הגנומים של השמאלנים

by

באחד הפרקים של הסדרה סאות'פארק מגלים הילדים שמישהו גונב להם את התחתונים. עד מהרה מסתבר שיש איזו חבורה של גנומים בעלת תוכנית מבריקה לעשיית כסף מגניבת תחתונים. התוכנית עובדת כדלקמן:

שלב א – גונבים תחתונים; שלב ב- ???????????; שלב ג'- עושים כסף!

הילדים מנסים להבין מה קורה בדיוק בשלב ב', אבל לא מצליחים לקבל תשובה. תחושה דומה קיבלתי בשבועות האחרונים כאשר דיברתי עם "שמאלנים כלכליים" למיניהם על הסיבות למשבר הנוכחי. לתדהמתי, בכל שיחה חזר על עצמו המודל הנ"ל. ההסבר של הסוציאליסט המצוי למשבר עובד כך: היה היו להם פעם כמה גנומים רעים רעים רעים בתעשיית הכסף החזירית חזירית חזירית של וול-סטריט. לגנומים היתה תוכנית שהולכת כך: שלב א – ניתן, בלי שום חשבון, הלוואות בריבית מאוד נמוכה לכל דורש, שלב ב- ?????????????, שלב ג- עושים כסף!

בכל פעם שאלתי – ומה קורה בשלב ב'? הרי אם נותנים הלוואות לכל דורש, אפילו למי שאין לו דרך להחזיר, ובהיקפים גדולים בהרבה מערך הבטוחות של הבנק, איך הגנומים של וול-סטריט ציפו "לעשות כסף"? התשובות פשוט מדהימות – החל מאלה שלא מבינים איפה הבעיה, וכלה באלה שמספרים על איזה מן דיבוק שתקף את הגנומים שהתעלמו מכל היגיון שהוא ומכל מה שלמדו בבתי הספר למנהל עסקים בדרך לעשיית כסף (דוגמא לתשובות שכאלה אפשר למצוא כאן בדיון המוזר שניהלתי עם מתי שמואלוף).

לכל בר דעת שאינו מסונוור אידיאולוגית ברור, כי לגנומים של וול-סטריט, אפילו חזירים ומנוולים הם, היה ברור שאם נותנים הלוואות בלי שום חשבון למי שרבים הסיכויים שאינם יכולים להחזירה בשום דרך שהיא הרי שבסופו של יום נופלים לקרשים. אלא, של"פגי סו" ו"בילי בוב" יש דוד עשיר, הדוד סם שמו, והוא קנה חובות של "אחייניו" הרבים בסיטונות דרך בנקים "פרטיים" לכאורה ובכך ערב לחובות כבדים. זה היה שלב ב' בתוכנית של כל גנום מצוי בשוק ההון האמריקאי, והתוכנית נראתה כך: שלב א- נלווה בריבית נמוכה ל"בילי בוב'ס" ול"פגי סו'ס" באשר הם, שלב ב- הדוד סם יקנה את ההלוואה מאיתנו, שלב ג – הבאנו אותה בקומבינה ועשינו כסף!

אלא שלעסקים עם הדוד סם יש איזה טוויסט מוזר; הדוד סם הוא לא ממש בן אנוש, אלא תמנון ענק וחסר קואורדינציה (קרי- יד שמאל לא ממש יודעת, ואפילו ממודרת ממה שיד ימין עושה). באחת מהזרועות יושבים רו"ח יועצי ההשקעות ומנהלי הקרנות שאחראים על ניהול ענייניו הכלכליים של הדוד, אך כיוון שלכל זרוע של התמנון מוח משלה (וזו עובדה ביולוגית ידועה…), הם לא מדווחים לדוד סם על מצבו האמיתי, ויש להם אפילו אינטרס להעלים מידע שכזה. כך שהעובדה שהם קונים הלוואות לא קשורה בכלל לכמות הכסף שהדוד סם יכול לייצר. הם קונים אפילו כשהם (וליתר דיוק – הדוד סם…) מפסידים. כיוון שהם יכולים לנהוג כפי שהם נוהגים במשך זמן מוגבל (אחרת, יגלה הדוד סם פתאום שהכסף שלו שווה פחות, יבואו כל מיני גובי חובות לפתחו ויגידו – מכרת לנו לפני עשר שנים אג"ח בריבית של 8% לשנה וכו') הרי שבשלב מסויים יסתבר לכולם שהם קנו הרבה יותר מכפי שהכנסותיו של הדוד סם מאפשרות, נכנסו לחובות כבדים ואינם יכולים למעשה לערוב יותר לחובותיהם של "בילי בוב" ושל "פגי סו". האם תוכלו ילדים לנחש מה קורה לאחר שהשקר הנ"ל נחשף?

כל ילד מבין מה קורה כשהשקר נחשף. אבל מסתבר שמה שכל ילד יכול להבין לא מבינים בעלי האינטרס הסוציאליסטי שמנסים לכפות עלינו עכשיו עוד קצת מהרעל הזה ששמו מנהלי הקרנות של הדוד סם….

About these ads

23 תגובות to “הגנומים של השמאלנים”

  1. dugmanegdit Says:

    האתר הבא מדגים לכל מיני "גאונים" דוגמת יוסי דהאן (ראו הקישור לבלוג של מתי שמואלוף) מה קפיטליסטים באמת חושבים על תוכנית החילוץ של בוש:

    http://taxfreesociety.com/bailout.htm

    צריך לומר באופן ברור – התכנית בזבזנית, לא תפתור דבר אלא רק תחמיר את העניינים, והיא גם לא מוסרית. אסור שהתכנית תעבור (אך, לצערי, אני יודע היטב שהיא כן…).

  2. אבי Says:

    תמצית הרוע הקפיטליסטי מתמצית בזה שהקפיטליסטים מבינים רטוריקה דוגמת זו שמובאת בפוסט, אבל הינם מרושעים מספיק לא ללמדה אל שאר בני התמותה.

  3. dugmanegdit Says:

    אבי-
    אפשר לנסות להניק עד בלי די, הבעיה היא תמיד עם אלה שלא רוצים לינוק…

  4. חנוך Says:

    לפי הבנתי הייתה הנחה שמחיר הנדל"ן העולה יוכל לכסות את הסיכון, אולי היו עוד הנחות, ובהחלט יתכן שגם התערבות ממשלתית שיחקה תפקיד, אם כי לדעתי צריך
    בדיקה יסודית של הנתונים כדי לדעת עד כמה (יש למשל טענות שפאני ופרדי נכנסו לשוק הסאב פריים רק אחרי שהוא תפס חלק משמעותי מהשוק)
    החיים הם לא שחור לבן, וקשה מאוד להעריך סיכונים מהסוג הזה. נראה לי שזה הרבה יותר עניין של תחושה והתנהגות עדרית בקרב המנהלים הלכאורה מתוחכמים.
    לדעתי יש משהו במה שאומרים אנשי השמאל – אנשים ברמות גבוהות מאוד של הכנסה לא מונעים מרצון פשוט לעשות כסף, ובשביל הרבה מהם, בייחוד במגזר הפיננסי, זה סוג של משחק ובמשחק לוקחים סיכונים לא אחראיים.

  5. יעקב Says:

    "החיים הם לא שחור לבן וקשה מאד להעריך סיכונים מהסוג הזה…"
    הנה אנשים שהעריכו את הסיכונים הנ"ל במדויק, לפני 9 שנים, ולא באיזה מרתף אפל, אלא מעל דפי הניו יורק טיימס:

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=9944675

    לא היה קשה כלל להבין מה קורה.

  6. dugmanegdit Says:

    חנוך-
    אכן, קשה מאוד להעריך סיכונים מסוג זה. בשביל זה יש אנשים שזה תחום התמחותם, אך כפי שאמרת הם לא תמיד צודקים. אך זו לא הבעיה כאן; אילו היה מדובר סתם בחוסר אחריות או בחוסר הבנה הרי שהיינו מצפים למצוא כל מיני סוגים של בנקאים. היינו מצפים לראות כאלה שנטלו סיכונים גבוהים יותר וכאלה שנטלו סיכונים נמוכים יותר. היינו מצפים למצוא כאלה שהלוו ל"בילי בוב" וכאלה שהעיפו לכל הרוחות את "פגי סו". העניין הוא שהשונות בהתנהגות היתה אפסית. כאשר השונות בתהנהגות היא אפסית צריך לחפש את הגורם לכך. הגורם לא יכול להיות אינדבידואלי, וגם לא איזה גורם מיסטי כפי שטוענים חלק מאנשי השמאל (כולם נכנסו לטראנס והאמינו באורח פלא שכדאי להלוות כמויות אדירות של כסף בריבית סאב-פריים; זה כמו שיספרו לנו שכל הגרמנים במלחמת העולם השניה נכנסו כך סתם לטראנס ולפתע פתאום האמינו שחובה עליהם לרצוח יהודים…). הוא חייב להיות חיצוני להחלטות האינדיבידואליות, וכפי שעינך רואות אפשר למצוא הסבר פשוט יחסית לעניין. "התנהגות עדרית" – אכן. "התנהגות עדרית ספונטנית" – כלל וכלל לא!!

  7. dugmanegdit Says:

    יעקב-
    מעולה! זה צריך לעבור להפצה המונית.

  8. Alisa אליסה Says:

    חנוך, זה באמת ממש לא מסובך. כשנותנים לאנשים כסף חינם, הם ישתמשו בו. כשנותנים להם כסף חינם בתנאי שישתמשו בו בצורה מסוימת שגם מבטיחה רווח מיידי, הם ישתמשו בו באותה צורה. הממשלה נתנה למנהלי המוסדות הפיננסיים כסף חינם, בתנאים שהיא קבעה. עכשיו כולם מתפלאים שאותם מנהלים לא היו הצדיקים בסדום ולא סרבו לאותה הצעה.

  9. rogel Says:

    המאמץ להסביר, חיובי ומוסדר (כמו כאן לדוגמא http://url.ie/qpd) מדוע המשבר האחרון איננו כישלון ההשקפה הקפיטלסיטת נדון מראש ליפול על אוזניים ערלות. נראה כי זוהי הזדמנות לכל אותם סוציאליסטים לקדם את האג'נדה שלהם, ואמת מעולם לא הייתה חלק ממנה.

  10. חנוך Says:

    דוגמה נגדית,
    לא ברור לי איך בדקת שהייתה שונות אפסית בלקיחת הסיכון. נראה לי שהממוצע של לקיחת הסיכון היה גבוה, וקודם הצעתי הסבר.
    ההסבר הפשוט לא מסביר איך גם אחרי שפאני ופרדי הולאמו נמשך משבר עמוק וכמות גדולה של נכסים פיננסיים רעילים מוחזקת בארה"ב ומחוצה לה.

  11. יעקב Says:

    אני מתחיל לחשוד שיש אמת בדבריו של חנוך. אני חושד ומנחש אבל…
    זה לא רק משכנתאות. המשכנתאות הן חלק מזה – אבל כנראה יש עוד הרבה נייאות ערך מורעלים בחוץ, שהמשכנתאות היו בשבילם רק תירוץ.
    אני לא מכיר את שוק ההון ולא יודע בדיוק מה הלך שם, אבל נראה לי שעניין המשכנתאות לא מסביר הכל.

  12. שומר הלילה Says:

    מכל השמאל-כלכליים להתווכח איתם מצאת את שמואלוף? האדם שתמונתו במילון נמצאת ליד הערכים "victim mentality" ו"חי בסרט" ? יותר מעניין הויכוחים עם יוסי לוי.

  13. dugmanegdit Says:

    חנוך-
    כי כולם לקחו (כמעט) את אותם סיכונים. למשתנה מקרי קבוע יש שונות אפס!
    אשר לעניין ההלאמה – מה לא מובן? העובדה שנכס מולאם לא משנה את מצב החובות. יש עדיין נכסים שניתן כסף עבור רכישתם וכסף זה פשוט לא יחזור; הכסף שניתן לרוכשים הושג, בעיקר, על חשבון העמקת גירעון החוץ האמריקאי (שעומד על סכומים אגדיים). כך שהעובדה שממשלת ארה"ב היא הבעלים של הבנקים לא משנה – עדיין יש נושים שרוצים וירצו את הכסף שהם הלוו לממשלת ארה"ב בחזרה. הבתים שהלווים קנו נרכשו בערך שגבוה מערכם "האמיתי" (וזאת משום זרימתו של אשראי זול וכו') וכעת מישהו צריך להשלים את ההפרש!
    בנוסף, העובדה שכולם (!!) ידעו שפאני ופרדי קונים משכנתאות בקבלנות עוררה את תיאבונם של גורמים שונים בכל העולם. כשבעל הבית משתגע, כולם רוצים להצטרף לחגיגה; אנשים כותבים אופציות (וגם נגזרות מורכבות יותר) על מחירי הבתים, שוק הביטוח עושה את שלו (צריך ביטוח למשכנתא…) וכו'. העובדה ששני מציתי היער יצאו מהמשחק לא אומרת שהיער יפסיק לבעור!

  14. dugmanegdit Says:

    שומר הלילה-
    אני יודע שאני נמצא כאן על תקן "לפני עיוור לא תתן מכשול", וליתר דיוק – לפני כסיל לא תשים קוביה הונגרית…. אלא שסוג הכסילות שמפגין שמואלוף נפוצה הרבה יותר מסוג האווילות שמפגין יוסי לוי (אגב – הוא גם סטטיסטיקאי לא מבריק במיוחד. לדוגמא – ראה את טיעונו בעד שימוש בממוצע משוכלל מסוג מאוד מסויים בחישובים כלכליים מסויימים).

  15. חנוך Says:

    לדוגמה נגדית,
    העובדה שנכס מולאם בהחלט משנה את מצב החובות – הממשלה ערבה להם.
    מן הסתם הממשלה תצטרך לפעול בצורות מסוימות כדי לעשות זאת, אבל זו הופכת להיות בעיה כללית של הכלכלה בארה"ב ולא נראה לי שזה הסבר לסכנות המיידיות שמולן עומדים גופי ההשקעות בארה"ב ומחוץ לה.
    לגבי החגיגה כשבעל הבית משתגע – במילים אחרות נלקחו סיכונים הרבה יותר גדולים מאשר מה שהיה מגובה על ידי הממשל ( וגם זה רק בהבנה מרומזת – לא הייתה לממשל התחייבות חוקית לחובות האלה) – אז אולי מגזר ההשקעות נוטה באופן כללי לקחת סיכונים מוגזמים.

  16. dugmanegdit Says:

    חנוך-
    אז מה? זה לא אומר שהחוב נעלם, אלא שבעל החוב עתה הוא כל אזרחי המדינה. מה גם שלא ניתן לממש את הנכסים בערך המקורי אלא בערכים נמוכים בהרבה. חוץ מזה, כפי שהסברתי – הגופים הפיננסיים עשו את מה שהם יודעים לעשות ולפיכך כל המערכת היתה מעורבת בעניין לבסוף; אשר ל"סיכונים המיותרים" מדוע הם מיותרים, אגב? האם הסיכון באמת חרג ממדדי הסיכון המקובלים בתחום ההשקעות? אני חושב שלא – המדדים פשוט עוותו עקב הזרמת הכספים מהממשלה…), מעניין שאתה לא מתייחס לסיכון המיותר שבהזרמת כספים ללא כיסוי לתוך שוק הנדל"ן. האם לא היית אומר שכדאי לרסן את הממשלות הללו שלוקחות סיכונים גדולים מדי?

  17. dugmanegdit Says:

    יעקב (וגם חנוך)-
    בוודאי שיש עוד ניירות ערך זבל שמסתובבים שם בחוץ (המון, המון ניירות זבל…). אלא שאין זה אומר שסיבת המשבר לא היתה אותן משכנתאות ואין זה אומר שההסבר הוא חלקי; המשכנתאות הובילו לעיליות הערך בתחום הדיור, וכמו בכל תחום שבו יש עליות ערך יש מי שינפיק אופציות ושאר נגזרות המבוססים על הנכסים הנ"ל. הדבר הוא טבעי ולא חרג ממה שרגיל במסחר באשר הוא. הבעיה היתה שעיוות השוק יוצר תמריץ להשקיע ב"נכסי זבל". אנשים חשבו שהנכסים עולים כי הם באמת שווים את מה שהם שווים. לוקח זמן לטעות להתגלות ואז כבר רוב המשקיעים נמצאים בבעיה. לפיכך, ניירות הזבל הן סיבה מקורבת בלבד. סיבת המשבר היא מתן המשכנתאות חסרות הכיסוי.
    חנוך טען שגופים פיננסיים נוטים לקחת סיכונים מיותרים. הטעות שלו כאן (בדומה לטעותו בעניין הסיבה ללקיחת הסיכון עצמה) היא בשני עניינים: א. לא ברור בכלל שלקיחת הסיכון, בהנתן הנסיבות, היתה מוגזמת. זו הבעיה העיקרית בעיוות השוק ע"י הזרמת כספים ממשלתית. ב. אילו היה הדבר נכון (קרי – יש נטיה לקחת סיכון גדול) הרי שהיינו מצפים למצוא לקיחת סיכון מוגזמת בתחומים רבים ומגוונים ולא ב"דיסיפלינות מתמחות". במקרה של לקיחת סיכון "מתמחה" צריך לבדוק את מאפייני השוק המתמחה, וממילא לדחות את ההשערה של חנוך.

  18. Alisa אליסה Says:

    עומר: כן היו סיכונים מיותרים. לפי מה שאני קוראת, אנשים לקחו הלוואות בסכומים גדולים בהרבה מערך הבית שלהם. הרבה אנשים עשו הרבה שטויות. אבל אני כל הזמן חוזרת לאותה נקודה: הם לא היו יכולים לעשות את השטויות האלו אם הממשלה לא היתה מעמידה לרשותם את הכסף.

  19. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    השאלה למה את מתכוונת במיותרים; ראשית, הבעיה היא לא בלוקחי ההלוואות אלא בנותניהן. בדיעבד, נותני ההלוואות לקחו סיכון גדול מאוד. אלא שמלכתחילה, לא היתה בידיהם האינפורמציה שיש בידינו עכשיו, ולפיכך (כתוצאה מזמינותו של הכסף הזול) הסיכון שהם לקחו נראה בעינהם סביר. העיוות במידת הסיכון, והעובדה שכולם לקחו (בדיעבד! חשוב לשים לב לעניין הזה) סיכונים גבוהים (והשונות, כפי שציינתי, היתה אפסית) נבעה מהזרמת הכספים ע"י הממשלה ושות' לשוק. כל אלה הביאו גם לעיוות הסיכונים שבמכירת ביטוחי משכנתא (רק תחשבי על זה – הפרמיות היו מבוססות על החזריהם של לווי הפריים ולא הסאב-פריים…) וכן לעיוות התימחור של אופציות ונגזרות על בסיס מחירי הדירות. כל העיוותים האלה נערמו להר ענק של חוב (שהצטרף לחובות החוץ העצום ממילא של ארה"ב) ואת התוצאה אנו רואים כעת.

  20. Alisa אליסה Says:

    טוב, ברור שבמילה "מיותר" יש הרבה מדי מן השיפוט הערכי. האמת היא שמבחינה מוסרית, מותר לאדם לקחת כל סיכון שהוא, כל עוד הוא מסכן את עצמו בלבד. במקרה שלפנינו, אנשים רבים לקחו סיכונים במידות שונות. במצב רגיל, הם היו אמורים לסכן רק את עצמם. מי שבאמת לקח סיכון מיותר ובממדים אסטרונומיים, אלו הפוליטיקאים למיניהם ועושי דבריהם. ההבדל הוא שהם סכנו את כולנו.

  21. dugmanegdit Says:

    מאמר מעניין למדי על המשבר של 1873, שהוא דומה מאוד במאפייניו ההתחלתיים למשבר הנוכחי (תחליפו אירופה בארה"ב וארה"ב בסין/הודו…):

    http://chronicle.com/temp/reprint.php?id=477k3d8mh2wmtpc4b6h07p4hy9z83x18

  22. ארבאקל Says:

    "נומים", לא "גנומים". ה-G לא מבוטאת.

  23. dugmanegdit Says:

    ארבאקל-
    כן, כן, ואפלטון זה בכלל פלאטו וצריך לומר סיכולוגיסט ולא פסיכולוג; וברצינות – המילה "gnome" אכן נהגית באנגלית כ- "nome". השימוש הראשון במילה היה אצל פראצלזוס שקרא בשם gnome (וגם בשם pigmaei!!) ליצורים שיסודם מאדמה כהטיה, כך נראה, של המילה היונית גנומוס (genomos, נכתב ביוונית עם גמא; יש השערות אחרות, אך הן כולן עורבא פרח, ואין לי כוח להיכנס לכך כעת.). השימוש הנפוץ באנגלית במהלך המאה ה-19 במילה זו לתיאור גמדי גינה והקושי בביטוי המילה (שבא לשיאו במלך הנומים הידוע, ששמו באנגלית מאויית Nome, ממש כך!) הוביל לכך שישנם כמה אנשים שחושבים שיש לאמץ את השיבוש האנגלי שהזכרת. אך כל מי שלא חי מפי האנגלית בלבד והיוונית שגורה בפיו (וליתר דיוק – נטחנת כחצץ בין שיניו…) יעדיף לכתוב, ואף לקרוא לגנום בשמו…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

%d בלוגרים אהבו את זה: