אני לא יודעת, כי לא הייתי כאן, אבל אימשין אומרת שהיא לא נראתה ולא נשמעה, לא כאן ולא בחו”ל – להבדיל מביבי, למשל (נו, מה חדש). רק שציפי היא זו שהיתה שרת חוץ באותה תקופה, לא ביבי. המסקנות האפשריות, לפי אימשין, הן שתיים: או שציפי כולה רושם, ולא הרבה תוכן, או שהיא ידעה שהמלחמה ההיא תהרוס כל פוליטיקאי שאיך שהוא קשור אליה, ולכן ישבה בשקט – במילים אחרות, העדיפה את טובתה הפוליטית על טובת המדינה (שלא נדבר על מילוי תפקידה).
מה שהפריע לי הכי הרבה לגבי לבני עד עכשיו זו העובדה שאני לא יודעת כמעט דבר עליה ועל דעותיה בנושאים שונים, זולת פעילותה למען הסדר מדיני עם הפלסטינאים, שלא הריחה לי ממש טוב לכשעצמה. אימשין נתנה לי עוד סיבה טובה לא לבטוח בציפי לבני.
——————
Imshin has an interesting remark on Tzipi Livni here.
ספטמבר 24, 2008 בשעה 9:39 am |
ציפי ליבני משחזרת את נתניהו ב-1996 וברק ב-1999: לא להביע דעה בשום דבר, לא להתחייב לכלום ולא לעורר ציפיות. מסתבר שזה עובד לא רע (לפוליטיקאי. לאזרח זה גרוע ביותר).
ספטמבר 24, 2008 בשעה 11:16 am |
זה באמת רע לאזרח, אבל זה לפחות לגיטימי. לא למלא תפקיד שאתה נמצא בו זה הרבה פחות לגיטימי.
ספטמבר 25, 2008 בשעה 1:54 pm |
גלוי נאות: אני לא סובל את ציפי לבני, אני חושש שיש לה סכוי להיות ראש ממשלה, ואני פוחד ממה שעלול לקרות למדינה כשזה יקרה.
כעת, לשאלת הפתיחה: לפי מה שיכלתי להסיק מן הספר “שבויים בלבנון”, לבני פעלה די הרבה – בדרכה שלה – בצדדי המלחמה הנוגעים ליחסי חוץ.
מכל מקום, באפן אישי אני סבור, שלהשתתפות בדרך כלשהי במלחמה ההיא אין שום יתרון לאף מדינאי בארץ. אני מעדיף על פני כולם את משה פייגלין, שקרא בזמן אמת לכל מי שרק מקשיב לו שלא להתגייס.
ספטמבר 25, 2008 בשעה 2:49 pm |
‘בדרכה שלה’ אומר מאחורי הקלעים?
ספטמבר 26, 2008 בשעה 4:38 pm |
דבר ראשון שציפי ליבני עשתה, אחרי שקיבלה מנדט מפרס, היה להזמין את מר”צ להשתתף בממשלתה. Enough said .
אגב – תופעה מעניינת כל ה turn coats – אלה שעובירם ממחנה למחנה הופכים ליקירי המחנה החדש.
ספטמבר 26, 2008 בשעה 9:28 pm |
טוב, אני חייבת “לסנגר על השטן”, ולומר שזה לגיטימי שפוליטיקאי – או כל אדם אחר – ישנה את האידאולוגיה שלו (לפחות אם הוא לא עושה זאת חדשות לבקרים). זה שהאידאולוגיה החדשה של ציפי (אם אכן עברה שינוי אידאולוגי אמתי, דבר שאני כלל לא בטוחה בו) לא מוצאת חן בעינינו, לא משנה כאן.
ספטמבר 26, 2008 בשעה 10:46 pm |
שזה לגיטימי אין ספק, אבל מדוע זה נחשב אות כבוד?
זה שבן אדם החזיק חלק מהזמן בדעה שהיא לחלוטין לא נכונה – זה לא יכול לדבר בשבחו. וברור שאלה שעברו ממחנה למחנה טעו בגדול לפחות באחד מהגילגולים שלהם.
כמו חוזרים בתשובה, או חוזרים בשאלה, וכו’.
ספטמבר 26, 2008 בשעה 11:32 pm |
מי אמר שזה אות כבוד? (חוץ מאלו שנמצאים במחנה אליו היא עברה. גם אנחנו מאד מכבדים אלו שעוברים למחנה שלנו).
ספטמבר 27, 2008 בשעה 4:32 pm |
“גם אנחנו מאד מכבדים אלו שעוברים למחנה שלנו”
הוא שאמרתי.