המשבר הכלכלי ושגיאות לוגיות

by

בעת האחרונה אני שומע טיעונים שונים שמנסים להסביר איך התחיל המשבר, מדוע וכיצד התערבות ממשלתית היא חיונית/הרסנית ועוד שאר כנוותהון. מאחורי כמה מהמאמרים המשכנעים ביותר בעברית עומד ידידנו אורי רדלר שכתב על העניין מספר מאמרים ב"קפיטליסט". עם זאת, לא די בשכנוע כדי להפוך טיעון לתקף, ובוודאי שלא לאמיתי; בנוסף להיותם משכנעים, דבריו של רדלר הם גם תקפים ולעת עתה נראים בעיני אמיתיים. טיעונו של רדלר (ושל כלכלנים אוסטריים) נראה בערך כך:

1. המשבר כולו נבע מהתערבות ממשלתית בשוק המשכנתאות. לולא היו "סוכני ממשלה" שהזרימו אשראי לשוק הכללי ובפרט לשוק הנדל"ן המשבר היה נמנע.

2. כל התערבות ממשלתית באשר היא סופה להביא לתוצאות הרסניות בהרבה מכפי שהיה קורה לו היו מניחים לשוק לפעול. אין זה משנה מה כוונת הגוף המתערב – כל התערבות סופה חורבן.

3. 2 תקף גם במקרה של התכנית "להציל את השווקים" ולפיכך – עזבו אותנו באימשכם!

אך יש גם מי שחושבים אחרת. כבר שמעתי מספר טיעונים שמנסים להסביר מדוע הטיעון של רדלר (ושל כלכלנים אוסטרים) אינו אמיתי. לעת עתה רוב הטיעונים הללו רצופים שגיאות לוגיות, כך שבמכון מיזס יכולים לנשום לרווחה. כשירות לקוראינו אביא כמה מהטיעונים הנפוצים ואחשוף את השגיאה שבהם.

א. הטיעון – "יש כל מיני סוגים של רגולציה, ולכן יש רגולציה שיכולה לעבוד": נסיון להפריך את 2; אם יש הרבה סוגים של טילים זה לא אומר שאחד מהם מגיע לירח.

ב. הטיעון – "הרגולציה לא היתה טובה. רגולציה טובה יותר היתה עובדת": נסיון להפריך את 2; זה לא טיעון גברת קרקר, זו הצהרה שהיא הנחת המבוקש. מה שצריך להראות זה שיש רגולציה שעובדת והיא גם היתה עובדת במקרה דנן. בשביל זה צריך להציג מסגרת רגולציה ולהסביר מדוע היא עובדת.

ג. הטיעון – "המשבר פרץ כי אנשים האמינו שהנדל"ן יעלה לנצח": נסיון להפריך את 1; אנשים אכן האמינו בכך, ולא רק "בילי בוב"'ס למיניהם אלא גם בנקאים. אלא שזה לא מסביר דבר כי נשאלת השאלה מדוע אנשים האמינו בכך ולא בכך שמחירי העגבניות יעלו לנצח. העובדה שהאמונה הזו הובילה לשוקת שבורה לא אומרת שזו סיבת המשבר. צריך להסביר מה הוביל לאמונה הזו.

ד. הטיעון – "השוק החופשי מוביל בצורה הבאה (…) לכשלים. לכן יש להפעיל רגולציה שתמנע את הכשלים": נסיון להפריך את 1; אפילו אם הכשלים הם אמיתיים (כמובן שיש כשלים, הרי אין מערכת חסינת תקלות, קטנות כגדולות) אין זה אומר שרגולציה תעזור. אם משה הוא איש מכוער אין זה אומר שיש אנשים יפים ממנו. כך גם כאן – אפילו אם בשוק החופשי יש כשלים אין זה אומר שבמערכת שבה יש רגולציה יהיו פחות כשלים.

ה. הטיעון – "המשבר פרץ במדינות בהן רגולציה מועטה ואילו מדינות סוציאל דמוקרטיות יושבות באין מחריד": נסיון לתקוף את 2; נניח לאמיתות הטענה שבארה"ב, למשל, היתה מעט רגולציה (זו רכבת לשום מקום בדיונים מעין הנ"ל). ראשית, העובדה שפיצוץ התרחש במכרות שלא תלו בהם נעל בכניסה ולא בכאלה שבהם נתלתה נעל לא אומרת שלו היינו תולים נעל לא היה פיצוץ. צריך להראות את הקשר הסיבתי בין תליית נעליים למניעת פיצוץ. אם למשל נראה שהיסטורית היו פיצוצים גם במכרות שבהם נתלו נעליים הרי שאנו בבעיה. כך גם כאן  – מדינות "סוציאל-דמוקרטיות" היו משופעות במשברים כלכליים בעבר. הם היו בדרך כלל בעלי אופי מקומי או אזורי בשל אופי וגודל הכלכלות שלהן. כל טיעון מסוג זה (קרי – טיעון מתאמי) שמנסה לתקוף את 2 צריך להראות שהמצב בו יש יותר רגולציה עדיף על זה שבו מיעוט רגולציה תקף בהזדמנויות שונות ולא רק במקרה הספיציפי הזה; שנית, הטיעון הזה לעולם יהיה חסר כל עוד לא הופרך 1. זאת משום שאם סיבת המשבר היא רגולציה מסויימת מאוד שהיתה נפוצה במקום בו פרץ המשבר הביאה לאותו משבר אין שום משמעות להשוואה הנ"ל.

ו. הטיעון –  "בשווקים חסרה נזילות ואשראי וצריך להוסיף אותם לשווקים בצורה כלשהי": טיעון המנסה לתקוף את 3; הטיעון לא מסביר למה צריך לעשות את זה (ותעזבו את שאלת אמיתות הטענה בעניין חוסר הנזילות). בנוסף, אין כאן הפרכה של סעיף 2 – לא מוסבר איך בדיוק תוספת כסף תוביל לשיפור המצב ולא לביזבוז ועיוות נוסף במבנה השוק (שבעטיו יחול בזבוז נוסף וכך הלאה). אין כאן שום הסבר שמבהיר מדוע "הוספת הנזילות" תוביל לתוצאה פחות גרועה מאשר לתת לשוק לפעול לבד.

ז. הטיעון – "השאלה היא מוסרית-אתית. צריך לנהוג ערבות הדדית – לקוחות הבנקים שקרסו לא צריכים לשאת את העלות על גבם (בהונם בתיהם וחסכונותיהם). בעלות ישאו כל משלמי המיסים האמריקאים.": זה הטיעון המתחכם ביותר שנתקלתי בו. עם זאת הוא אינו מתוחכם במיוחד. ראשית, העברת הדיון למישור ה"מוסרי" אינה משנה דבר. אם טענות 2,3 נכונות הרי שאנו ביודעין נביא למצב בו גם לקוחות הבנקים וגם הציבור האמריקאי יצטרכו לשאת בעול גדול בהרבה מהעול המקורי. רק אדם מנותק לחלוטין מהמציאות (כמו תלמיד פילוסופיה באוניברסיטה למשל) יכול לקרוא לפעולה ביודעין שהופכת תמיד את המצב לגרוע יותר פעולה מוסרית. שנית, אפילו אם כן, התכנית המוצעת אינה מציעה פיצוי אישי ללקוחות הבנקים אלא מציעה שכמה מאנשי וול-סטריט בהווה ולשעבר יחלקו את הכסף בין חבריהם. קצת קשה לקרוא לפעולה כזו "ערבות הדדית", בעיקר משום שאין בה שום הדדיות!

הרשימה הנ"ל היא חלקית בלבד. אשמח לדון בדוגמאות נוספות בתגובות!

About these ads

18 תגובות to “המשבר הכלכלי ושגיאות לוגיות”

  1. אבנר Says:

    תודה.
    לגבי טיעון ז' (המוסרי): אפשר לפתח אותו קצת יותר ולומר, שמכיון שאין מדובר רק בכמה אחוזים עניים שמצווה אישית לתת להם צדקה ושאף אדם רציני לא יגבה מסים בשביל זה, אלא בחלק נכבד של האוכלוסיה שחוטף לפתע בום נוראי, הרי זו שעת חירום, שאם לא תטופל במהירות תביא לקריסת המדינה והחברה האמריקאית.
    דוקא במקרה כזה, חובה על הממשלה – כמו בכל מלחמה לשימור המדינה – להכריז על מצב חירום זמני, ולתקן תקנות לפתרו, גם במחיר פגיעה בזכויות הקניין של חלק מהאזרחים (שוב, כמו במלחמה).
    כאן הם יוכלו לטעון, שדחיית המשבר לעתיד הלא רחוק, בתוספת החרפתו – שלדעתינו תגרם בהכרח מהתכניות המועלות – עדיין עדיפה על פני קבלתו כמו שהוא עכשו, שכן היא מוציאה ממנו את מימד הפתאומיות, ממתנת אותו, ולכן מכינה את האוכלוסיה לקראתו.

    הייתי מוכן לקבל טעון כזה, אילו זה היה נטען:
    לשם כך צריך –
    1. להבין שהבעיה התחילה כי אנשים לא רציניים כן גבו מסים כדי לחלק לעניים.
    2. להבין שההתערבות צריכה להיות זמנית בלבד – בנגוד למלחמה, כאן אפשר להחליט מראש על פרק זמן: להחליט, שרירותית, שההתערבות היא למשך 3 חדשים בלבד, שהיא מתבטאת בעיקר במניעת פעילויות כלכליות מסוג מסוים במשך פרק הזמן הזה, ואולי אפילו בצורה סלקטיבית (לדוגמא: להרשות לעסקים קטנים כל פעילות שהיא, ולהקפיא את וול-סטריט דוקא), ושהרגולציה תוסר לחלוטין בתום הזמן הזה.
    3. להשקיע חלק מן המאמצים בהכנת האוכלוסיה להגעת המשבר בסופו של דבר – דם יזע ודמעות, כבר אמרנו?
    מה שקורה בתכניות המוצעות בפעל, הוא שהן מבוססות על מסים עקיפים בצורת הדפסת כסף: הטעונים להצדקתן מבוססים דוקא על סתירת 1, והדרך מבטיחה את סתירת 2 ו-3.

    למעשה, במצב שהגענו אליו היום, כבר אין טעם בתכנית מהסוג שהצעתי – את מטרתה כבר השגנו, ואנשים כבר מבינים שאנחנו עמוק ב"ברוך" (אם כי אולי לא מפנימים את זה – גם אני לא ממש מפנים). מה שנשאר הוא רק להסיר את הרגולציות כבר…

  2. dugmanegdit Says:

    תודה אבנר-
    אפילו אם הנזק ייגרם לאנשים רבים עדיין אין בכך כדי לומר שהתערבות תביא להטבת המצב. לגופו של הטיעון שלך:
    1. מקובל לחלוטין.
    2. מה זה עיזור למנוע את הפעילות לעת עתה? זה לא יעזור לחשוף אילו מוצרים פיננסיים, בנקים ובתי השקעות הם בעייתיים ואף עשוי לעורר נחשול של שמועות שיתנפץ בפרצופינו ברגע שיתחדש המסחר.
    3. בהחלט יש צורך לעשות זאת. אך לא ברור לי כיצד זה קשור לעניין הזרמת כספים למשק.

    לגבי הסיפא של דבריך – מסכים בהחלט. אנו בברוך עמוק וכפי שזה נראה כעת הוא נגרם בשל פעילות רגולטורית. הבעיה היא שבכל הדיונים בעניין הזה באזורינו או ששני הצדדים מסכימים על העניין הזה, או שיש צד שטוען שאו שרגולציה לא גרמה למשבר או שרגולציה תפתור אותו. מהסכמה אין הרבה תועלת כללית (יש מעט תועלת אישית) ומדיון אם החלוקים עלינו יש תועלת מועטה בינתיים משום שרובם ככולם לא מצליחים משום מה להציג רעיון חלופי שיסביר את התולדה הנוכחית (תוך הבהרת השתשלות העניינים, תימוכין בראיות וסתירת "הטיעון האוסטרי") או דוגמא לרגולציה שאכן עובדת ותעבוד גם במקרה דנן….

  3. אבנר Says:

    אכן.

    לגבי 2 – נסיתי רק להציג צורה מסוימת של טעון שהיה יכול להגיע מהחוגים שלנו, ולהפוך את הדיון משני מונולוגים מתסכלים בנושאי אסטרטגיית-על (קפיטליזם או הפכיו) לדיאלוג בנושאים טקטיים.
    בכל אפן, כפי שציינתי בעצמי, לא נראה שזה רלוונטי היום. כל מטרה חיובית שפעולה כזו יכלה להשיג כבר הושגה ממילא. והמחיר שנשלם יהיה גבוה יותר, פשוט מפני שלא הפסיקו להתערב בזמן (ולא נראה שמתכננים להפסיק בקרוב, וכאמור הכל התחיל כי התחילו).

    איש חכם ניסח בשבילי פעם יפה את הבעייתיות של ממשלות בעולם כלל:
    – צריך אותן – אם בכלל – לשעות חירום, שילמדו הרבה מראש ויכינו את עצמם לפעולה קצרה רק כעת מצוקה קשה, ויחזרו ללמוד.
    – אבל כדי שתהיה להם איזו שהיא השפעה בזמן שיזדקקו להם – צריך להגדיר אותם מראש וכל הזמן כמנהיגים לשעות החירום הללו, שלא יבואו.
    – ואדם שכל חייו לומד, ושכולם מקווים שלא יצטרכו את עשייתו לעולם – זה לא נראה סלוגן משכנע מספיק כדי לשווק את עצמך להמונים.
    – לכן מדינאים נוטים להיות פעילים יותר (מבחני חבר-הכנסת-שהמציא-הכי-הרבה-חוקים-בעונה-האחרונה החביבים על התקשרת), ולפיכך להרוס לנו את השגרה.
    מעטים היו שהשכילו לוותר על כחם כשהרגישו שהעולם התייצב ויכול להסתדר בלעדיהם…

  4. אבי Says:

    קראתי היום בדה-מרקר ששמעון פרס אמר שמקרה הגרוע, הממשלה תעשה מה שהיא עשתה ב-1985. ב-1985, הממשלה חיסלה את המעמד הבינוני – עצמאיים קטנים ובעלי מקצועות חופשיים – בישראל.
    (הערה: היום, אם אתה שכיר ומצליח לשלם את המשכנתא, אתה חושב שאתה מעמד בינוני. אתה יכול להירגע: הכוונה לאנשים שמייצרים כסף פנוי באופן שוטף ומפנים אותו להשקעות)
    היום, כבר אין עצמאיים שאפשר לתקוע להם ריבית חח"ד של 35%. עיסקת חבילה ממשלתית תרושש את מעמד השכירים כולו ותעשה את ישראל למדינה של עניים.

  5. יעקב Says:

    אבל שמעון פרס אמר שהכלכלה שלנו איתנה ואנו יכולים להיות רגועים.
    חברה, רוצו להציל את כספכם.

  6. יעקב Says:

    יש נקודה שאני רוצה להדגיש.
    יש נטיה אידיאולוגית להאשים את הממשלה בכל הצרות. נטיה די מובנת, כי אכן הממשלה גורמת הרבה צרות.
    אבל המשבר הנוכחי אינו כולו מעשה ידי הממשלה. הממשלה אמנם תרמה רבות למשבר על ידי הבנקים שלה פרדי ופאני, ועל ידי הזרמת כסף "זול" באמצעות ה FED .

    אך גורמי השוק החופשי – בייחוד בנקי ההשקעות הגדולים שקרסו, לא היו נקיים מאשמה. הם נכנסו לספקולציות מסוכנות כדי להגדיל רווחים מבלי להתחשב בסיכונים. הם פעלו לא נכון. יש נטיה אצל אנשי העסקים להגרר אחרי גלי אופנה, מעבר לגבולות הטעם הטוב.
    למשל: כאשר בתים או מכוניות נמכרים במחיר טוב קופצים מיליון קבלנים ובונים מיליון בתים, או יצרני המכוניות מייצרים מליוני מכוניות, או בנקי ההשקעות קונים טונות של ניירות מפוקפקים. כעבור זמן מה נוצר עודף בשוק, עודף של בתים או מכוניות או ניירות ערך, ואז ערכם יורד מאד, והמשקיעים מפסידים את השקעותיהם. זה תהליך מחזורי טבעי.

    זה לא שהממשלה יודעת איך לתקן את הבעיה או למנוע אותה, אבל זו בהחלט בעיה שנוצרת גם ללא עזרה ממשלתית.

  7. dugmanegdit Says:

    יעקב-
    ברור שיש גורמים במערכת ההשקעות שערכו השקעות רעות ותמיד יש מי שמסתכן יותר מדי, זהו "חוק השוק"! הבעיה היא שבממוצע הדבר לא אמור לקרות – יהיו בתי השקעות שידפקו ויהיו כאלה שלא. במצב שלנו כל בתי ההשקעות לקחו סיכונים גדולים בממוצע והשונות בלקיחת הסיכונים היתה קטנה. המצב הזה דורש הסבר מיוחד. ה"סיכונים" עליהם מדובר הם מכשירים פיננסיים שנקראים "נגזרים" שבתי השקעות שונים הנפיקו לצורך מסחר. אני אתן לך דוגמא שנתתי לאבנר באתר אחר שתבהיר עד כמה מסחר כזה הוא בעייתי בשוק שבו מחיר הסחורות שבבסיס הנייר הנגזר מעוות ע"י הזרמת אשראי:
    נניח שיש ברשותך בית שמחירו כרגע 100000$. בשוק הנוכחי רוב הסיגנלים מעידים על עליה ממוצעת של 10% במחיר הנכס, אולם יש סיכון מסויים כי יש מגמות שונות ויתכן שתהיה אפילו ירידה במחיר הנכס. כדי להפחית את הסיכון אתה כותב אופציה על קניית הנכס בעוד שנה במחירו הנוכחי ואני קונה אותה ממך בעלות של 5% ממחיר הנכס. הנוכחי. כך אתה מבטיח לעצמך חלק מהרווח כבר עתה ובעצם "מבטח" כנגד ירידות ואני מבטיח לעצמי לרכוש את הנכס באותו מחיר כפי שהוא כעת (כי אתה חושש יותר מירידה בערכו ואני מאמין בעליית ערכו). כעבור שנה מתפוצצת בועת הסאב-פריים שהזינה את העליות באשראי זול ומסתבר לשנינו לתדהמתנו שמחיר הדירה בשוק הוא 80000$ בלבד. יוצא מכך ששנינו הפסדנו. הבעיה כאן היא בתמחור של הנכסים ולא בהערכת הסיכון שלנו. בשוק יש תמיד מי שמעריך את הסיכון טוב יותר ופחות טוב מאחרים, אך עיוות מחיר הנכס ומגמת ההתנהגות ע"י הזרמת אשראי זול היא זו שהביאה לכך שכולם טעו. הבעיה הזו לא היתה נוצרת ללא התערבות ממשלתית וזו עיקר הבעיה הפיננסית (החובות שיצרו פאני ופרדי הם בעצם האדווה הקטנה בחופי אפריקה שיצרה סופר-קטרינה בחופי פלורידה…).

  8. יעקב Says:

    סיפור יפה.
    אבל כולם ידעו שמחירי הבתים מנופחים, וזו בועה שעומדת להתפוצץ. גרינספן אמר זאת לפני שנתיים.
    אתה מנסה, בעזרת הסיפור, להסביר שמנהלי הבנקים נהגו על פי תחזיות וציפיות הגיוניות, וזה פשוט לא נכון.
    הם נהגו בצורה מטופשת. ולא הממשלה אילצה אותם לנהוג כך. וזו לא חוכחמה שלאחר המעשה. מי שמניח שמחירי הנדל"ן רק עולים – או שנולד אתמול, או שהוא אידיוט גמור.

    אם אתה מבירא את הדוגמה של האדווה הקטנה בחופי אפריקה שיוצרת את ההוריקן קטרינה אתה ממשיל את מנהלי הבנקים למולקולות של האטמוספירה שפועלות באופן אוטומטי (על פי חוקי הפיסיקה) ואין להן שום שיקול דעת.
    זה לא כך. מנהלי הבנקים היה להם שיקול דעת והם היו יכולים לא לקנות איגרות חוב נגזרות בעלות ערך מפוקפק. הם לא נסחפו במערבולת בעל כורחם.

  9. dugmanegdit Says:

    יעקב-
    זה לא סתם "סיפור יפה" – זה מה שקרה בפועל. אם הכל היה ברור כלכך מדוע אתה חושב שמנהלי בנקים עשו מה שעשו?
    אתה אומר שמי שמניח שמחירי הנדל"ן רק עולים נולד אתמול. אם כן – מה תאמר לגבי המדדים בבורסות ב-5 שנים האחרונות? ומה על מחירי הזהב? רוב האנשים פשוט חשבו שבטווח הזמן של מספר השנים הבאות מחירי הדירות פשוט יעלו. העובדה שהיו כאלה שחשבו אחרת אינה חשובה כאן. תמיד יש מי שחושב אחרת (ולכן יש מי שקונה נכס ומי שמוכר אותו. אם שני הצדדים היו חושבים אותו הדבר לא היתה עסקה!). השאלה היא מדוע מיעוט בטל בשישים חשב כך ואילו הרוב העריכו שהשוק יתמיד בעלייתו בטווח הזמן הקרוב והבינוני? האם זה משום שהם מטומטמים וכל המבקרים כעת הם חכמים (בעיקר חכמים בדיעבד…)? או שמא היה משהו מאוד מעוות בשוק הזה? אני חושב שהאפשרות הראשונה היא בלתי סבירה בעליל ולפיכך צריך לבחור באפשרות השניה וללמצוא מה היה מעוות וכיצד השתלשלו העניינים.

    אשר למטאפורה של ההוריקן – יעקב, זו מטאפורה! הרעיון הוא שלשווקים יש דינמיקה (שכוללת גם את שיקול הדעת של מנהלי בנקים וקרנות) והזרמת אשראי זול למערכת (אדווה בחופי אפריקה) יחד עם הדינמיקה הזו היא זו שהובילה למה שאירע (ההוריקן…).

  10. יעקב Says:

    "וב האנשים פשוט חשבו שבטווח הזמן של מספר השנים הבאות מחירי הדירות פשוט יעלו. "

    ורוב האנשים חשבו שגיאות, ולכן הם לא חכמים במיוחד, כי זו לא חוכמה גדולה לחשוב כמו העדר.
    אני אמרתי כבר לפני שנתיים שהולך להיות משבר גדול, אבל לא קלעתי לדעת העדר בקשר לעיתוי.

    הטענה שלי היא פשוטה: ככל שלא תהיה הממשלה אשמה – מנהלי הבנקים לא נקיים מאשמה (לשון המעטה). הכוחות הפועלים בשוק, (השוק החופשי), הקאפיטליסטים – מהלי מפעלים ובנקים – לא תמיד נוהגים בצורה רציונלית, וחכמה, ולעיתים קרובות נוהגים כעדר. לכן משברים מתרחשים, גם אם הממשלה לא מתערבת בשוק החופשי. (מיותר לציין שמצב היפוטטי זה של אי התערבותממשלתית לא קיים במציאות).

  11. אורי Says:

    יעקב, מנהלי בנקים, כמו כל אדם הפועל בשוק, אינם נוהגים בדרך כלל באופן "רציונלי," כי בשוק אין אפשרות להתנהלות רציונלית, אלא רק לניחושים מושכלים יותר או פחות ביחס לעתיד.

  12. יעקב Says:

    אורי, מאה אחוז צודק.
    הנטיה של אנשים "ללכת עם העדר" – היא חלק מאופיו של האדם. לכן בכלכלה יש מחזורים, חלק מהזמן העדר שועט יותר מדי קדימה, ואח"כ פתאום משנה כיוון ושועט אחורה. המחזוריות היא חלק מאופיו של השוק החופשי. רציתי רק לטעון שאי אפשר להגיד שאת כל המשברים יצורת רק ההתערבות הממשלתית.

  13. Alisa אליסה Says:

    בוודאי שלא, ואף בר דעת לא טוען זאת. מה שההתערבות הממשלתית עושה זה להעמיק ולהאריך את המשברים, כמו שעשה FDR.

  14. dugmanegdit Says:

    יעקב-
    מי טוען שהבנקאים לא אשמים? הרי פעולותיהם הביאו אותנו אל עבר פי פחת. אלא שמוזר הדבר שדווקא הבנקאים שפעלו בתחום הנדל"ן והנפיקו מוצרים בתחום זה התנהגו בכסילות כה מושלמת, בעוד שאלו שהנפיקו נגזרים על מחיר הזהב, למשל, לא נהגו באותה מידה של "טיפשות" כפי שקראת לכך. הדבר המדהים ביותר הוא שבמקרים רבים מדובר באותם האנשים ממש! האם אתה מסוגל להסביר איך אדם שמנפיק מוצר מימון אחד בתחום הנדל"ן עושה באופן עיקבי עבודה גרועה ונסחף לידי תאוות בצע מוגזמת ונחשף ל"אפקט העדר", בעוד שכשהוא מנפיק מוצר דומה על מחיר הזהב הוא לא מגלה תכונות אלה? אתמהה! הבעיה בתזה שאתה (ואחרים) מציעים היא שהיא לא עקבית; הרי איך יתכן שמי שמצליחים להעריך, בממוצע, סיכון באופן סביר בתחום אחד נכשלים בהערך סיכון, בממוצע, בתחום אחר? זה בדיוק העניין שדורש הסבר ואני לא ממש רואה כיצד אתה מצליח להסביר זאת. אני חושב שההסבר נתון ברובו ע"י עיוות מחירים שנגרם עקב התערבות ממשלתית.

  15. dugmanegdit Says:

    אורי-
    השאלה היא למה אתה קורא "רציונלי". השימוש הנפוץ בשפת היומיום אינו השימוש אליו אני (ואחרים) מתכוונים; פעולה רציונליות (כך לפחות נהוג בכלכלה) היא פעולה שמכוונת להיטיב את מצב הפרט הפועל תוך התחשבות במידע שנמצא בידיו. אני טוען שפעולות אותם בנקאים היו רציונליות לאור המידע שהיה בידם (אגב, גם התנהגות עדרית יכולה להיות רציונלית לפי הגדרה זו), אלא שהמידע שהיה ברשותם היה בעייתי (וראה דברי בעניין עיוות המחירים).

  16. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    בוודאי שאי אפשר לומר שכל משבר נוצר ע"י התערבות ממשלתית בלבד. תמיד יהיו משברים בשווקים. אלא שהמשבר הנוכחי הוא תוצר ברור של התערבות ממשלתית.
    כמוכן, כפי שציינת, אותה התערבות ממשלתית לא תסייע, ואף תזיק למאמצי ההיחלצות מהמשבר!

  17. עפר Says:

    לפי דעתי זה ממש חסר טעם להשוות לוגיקה – שלא מוכיחה סבתיות ובנויה ממערכת אקסיומות בתוך עצמה למערכת כאוטית כמו כלכלה .
    בלוגיקה אתה יכול לבנות ולהפריך כל טיעון רק התנהג ע"פ כלכי האקסיומות הלוגיות . זה ש- 1+1=2 נכון רק עם נוהגים ע"פ חוקי הארטמתיקה .
    הכותב עצמו מתפלסף בדיוק כמו הסטודנט לפילוסופיה שהוא מקנטר
    כל האירועים והספיקולציות הם עצמם הטיית הכוחמה שלאחר מעשה .
    כל המעשים שנעשים לאחר המשבר זה על גדר הימור "או יצליח או שירע את המצב "כל אנליסט לפי ראות מבטו .
    לכן אין טעם לחפש סבתיות במערכת כאוטית כגון מערכת כלכלית כי גם עם עצה מסוימת גורמת לשיפור המצב לעולם לא נוכל לדעת עם באמת זה מה שגרם או אולי יש פו הטעיה מדומה .
    אני חושב שמה למנסים לעשות עכשיו זה להחליט החלטה שתנסה לבלום את ההידרדרות ולהחליט איזה מהם תגרום לנזק המועט ביותר .
    שזה גם על בסיס הימור נכון.

  18. dugmanegdit Says:

    עפר-
    על דברים כגון דבריך הומצא הביטוי – מה הקשר? הכתבה מביאה סדרה של שגיאות לוגיות בהן כושלים אנשים מסויימים כשהם דנים במשבר הנוכחי. קרי – הם טוענים טענות שמבוססות על כשל לוגי. יתכן, אמנם, שתוכן דבריהם הוא אמת, אך אי אפשר לבסס זאת על הטיעון שהם טוענים.

    אשר ליתר הגיגיך – מאין לך שהמערכת הכלכלית כאוטית? כדי שמערכת בכלל תוכל להיות כאוטית, לפי ההגדרה של המושג "מערכת דינאמית" כאוטית היא צריכה להיות מערבבת. לי לא ממש ברור אם התנאי הזה מתקיים וגם לא ממש ברור לי איך אפשר לבדוק זאת (שהרי חלק גדול מאוד מהדינמיקה אינו בא לידי ביטוי בנתונים!); בנוסף, אפילו אם היתה מערבבת, עדיין לא ברור שהמערכת הזו כאוטית; חוסר יכולת חיזוי אינו כאוטיות – בהחלט יתכן שחוסר יכולת החיזוי נובע מיכולת חישוב נמוכה ולא ממהות הדינמיקה. אשר לנושא הסיבתיות – מערכות כאוטיות הן דטרמיניסטיות ולכן יש בהן תמיד סיבה ומסובב. הקשרים בין סיבה ומסובב יכולים להיות מסובכים עד אימה, אך אין זה אומר שבבסיס הדברים לא עומדים חוקים בסיסיים; לבסוף – מה שמנסים מנהיגי רוב מדינות העולם זה "אלתר כפי יכולתך" מתוך הבנה שהמצב יהיה חרא בין אם יעשו ובין אם לא. אלא שאם לא יעשו והמשבר יגמר תוך שנתיים הרי שכולם יראו בהם אשמים ל"התמשכות המצב", ואילו אם יעשו ובשל כך המשבר ימשך 15 שנה כולם יאמרו "הם עשו ככל יכולתם"!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

%d בלוגרים אהבו את זה: