כשהרוח פוגשת את החומר.

by

אני אוהבת את הסיפור הזה מכמה סיבות. אני אוהבת את העובדה שהתזמורת החשובה ביותר בארץ, (ומן החשובות בעולם) נעזרת בתורמים פרטיים. אני מקווה שחלקו של משלם המסים בתקציב התזמורת (והתרבות בכלל) יירד בהדרגה לאפס (אני יוצאת מתוך הנחה שזה עדיין לא קרה – תקנו אותי אם אני טועה), ושהתזמורת תתקיים מתרומות וממכירת כרטיסים ומנויים.

אני אוהבת את העובדה שהתורמים העשירים לא מתביישים בעושרם, ולא מסתירים, ואף מפרסמים את העובדה שהם תורמים לתרבות או כל מטרה חשובה אחרת.

אני גם אוהבת את העובדה שכאשר תורם כזה עובר את גבול הטעם הטוב, ומתייחס למטרה החשובה למענה הוא תורם כסתם עוד דרך לפרסם את עצמו ואת עסקיו, הקהל לא מתבייש להביע את דעתו בקול רם ובצורה שלא משתמעת לשתי פנים. יחד עם זאת, אסור שהלקוחות של התזמורת – הקהל – ישכחו שבעל המאה הוא בעל הדעה, ושהם תמיד צריכים להיות מוכנים לאפשרות שיצטרכו לשלם מחיר מלא עבור התענוג.

2 תגובות to “כשהרוח פוגשת את החומר.”

  1. לא מבין Says:

    לא טעית בגדול – התמיכה הממשלתית היא 12% – 12% יותר מידי. מצד שני, לפחות הסוציאל-צעצועיסטים מבסוטים: http://www.blacklabor.org/?p=2807

  2. Alisa Says:

    אל דאגה, זה לא יארך זמן רב:-)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: