ברכת הקורבן

by

משחק סכום אפס הוא משחק רב משתתפים, שבו סכום הרווחים של כל המשתתפים הינו אפס. לדוגמה: במשחק הימורים, כל אגורה שזכו בה המאושרים, היא אגורה שהפסידו האחרים. כך יוצא שאם לוקחים את כל מה שהרוויח כל משתתף (כשהרווח של חלק מהמשתתפים הוא למעשה שלילי) מתקבלת תוצאה אפס.

המשותף לכל בני האדם הוא היותם צרכנים אם הרבה, ואם מעט. כדי לצרוך שומה עלינו להתפרנס. ישנן למעשה שלוש דרכים להתפרנס. שלוש דרכים בלבד ואין בלתן:

  • פרודוקטיביות: אספקת מוצר או שירות למי שחפץ בו תמורת מוצר או שירות שברצוננו לצרוך, על בסיס של רצון טוב משני הצדדים.
  • שוד: נטילה בכוח של מוצר או שירות שברצוננו לצרוך.
  • קבצנות: קבלת מוצר או שירות מהזולת ללא תמורה. צד שווה בין קבצנות ופרודוקטיביות, בכך שהיא נגבית על בסיס רצון טוב. וצד שווה לקבצנות ולשוד ששניהם נעשים ללא פרודוקטיביות.

ישנה קבצנות אשר קרובה יותר לפרודוקטיביות, כאשר גם הנותן עושה זאת על סמך רצונו הטוב לעזור לזולתו, וגם הזולת מקבל, לאחר שבלית ברירה הפך לנזקק. אבל ישנה קבצנות הקרובה יותר לשוד, לאמור: אם לא תממן אותי אז אצא לתרבות רעה ואלסטם את הבריות. מתקבלים אפוא שני קצוות בינהן אפשר להתפרנס: הקצה האחד פרודוקטיביות, והשני שוד. גם פרודוקטיביות וגם שוד אינם משחק סכום אפס. אלא שבמשחק פרודוקטיבי הסה"כ המתקבל הוא חיובי, לאחר שכל צד קיבל את מה שרצה, לדוגמה: היטבתי את ליבי במסעדה ושילמתי עבור השירות, עתה הפכתי לאדם שבע ויכול להתרכז בעבודתי כשאני על בטן מלאה. גם בעל המסעדה הרוויח מכך שסעדתי אצלו, והמלצרים, ומשכיר המקום, והטבח, וכן הלאה. ראייה לכך שהמשחק הכלכלי איננו משחק סכום אפס היא העובדה הפשוטה שכל משק חופשי בתנאי שלום וללא אסונות טבע חריגים נתון בצמיחה מתמדת.

גם בשוד לעומת זאת הסה"כ שמתקבל שונה מאפס, אלא שהפעם הוא סה"כ שלילי. לדוגמה: הייתה לי מכונית ששווייה המערך היה 80 אלף ₪. המכונית נגנבה ונמכרה למשחטת רכב. הגנב הרוויח 10 אלף ₪, המשחטה הרוויחה 5 אלף ₪ ממכירת חלפים. כלומר, בעל הרכב הפסיד ,80 וחבורת הגנבים הרוויחה סה"כ 15 אלף ₪. קיבלנו מנה של 65- אלף ₪ (לשאלה אם היה ביטוח או לא היה אין כל חשיבות, כי אם היה אז המחיר של 80 אלף ₪ היה מוטמע בעלות הפרמיה שהיו נדרשים כלל בעלי הפוליסות לשלם).

כללו של דבר: אוכלוסיית העולם מתפרנסת באופן אשר נע בין שני הקצוות: פרודוקטיביות ושוד. חלק מאיתנו קרובים יותר לקצה הפרודוקטיבי, וחלק אחר מאיתנו קרוב יותר לקצה השוד.

קיים אפוא עימות בין אוכלוסיית הפרודוקטיביים לאוכלוסיית הבוזזים, אך עימות זה איננו עימות סימטרי כלל וכלל.

הפרודוקטיביים אינם זקוקים לבוזזים. אוכלוסיית הפרודוקטיביים מסתדרת היטב ללא ביזה. לבוזזים לעומת זאת אין להם קיום ללא הפרודוקטיביים. הם זקוקים לפרודוקטיביים כמו אויר לנשימה, הנחת היסוד שלהם היא שיש מי שעמל לייצר, אחרת את מי יוכלו לבזוז?

נקודה נוספת של חוסר סימטריה היא הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן להרוס עמל של שנים.

בכל מסגרת מדינית קיימים אלמנטים פרודוקטיביים, דהיינו ספקי מוצרים ושירותים לאלה המעוניינים לקנות, ואלמנטים בוזזים. הביזה נעשית באמצעות פשיעה ואלימות, אבל גם באמצעים חוקיים עם הכשר בג"ץ. מיסים, הגבלות, הלאמה, שביתות בריוניות, רגולציה וויסות שערי החליפין, כל אלה נוטלים חלק בביזה. כאשר ידם של הראשונים על העליונה השוק מגיב בצמיחה, כלומר בעלייה ברמת החיים. כאשר ידם של האחרונים על העליונה מגיב השוק בהאטה והגדלת העוני.

הקטע הבא אינו מומלץ למי שהתקינות הפוליטית יקרה לליבו.

ממש כשם שבתוך המסגרת המדינית עצמה קיימים אלמנטים פרודוקטיביים ואלמנטים בוזזים בזבזניים, כך קיימות מסגרות מדיניות הנוטות יותר לפרודוקטיביות וכאלה הנוטות לביזה. כבר בתנ"ך מופיע הסיפור על שבטי המדיינים שגרו במדבר, ועם בוא האביב כשהתבואה הייתה מבשילה, עוד בטרם הספיקו השבטים העבריים לאסוף את התבואה מן השדה, היו המדיינים פושטים על השדות, חומסים את התבואה למחייתם ומותירים אחריהם אדמה חרוכה. באופן דומה חדרו שבטי ההונים למרכז אירופה, שדדו את הגותים הויזגותים והרומאים. העימות אפוא בין החברות המבוססות על ביזה, לבין החברות המבוססת על פרודוקטיביות הינו בלתי נמנע.

עימות כזה, רבותי, הוא בדיוק נמרץ העימות שבין מדינת ישראל לבין הפלסטינים. יהודים בעלי זהות לאומית עתיקת יומין שהגיעו לארץ שוממה וזנוחה, בנו, ייצרו, ויצרו (מבלי להתעלם מלא מעט חריקות בתהליך הבנייה). באותו פרק זמן החל גם הקיום הטפילי של היריב. הזהות הלאומית הפלסטינאית לא התקיימה לפני שהמפעל הציוני הפך לעובדה. עד אז היו אלה הערבים תושבי PALASTINA, שם שהוענק לרצועת החוף ע"י היוונים, על שם הפלשתים, שחיו שם. היות ובני העם היושב ב-PALASTINA אינם מסוגלים להגות את האות הראשונה שאחרים העניקו לארצם (ארצם ע"פ טענתם), הסבו הם את השם ל-FALASTIN, אבל נניח לסמנטיקה. מדובר בעם שללא האמצעים הטכנולוגיים שהביא עמו הכיבוש, לא היה יכול להפעיל נגדנו את נשקו העיקרי, הרחם של האישה הפלסטינית.

על העימות שלנו עם הפלסטינאים אפשר לומר בוודאות דבר אחד: הפלסטינאים זקוקים לישראל, הישראלים אינם זקוקים לפלסטינאים.

המגמה הזאת של שודד העושה שימוש באנרגיות שרידות אשר נוצרו ע"י קרבנו נמשכת בימים אלה בסרקזם בלתי נסבל. כשבסדנאות ייצור פצצות המרגמה המכוונות נגדנו, פועלים מכשירים על חשמל המופק בישראל, המימון לטרור מגיע בתיווך ישראלי, המזון הנצרך על ידי רוצחי ילדנו מועבר מישראל. מסופי הגבול, שהם צורך עזתי מובהק ולא צורך ישראלי, מהווים מטרה נייחת לפיגועים. כך נותן הקורבן לגיטימציה מוסרית לשודד. כך מעניק הנגזל את ברכתו לגזלן.

בימים אלה כשפוליטיקאים שוקלים איך לגזור קופונים, תוך סיכון טובי בנינו בסמטאות ג'בליה ובית חנון, אפשר לצאת רק בקריאה אחת: בשם השפיות הפסיקו להזין את הטרור!

תגים:

26 תגובות to “ברכת הקורבן”

  1. Alisa Says:

    שלום וברוך הבא!

    עכשיו אני אלך לקרוא…

  2. Alisa Says:

    אכן כן, אבל יש לסייג דבר מה, לא למען התקינות הפוליטית, אלא למען הדיוק: מה שאתה אומר על הפלסטינאים בהחלט נכון לגביהם לגוף מדיני (אם אפשר לקרוא לו כך). זה לא אומר שזה נכון לגבי יחידים (מעטים או רבים ככל שיהיו) בתוך אותה קבוצה. ישנם, ותמיד היו פלסטינאים (וערבים בכלל) פרודוקטיביים רבים. הבעיה כאן כפולה. לא רק שכל אינטראקציה מדינית, בין אם היא הופכת לסכסוך ובין אם לאו, היא עסק קולקטיביסטי מטבעו, (כי מדינות הן גופים קולקטיביסטיים מטבען) אלא שגם במקרה המסוים הזה יש לנו עסק עם יריב ששורשיו התרבותיים והדתיים הם קולקטיביסטיים מובהקים. זה לא אומר שתרבויות לא יכולות להשתנות לאורך זמן, אבל מצד שני זה גם לא אומר שאני לא מסכימה עם המסקנה שלך. יותר מכך, ככל אנחנו משמרים את המצב האבסורדי הנוכחי, כך אנחנו מפחיתים סיכוי כלשהו לאותו שנוי מיוחל.

  3. יעקב Says:

    כמובן, הפלשטינים, או הערבים, כפי שאני קורא להם, חושבים אחרת. הם חושבים ששדדו אותם, שאנו, היהודים, פולשים זרים, ואינם חושבים שקיומם תלוי בנו. הם היו מעדיפים שנסתלק מפה, והם מאמינים שזה יעשה להם טוב.יש שמץ של אמת בטענותיהם.
    אני לא מציע שנאמץ את דעתם, אבל צריך לנסות להבין אותה. (לא לקבל אותה). הניתוח שלך הוא צר מדי, אינו מתחשב בכל העובדות, ואינו מודע לפרספקטיבות אחרות.

  4. אסף בן דור Says:

    יעקב
    המאמר איננו עוסק בשאלה הטריטוריאלית. הוא גם אינו עוסק בשאלה מה כל אחד מאמין. המאמר לא מצדיק את הכיבוש ולא שולל אותו. הוא לא מצדיק את מעשי הטרור ולא שולל אותם. מה הם מאמינים וחושבים היא שאלה רלוונטית ביותר וצריך לתת עליה את הדעת. על כך אינני חולק. הניתוח אכן "צר", או במילה אחרת ממוקד. הוא מתעסק בתופעה ארוכת שנים שמאפיינת סכסוכים רבים .
    הנקודה הקריטית שבה עוסק המאמר היא: שאובייקטיבית, ישראל איננה צריכה את הפלסטינים ואילו הפלסטינים תלויים בישראל, כשם שעולל תלוי בשד של המינקת. זו קביעה שלפי דעתי ממש מסנוורת מרוב שהיא ברורה כשמש. נסה לדמיין את פלסטין בלי היהודים. עתה נסה לדמיין את ישראל בלי הפלסטינים…

  5. Alisa Says:

    איפה נעלמה תגובה נוספת שלי? נו, מילא…

  6. יעקב Says:

    "הפלסטינים תלויים בישראל"
    לדעתך זה דבר אובייקטיבי ומובן מאליו, וברור כשמש. "ממש מסנוור"…
    אתה לא מצליח לנסות ולחדור להשקפה מנוגדת. הנה היא:
    הפלשטינים יגידו לך שהם צריכים אותנו כמו חור בראש, והם רוצים שנעוף מפה, הם כבר יסתדרו לבד. אתה תטען שרמת חייהם תרד, והם יסבלו מרודנים רצחניים. יכול להיות שאתה צודק, אובייקטיבית. אבל הם יאמרו לך: "לא איכפת לנו. אנו כבר נסתדר, כך או אחרת, ואפילו תרד רמת החיים שלנו, אנו מוכנים לכך ובלבד שאתם לא תהיו פה על הראש שלנו, ואל תגיד לנו מה טוב בשבילנו 'אובייקטיבית'! "

    אתה חושב שהנוכחות היהודית עשה טוב לערבים, הם לא חושבים כך. האם אתה צודק אובייקטיבית ? תלוי איך מגדירים "טוב" – וזו הגדרה סובייקטיבית. לפי ה"טוב" של הערבים – היהודים עשו להם רע. לא מעניינת אותם השקפתך על הטוב האובייקטיבי.

  7. Alisa Says:

    יעקב, אבל מה שמעניין אותנו הוא לא מה טוב לערבים, אלא מה טוב לנו. אז כן, אתה יכול להוציא מן הקביעה של אסף את החלק הזה, ולהשאיר רק את החלק שאומר שאנחנו לא צריכים אותם. חוץ מזה, הם אולי יגידו שהם לא צריכים אותנו, אבל את המים, החשמל, הדלק וכו' הם לא מסרבים לקבל. אדרבה, שיוותרו על הטובות של היהודים, וכולם יהיו מרוצים לפחות בעניין זה. אתה שוב כהרגלך בקודש מתנצח על עניין שלא לעניין:-)

  8. אסף בן דור Says:

    יעקב
    שים לב התרחקתי מכל שאלה סובייקטיבית. "הארץ שלנו והם לקחו לנו" או איזו דת נעלה יותר האיסלאם או היהדות. איזו תרבות תרומית יותר הישראלית או הפלסטינית. מכל אלה התרחקתי ואני רק נוגע בשאלה שנוגעת למאפיין מסוים.
    0=2-2 זוהי קביעה אובייקטיבית. אם תתעקש תוכל לומר שמישהו חושב אחרת. החשמל זורם מטריבונות בישראל לתוך הרצועה. המים זורמים מישראל לרצועה כך גם המזון. הפגזים לעומת זאת טסים בשני הכיוונים. מי צודק? לא התייחסתי לשאלה. רק קביעה קטנה ו"צרה"
    1) ישראל מייצרת עושר.
    2) הפלסטינים מחסלים עושר
    3) הפלסטינים משתמשים בעושר שישראל מייצרת נגד אזרחי ישראל.
    4) ישראל מאפשרת את זה.

    אליסה
    בהתייחס לתגובתך הראשונה: חלק מהפלסטינים בוודאי יוצרים אבל אני יכול להתייחס רק לשתי עובדות פשוטות.
    1) הכלכלה הפלסטינית מקבלת כמויות אדירות של כסף ממדינות תורמות.
    2) הכלכלה הפלסטינית ממשיכה להתכווץ.
    המינוחים "ענישה קולקטיבית" ו"אזרחים חפים מפשע" הם מינוחים שיפוטיים שמתאימים אולי לאהרן ברק. בהמשך למה שעניתי ליעקב המאמר לא שיפוטי.

  9. יעקב Says:

    אם אתה מתכוון באופן צר וספציפי למצב היום, כשיורים עלינו מעזה – אני מסכים איתך שצריכים להשתמש בכל האמצעים שעומדים לרשותנו לשים לזה קץ – אמצעים צבאיים וכלכליים – כגון ניתוק מים וחשמל, שזורמים מאיתנו אליהם ולא בכיוון הפוך (עובדה אובייקטיבית).

    אם אתה מתכוון באופן כללי יותר – לסכסוך ביננו והפלשתינים – ההסתכלות על המצב הרגעי הנוכחי אינה משקפת את כל המציאות.
    אפילו אם נכון אובייקטיבית (היום) שהתל"ג (או הייצור) שלנו גדול, והתל"ג של הפלשטינים רובו בא מגניבות רכב בישראל וסיוע חוץ – עדיין אין לעובדה אובייקטיבית זו משמעות רבה. הם יגידו (בצדק רב או מעט) שלו לא גזלנו את ארצם, מצבם היה שונה, וגם אם לא היה שונה (כלומר התל"ג שלהם לא היה שונה ממה שיש היום) הם מעדיפים מצב (דמיוני) זה של תל"ג נמוך ואנחנו לא פה – לעומת המצב הקיים – תל"ג יותר גבוה ואנחנו כן פה.

    כך שהשאלה שאתה מציג – יצרנים מול בלתי יצרנים – אינה רלוונטית במיוחד, או תורמת משהו להבנה או לפתרון הסכסוך עם הערבים, אפילו אם יש בה יסוד מוצק של אמת אובייקטיבית.

    אליסה,
    "יעקב, אבל מה שמעניין אותנו הוא לא מה טוב לערבים"
    נכון.
    אז מה בדיוק הנקודה של אסף ? מדוע הוא טורח לדון בסוגיה אם הפלשתינים יצרניים או לא בהשואה ליהודים ?

  10. Alisa Says:

    אסף, אני יודעת ומסכימה. בכל זאת רציתי לסייג, כדי מראש "לפרוק מנשקם" אנשים שנוטים להכללות קולקטיביסטיות (או כאלו שנוטים להאשים אחרים בהכללות כאלו). כלומר, רציתי לסלק מראש את "איש הקש" הפוטנציאלי.

  11. Alisa Says:

    יעקב: אני לא רוצה לענות בשמו של אסף, אז זו רק דעתי. המצב ביננו לבין הפלסטינאים הוא למעשה שקול ל"מדינת רווחה", עם כל מה שמשתמע מכך. זה אומר שבכך שאנחנו תומכים בהם כלכלית (בלי קשר לירי שלהם עלינו) אנחנו מעודדים את הנטיות הטפיליות שלהם. זה קשור לאותה הסתייגות בתגובתי הראשונה לאסף. יש רק שתי אפשרויות ארוכות טווח: או שאחד מאתנו יחסל את השני, או שאחד מאתנו ישתנה. על האפשרות הראשונה אין הרבה מה להתפלסף. מדניות "הרווחה" שלנו (ושל המדינות התורמות במערב) פוגעת פגיעה נחרצת באפשרות השניה.

  12. יעקב Says:

    "מדניות “הרווחה” שלנו (ושל המדינות התורמות במערב) פוגעת פגיעה נחרצת באפשרות השניה."
    אל תדאגי, אין הרבה מדיניות רווחה שלנו… אנו לא תומכים בהם נטו, מה שאנו מעבירים להם – הם משלמים עבורו – זה בגדר מסחר (חוץ מגניבת המכוניות…). מדינות זרות כן תורמות, נותנות להם כסף.
    האם הסיוע הזה עוזר או מזיק להקטנת האש בסיכסוך ? האם היה סיכוי יותר טוב שהערבים יסכימו להסדר אם הסיוע האירופי ייפסק ? אני לא חושב שזה משנה. אין סיכוי, לא כך ולא אחרת. הסיכסוך אינו מבוסס על בעיות כלכליות.
    הפירוש המטריאליסטי של ההיסטוריה – נכשל כמו כל שאר התיאוריות האבסורדיות של מארקס. הפן המטריאליסטי (יותר כסף לערבים או פחות) אינו רלוונטי.

  13. Alisa Says:

    הטיעון שלי אינו מטריאליסטי, אלא פסיכולוגי. אבל אם במטריאליזם עסקינן, אזי:

    האם הסיוע הזה עוזר או מזיק להקטנת האש בסיכסוך ? האם היה סיכוי יותר טוב שהערבים יסכימו להסדר אם הסיוע האירופי ייפסק ? אני לא חושב שזה משנה. אין סיכוי, לא כך ולא אחרת. הסיכסוך אינו מבוסס על בעיות כלכליות.

    אם זה לא משנה, אז למה לבזבז כסף ומאמץ?

  14. יעקב Says:

    את זה צריך לשאול את האירופים והאמריקאים.
    מצד אחד יש מניע הומניטארי, מצד שני יש רצון שלהם לתרום להרגעת האיזור, והם חושבים, בטעות לדעתי, שהכסף יעזור. אם זה לא עוזר, אז לפחות נשאר המעשה ההומניטארי.
    כאמור – ישראל אינה תומכת כספית בפלשתינאים, הכסף שישראל מעבירה להם זה כסף של מיסים שישראל גובה עבור הרשות על סחורות שלהם שעוברות בנמלי ישראל, לפי הסכם אוסלו. ישראל אינה מעבירה לפלשתינאים כסף משלה.

    שאלה תיאורטית הי אם אנו צריכים לברך או להתנגד להעברת כספים זרים לפלשטינאים. לא יודע.

  15. Alisa Says:

    יעקב, אני מודעת לעניין כספי המסים וכו'. עדיין, בלי שתוף פעולה מצד ישראל הרשות היתה מנותקת מכל מקור אספקה חיצוני, למעט מצרים ואולי ירדן,( ואין לי שום בעיה עקרונית עם זה ששתי מדינות אלו יתפסו את מקומנו בעניין הזה אם הן רוצות בכך). לא כל צדקה לובשת צורה של כסף, ובמצב הנוכחי כל שתוף פעולה כלכלי מצדנו, גם אם הם משלמים עבורו (בכספם של אחרים, יש להוסיף), בהחלט יכול להיחשב לצדקה. זה מרגיל את הפלסטינאים למצב בו תמיד יש מישהו שיבטיח עבורם קיום מינימלי, לא חשוב כמה מועט המאמץ שהם משקיעים בקיום זה (שלא נדבר על המאמץ העודף שהם משקיעים בנשיכת היד שמאכילה אותם). זהו חלק מאותה נטייה שאנחנו רואים בכל העולם הערבי, לפיה זה תמיד מישהו אחר, הזר, הכופר, המערב, הכובש, הכובש לשעבר וכו', שאשם לכאורה במצבם המחפיר של הערבים.

  16. אבנר Says:

    רציתי רק להעיר דרך אגב, לגבי "מיסים שישראל גובה עבור הרשות על סחורות שלהם שעוברות בנמלי ישראל".
    אני שונא מכסים באפן כללי, כידוע. אבל אם כבר – אז לפחות בשכל.
    ישנם מקומות רבים בעולם בהם מתקיים הסכם אחוד מכסים, והידוע ביותר – האיחוד האירופאי.
    בהסכמים כאלה, מקובל שהמכסים מתחלקים שווה בשווה בין כולם, או בעדיפות כלשהי לנמל הפריקה.
    בהסכם בין ישראל לרש"פ, נקבע שהמכס יועבר למדינת היעד… נשמע הוגן, בעיקר לאור חסרונם של נמלים ברש"פ.
    מכל מקום, מאז אותו הסכם – היבוא לרש"פ צמח פלאים… כל משלוח מגיע לנמל, עם תעודה המורה שיעדו עזה. המשאית אינה טורחת כלל לפנות דרומה – שכן הסכם עתיק כבר קובע, שהחברה הלקוחה מעזה (שמנכ"לה ובעליה וכל עובדיה ממונים על ידי הרשות, והיא מהווה מונופול על סוג הפריטים שבמשלוח הזה, וכמובן מקבלת חלק מכל מכס שמגיע על משלוח כזה) מוכרת מראש את כל המשלוח לחברה ישראלית במחיר שמשתלם יותר מלשלם מכס לממשלת ישראל, והחברה הישראלית מוכרת את הכל בשווקים בארץ.

  17. אבנר Says:

    אסף,
    אני מסכים בעיקרון עם יעקב – קשה לי להשתמש במצב הפלסטינאים היום כראיה לאפיים הלאומי, כשם שקשה לי לקבל טעונים דומים מלפני 100 שנה על יהודי פולין.
    נכון שבהיות ישראל תחת שלטון בריטי היו רוב המיזמים העסקיים כאן של יהודים, אבל יש הבדל – הבריטים באו לכתחלה במנדט לקראת כנון בית לאומי ליהודים בא"י, בנגוד למטרות הכבוש שלנו (מה הן בכלל?), וזה השפיע מההתחלה גם לתקופות מאוחרות יותר, בהן הבריטים נסו להתנער ממחויבות זו.
    בימי התורכים, לשם השוואה, מספר המיזמים היהודיים בארץ היה זעום ביותר (ורובם בא בצורת הקמת יישובים, או הישגים של אהרונסון – שהיה יוצא מן הכלל גם מבחינה מדינית). דוקא בירושלים, בה היה רוב יהודי בתחלת המאה, נראה שהערבים היו הפעילים יותר. אפשר לומר שזו אשליה, אבל קשה להוכיח.

    אולי הייתי מיטיב אם היית מרחיק עדותך – הערבים שוכני המדבר אכן פתחו תרבות שוד שלמה, וכל דתם מבוססת במדה מסוימת על זה. אלא שזה היה רק בהתקיים שני תנאים:
    1. לפני שנתגלה ערכם של בארות הנפט.
    2. רק במקומות המדבריים – במקומות בהם אין נפט היום, ולכן הם מכונים הסהר הפורה, תמיד התבססה רוב הכלכלה על חקלאות ועבודת כפיים (שנשדדו, כרגיל, בידי השליט – מי שזה לא יהיה, ביזנטי, פרסי או ערבי).

    מכל מקום, עם קריאתך בשורה האחרונה אני מזדהה (כשלב ראשון כמובן).

  18. Alisa Says:

    כשם שקשה לי לקבל טעונים דומים מלפני 100 שנה על יהודי פולין.

    אלו טעונים דומים?

  19. dugmanegdit Says:

    אבנר ויעקב-
    קראתי את הקטע של אסף ולא הצלחתי להבין היכן הוא אומר משהו על אופי לאומי או מביע דעה על מהותם של הפלשתינאים כעם. כל שהוא אומר זה – לאורך קיומם כיישות לאומית וכפי הנראה גם בעתיד הנראה לעין הפלשתינאים הם טפילים על המערכת הכלכלית הישראלית. ישראל יכולה להסתדר היטב בלעדיהם (ויותר מכך) ואילו הם לא מסוגלים לשרוד כלכלית ללא ישראל. אין זה אומר שהתלות הזו לא נבעה מאוסף של סיבות אובייקטיביות ואין זה אומר שהמצב חייב להימשך כך. אני אפילו הייתי אומר שתנאי הכרחי להתפתחותם ועצמאותם הוא היפרדות מישראל והפסקה של מצב הטפילות השורר כיום.

  20. אסף בן דור Says:

    אליסה: אני חושב שהוא התכוון למשהו בסגנון "היהודי הנצחי" שהפיקה התעמולה הנאצית שהקיום היהודי כביכול טפילי. אם זה מה שהוא התכוון אז ההשוואה מקוממת. אם קיומו של מישהו הוא קיום טפילי אז מותר וצריך לומר זאת גם אם קשה לקבל את הטיעון מחמת שהוא חורג מהתקינות הפוליטית. אם ההצגה של היהודים הייתה שהם טפילים אז אפשר לבדוק זאת (לדעתי לא רק שהם לא היו טפילים אלא שהם תרמו יותר מכל קבוצה אחרת להתפתחות ולקדמה בכל מקום שהם היו). הכלכלה הפלסטינית היא כלכלה שמבוססת על נדבות במיקרה הטוב ועל שוד במיקרה הרע ("אם לא נקבל תרומות אז חוגים קיצויניים ישתלטו ויפיצו טרור, מה זה אם לא שוד תוך הפעלת איומים?). אני מציג זאת כעובדה ומוכן גם שעובדה זאת תיבדק.
    אפשר כמובן להאשים את ישראל בהצבת מחסומים וסגירת גבולות אבל לפני שהיה טרור מהגדה ומהרצועה לא היו גם מחסומים. כך אם תרצו שדדה ההנהגה הפלסטינית את אותם אלה שאת עצמאותם התיימרה לקדם. הכלכלה הפלסטינית הייתה מ1967 עד 1989 (פרוץ האינתיפדה הראשונה) בצמיחה מתמדת וקיומם לא היה טפילי אלא מסחר חופשי. אין לי יומרות לומר מהו אופיים של הפלסטינים. אין לי אלא מה שעיניי רואות. ועיניי רואות שאנחנו מזינים את אלה שפוגעים בנו.

