דברים שרואים משם. Tom Friedman on Israel

by

טום פרידמן הוא אחד העיתונאים המפורסמים ביותר בארה"ב. הוא כותב עבור הניו-יורק-טיימס, והדעות שלו די תואמות את המדיניות הכללית של עיתון זה: שמאל-מרכז מתון יחסית. פרידמן הוא יהודי, אך למרות היותו תומך ישראל באופן כללי, הוא בשום אופן לא תומך אוטומטי. הוא גם אותו עיתונאי לו ב-2002 בחר מלך סעודיה למסור את "תכנית המגירה" המפורסמת שלו לשלום בין ישראל לערבים. אימשין (דרך הארי) מקשרת למאמר שלו ששווה קריאה:

שאלה: מה משותף בין משקיע אמריקאי בכיר, וורן באפט, והנשיא הארסי של איראן, מחמוד אחמדינג'ד? תשובה: שניהם עשו הימור על עתידה של ישראל.

אחמדינג'ד הכריז ביום ב' שישראל "הגיעה שלב האחרון בקיומה, ובקרוב תמחק מן הבמה הגיאוגרפית".

במקרה, שמעתי את ההצהרה של המנהיג האיראני בדיוק כשעזבתי את המשרדים של ישקר, החברה הישראלית המפורסמת לייצור כלים מדוייקים, המבוססת בגליל המערבי, קרוב לגבול לבנון. ישקר ידועה בזכות דברים רבים, בעיקר בגלל היותה החברה הראשונה שבאפט רכש מעבר לים עבור חברת ההחזקות שלו, ברקשייר התוויי.

באפט שילם 4 מיליארד עבור 80 אחוז מישקר, והעסקה נסגרה במקרה מספר ימים לפני שחיזבלה, חלק מפתח מחברת אחזקות איראנית, התקיפה את ישראל ביולי 2006, ובכך גרמה למלחמה שארכה חודש. שאלתי את מנכ"ל ישקר, איתן וורטהיימר, מה היתה תגובתו של באפט כאשר שמע שהוא כרגע שילם 4 מיליארד עבור חברה ישראלית, ואחרי כמה ימים רקטות של חיזבלה נוחתות ליד מגרש החניה שלה. באפט פשוט בטל את העניין בהינף יד, נזכר וורטהיימר: "הוא אמר, 'אני לא מתעניין ברבעון הבא, אני מתעניין ב-20 השנים הבאות'" וורטהיימר שלם עבור בטחון זה בכך שאמר למחצית מעובדיו להשאר בבית בזמן המלחמה, והשתמש במחצית השניה כדי לא להפסיד אף יום עבודה אחד, ולהשיג שיא ברמת הייצור באותו חודש. זה עוזר שרבים מ"עובדיך" הם רובוטים שמתנועעים בבניינים, ומצפצפים לבני האנוש לסור מדרכם.

אז על מי הייתם שמים את כספכם? באפט או אחמדינג'ד? אני הייתי שם קצר על אחמדינג'ד, ומהמר ארוך על באפט.

מדוע? מבחוץ ישראל נראית כאילו היא נתונה בסערה, בעיקר בגלל שנראה כאילו כל המנהיגות הפוליטית שלה נמצאת תחת חקירה. אבל ישראל היא מדינה עם שלטון חלש, ועם חברה אזרחית חזקה. הכלכלה מתפרצת מן התחתית כלפי מעלה. המטבע הישראלי, השקל, הוסיף לערכו כמעט 30 אחוזים כנגד הדולר מתחילת 2007.

הסיבה? ישראל היא ארץ ש"מחווטת" להתחרות בעולם שטוח. יש לה אוכלוסיה שמוצאה מ-100 ארצות שונות, המדברת 100 שפות שונות, עם תרבות עסקים שמאד מעודדת דמיון אישי והסתגלות, ושבה נון-קונפורמיזם הוא הנורמה. בזמן שישנתם, ישראל עברה מתפוזים לתוכנה, או כמו שאומרים כאן, מג'אפה לג'אווה. ביום בו בקרתי במתחם ישקר, אחד מן האולמות שם היה מלא בתעשיינים מן הרפובליקה הצ'כית, שקבלו הרצאה – בצ'כית – ממומחים של ישקר. הצ'כים באו כל הדרך לאזור של גבול ישראל-לבנון כדי ללמוד על החידושים האחרונים בייצור כלים מדוייקים. וורטהיימר מפורסם בשמירת קרבה ללקוחותיו ולטכנולוגיות החדישות. "אם אתה ישן על הרצפה," הוא אוהב לומר, "אתה אף פעם לא צריך לדאוג שתפול מהמיטה".

זוהי הרעבתנות שמסבירה מדוע, ברבעון הראשון של 2008, ארבעת המשקים המובילים במשיכת השקעות הון בחברות הזנק, אחרי ארה"ב, היו: אירופה עם 1.53 מיליארד דולר, סין עם 719 מיליון, ישראל עם 572 מילין, והודו עם 99 מיליון, לפי נתונים של דאו ג'ונס. ישראל, עם 7 מיליון תושבים, משכה כמעט אותו סכום השקעות כמו סין, עם 1.3 מיליארד תושבים.

בועז גולני, שעומד בראש מחלקת הנדסה בטכניון, אמר לי: "בשמונת החודשים האחרונים ביקרו אצלנו משלחות מ-איי.בי.אם., ג'נראל מוטורס, פרוקטר אנד גאמבל ו-וול-מארט. כולם רוצים לפתח מרכזי מחקר ופיתוח בישראל."

אחמדינג'ד מתיימר לא לייחס חשיבות לדברים כאלו. הוא נולד – ננסח זאת במונחי בייסבול אמריקאי – בבסיס שלישי, וחושב שהוא הגיע לשם בזכות היותו חובט מוצלח. בגלל שמחירי הנפט עלו לכמעט 140 דולר לחבית, הוא מרגיש מספיק רגוע כדי לנבא את העלמותה של ישראל, בעוד איראן מקיימת מדינת רווחה – עם הבטלה שעולה על 10 אחוז.

איראן לא המציאה דבר בעל ערך מאז המהפיכה האיסלאמית, וחבל. מבחינה היסטורית, האיראנים היו אנשים דינמיים ויצירתיים – צריך רק לראות את עושר התרבות הפרסית כדי להווכח. אבל השלטון האיסלאמי לא סומך על אזרחיו, ולא מעצים אותם כפרטים.

כמובן, נפט יכול לקנות את כל התוכנות והטכנולוגיות הגרעיניות שאתה רוצה, או לא מסוגל לפתח בעצמך. הטיעון כאן הוא לא שאנחנו לא צריכים לדאוג לגבי איראן. אבל אחמדינג'ד כן צריך לדאוג.

הכח הכלכלי והצבאי של איראן היום תלוי ברובו בשאיבת נפט מן האדמה. הכח הכלכלי והצבאי של ישראל לגמרי תלוי בשמוש באינטליגנציה של אנשיה. הכח הכלכלי של ישראל הוא מתחדש באופן בלתי מוגבל, זה של איראן הוא משאב מדלדל שמבוסס על דלק מאובן שעשוי מדינוזאורים מתים.

אז מי יהיה כאן בעוד 20 שנה? אני עם באפט: אני מהמר על אנשים שמהמרים על אנשיהם – לא אנשים שמהמרים על דינוזאורים מתים.

——————

Tom Friedman has a great article (if you are not registered with the NYT, Harry has it), comparing the two "I"s, Israel and Iran. The third "I", India, also briefly figures there. Well worth a read (hat tip to Imshin). BTW, when did Friedman get all these libertarian tendencies? "Israel is a weak state with a strong civil society" Well, a weak state – yes, to a degree, but a strong civil society? Get back to me on this one, unless you mean the orthodox community. OK, we do have very strong social networks of families and friends, so maybe that would qualify.

6 תגובות to “דברים שרואים משם. Tom Friedman on Israel”

  1. יעקב Says:

    תום פרידמן יודע לכתוב. רואים בכתבה זו.
    השקפותיו הן שמאלניות, הוא חבר טוב של השמאל הישראלי.
    רעיונותיו – שטחיים, לפעמים מטופשים, לפעמים סתם טריוויאליים.
    הכתבה הזו היא טובה, וגם כתבה שכתב לא מזמן שכנראה לא ניתן לעצור את איראן ללא מלחמה.

    בדרך כלל כתבותיו וכתביו אינם חכמים במיוחד. הוא תמך באל-גור, הוא מריץ את הרעיון המטופש של "פרוייקט מנהטן" לאנרגיה ירוקה – מטופש מפני שכולו כוונות "טובות" (ירוקות), ומעט מאד הבנה ב"איך פועל העולם", וכולו מבוסס על פעולה ממשלתית באמצעות מיסוי.
    הפסקתי לקרוא אותו לפני זמן רב, בזבוז זמן.

  2. Alisa Says:

    יעקב, מדויק מאד. גם אני הפסקתי לקרוא אותו מזמן. הבעיה היא שלמרות היותו איש אינטליגנטי ביותר, הוא לוקה בעצלות אינטלקטואלית. זו תופעה נפוצה מאד, לצערנו.

  3. יעקב Says:

    "הבעיה היא שלמרות היותו איש אינטליגנטי ביותר…"
    לא בטוח…

  4. Alisa Says:

    בטוח. ראיתי רעיונות ארוכים ומעמיקים אתו, ואין לי צל של ספק. But, he is more clever than wise. It's a different way of applying one's intelligence.

  5. אבנר Says:

    ולדעתי המאמר הזה עצמו לוקה באופטימיות יתר.
    יהודה של סוף ימי בית שני משכה גרים מכל העולם, והציגה שגשוג חסר תקדים (לפחות אפשר להציג את זה ככה).
    במדה מסוימת, הימור קצר על החלטות מסוימות של איראן סותר את האפשרות להימור ארוך על הבצועים של ישראל… חשוב לא רק כמה כסף אתה עושה, אלא גם מה אתה עושה אתו – ומי שלא משקיע נכון במלחמה – יחוסל על ידי ברברים שלא משקיעים כלום בשלום. וזה באמת חבל.

  6. Alisa Says:

    אכן המאמר לוקה באופטימיות יתר. זה אופייני לפרידמן לצייר את התמונה בקווים וצבעים חזקים מן המציאות, על חשבון עומק ופרטים יבשים אך חשובים. אבל עדיין לפי דעתי המאמר לא מנותק לגמרי מן המציאות (פרידמן הוא הרבה יותר חכם מכדי לעשות זאת), וככזה מספק חומר למחשבה, ולו רק כנוגד את הפסימיות הכל כך אופיינית לנו כאן בשנים האחרונות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: