהם חומר בארכאות משפטיות, בדיוק כמו שחיפשת על האדון סורוקה – תמצא.

ואולי השאלה הנכונה היא – האם בלש שאין עליו 'רעש' במערכת, הוא לא בלש גרוע וכושל שאינו עושה את העבודה כמו שצריך, ומעדיף לא להפעיל כח מוצדק וסביר כשזה נדרש, כדי לא להסתבך, במחיר של הבטחון של כולנו?

פגשתי המון אנשים נחמדים בחיים שלי שמאוד אהבו את המשפחה שלהם והיו נורא טובים עם ילדים ואז הם מספרים לך איך הם שברו לאיזה ילד ערבי את הרגליים כשהם היו בצבא.
וזה לא שהם תופסים את עצמם כאנשים רעים.
הדי-הומנזציה שהם עושים להומואים/נרקומנים/ערבים מאפשרת להם לבצע מעשי זוועה בלי ללכלך את מצפונם אפילו קמעא,הם פשוט מניחים אותו בזהירות בכיס האחורי ולא משתמשים בו.

הדר רז (מתנדב) : http://community.walla.co.il/?w=/503/2675/8512886

השופטת רביד: "כפי שניתן ללמוד מהעובדות שפורטו בהרחבה בהכרעת הדין, עסקינן בתקיפה ברוטלית, מיותרת וחסרת כל צידוק מצד קצין משטרה, כלפי בחורה צעירה, שברירית למראה, שמכוח היותה עצורה- הייתה חסרת ישע ונתונה לחסדיו. לא ניתן להסביר אלימות זו בצורך מבצעי או בהתמודדות עם אוכלוסייה עבריינית בעייתית (כפי שניסו עדי האופי להסביר ולתרץ), מדובר בהתפרצות זעם, תגובה לא פרופורציונית למה שנתפס על ידי הנאשם כהתנהגות מחוצפת ולא צייתנית מצד המתלוננת.

כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות משמעותיות עד כדי שבר באפה והיא נזקקה לטיפול רפואי ממושך, הן בגין החבלות הפיזיות והן בגין הטראומה הנפשית."
http://www.courts.co.il/SR/shalom/s06003153-199.htm

וזה מה שהיה שם:
"תנועה זו של התחמקות הייתה הטריגר לפרץ אלימות שהופנה כלפיה. לדברי המתלוננת, הנאשם דחף אותה בחוזקה אל עבר המיטה וגרם לה ליפול כך שקצה המטה פגע בגב התחתון שלה. לדבריה, היא חשה מעין שיתוק ולא יכלה להתרומם ואז הנאשם תפס אותה בשערותיה, הרים אותה וגרר אותה בשערותיה לעבר המקלחת. שם, בחדר השירותים הוא החל לבעוט בה, להכות אותה מכות אגרוף ולחבוט בה בכל חלקי גופה. לדברי המתלוננת, היא התחננה על נפשה, אמרה לנאשם שהיא בסך הכל בחורה, אך הנאשם, בכל אימת שצעקה או ניסתה לדבר,סתם את פיה עם ידו. באחת הפעמים שבהן חסם הנאשם את פיה היא נשכה אינסטינקטיבית את אצבעו. כעבור זמן שארך לדבריה כנצח הוציא אותה הנאשם מהמקלחת בבעיטות באומרו שכנראה לא קיבלה מספיק מכות כשהייתה ילדה ויצא מן התא. לדברי המתלוננת היא הרגישה שהיא מדממת, חולצתה הייתה מוכתמת בדם והיא ראתה את שערותיה שנתלשו מראשה פזורות בתא."

ואולי היא משקרת?
"תימוכין לדברי המתלוננת ניתן למצוא בתצלומים שצולמו במשטרה שבהם מתועדות החבלות על גופה, וכן בתעודות הרפואיות שבהן יש ביטוי לממצאים שהתגלו על גופה מיד לאחר שחרורה ממעצר (בטווח של שעתיים-שלוש מקרות המקרה). ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם תלונתה של המתלוננת ומתיישבים עם המכות שאותן תיארה. יש בכל אלה בהחלט כדי לחזק את דברי המתלוננת ולתמוך בהם, במיוחד במצב שבו טענת הנאשם היא כי המתלוננת לא הוכתה בכל צורה שהיא.

התעודות הרפואיות (כולן ממקורות ציבוריים אובייקטיביים) לא נסתרו ואין סיבה לפקפק בנכונות האמור בהם."