    באופן כללי נראה לי שעזה צריכה להפסיק להיות בעייה ישראלית וצריכה להפוך לבעיה מצרית. בעזה שולט החמס ובדין שהוא ישלוט כי אחרי הכל הם נבחרו באופן דמוקרטי (דמוקרטיה שישראל כפתה עליהם) וכל ניסיון קולוניאליסטי שלנו לקבוע עבורם מה טוב להם נועד לכישלון ולהרחקת האפשרות של פיתרון. החמס הוא סניף של האחים המוסלמים שהוא ארגון מצרי. השפה שלהם ערבית והדת הנפוצה איסלאם. אחרי שעזה תהפוך לבעיה מצרית אי אפשר יהיה לומר שישראל מטילה מצור על עזה כי ציר פילדלפי לא בשליטתנו והם יכולים להעביר משם מזון, תרופות, חשמל ודלק. הגבול שלנו איתם צריך להיות סגור הרמטית ככל שניתן.

  21. Alisa Says:

    אסף, אני מסכימה עם הכל. אבל יש התנתקות נוספת שצריכה לקרות לפני ההתנתקות שלנו מהפלסטינים. נחש מהי.

  22. אבנר Says:

    אסף,
    צודק בעקרון. גם לגבי פולין, וגם לגבי הכוללים בירושלים (אולי אתה מכיר אותם טוב ממני. אני חושש שלא כל מה שמספרים לנו – לא על תקופתינו ולא על לפני 100 שנה – נכון).

    לגבי עזה – כמובן, הפתרון שלך נכון כשלב ראשון. בשלב הבא החמס צריך להפסיק לשלוט בעזה, וכל בוחריו צריכים להפסיק לגור שם כנראה… ויש לזה גם קשר לבלוג הזה: עד כמה שידוע לי, אין ליברל מוסלימי. יש כמה מוסלימים רפורמיים ליברלים, אבל קשה לראות את הקשר בין ההטפות שלהם לבין הדת הנפוצה בעולם תחת השם איסלאם.

  23. יעקב Says:

    "באופן כללי נראה לי שעזה צריכה להפסיק להיות בעייה ישראלית וצריכה להפוך לבעיה מצרית."

    פתרון נהדר. צריך רק עוד לשאול את פי הכלה אם היא מסכימה.
    מצריים אוהבת, וצריכה, את הפלשתינאים בדיוק כמונו, והיא לא תסכים, הם לא פריירים. (כנ"ל שאר מדינות ערב…)

    ההנתקות מהפלשתינאים זה עוד רעיון לא מציאותי שמריצים אנשים בשמאל, דוגמת חיים רמון ("אנחנו פה והם שם, ויש גדר באמצע") – זה יכול היה לעבוד אם "שם" היה אוסטרליה… פה יורים מעל לגדר ודרכה.
    המציאות היא שאנחנו פה והם פה, ולא ניתן לשנות זאת, ולא אכנס לפירוט נוסף למה. גם הניתוק הכלכלי לא מעשי.

    אפשר להתווכח על האופי הטפילי או לא של הכלכלה הפלשתינית, אבל איני רואה מה התכלית בזה.

  24. אבנר Says:

    יעקב,
    "ולא ניתן לשנות זאת, ולא אכנס לפירוט נוסף למה".
    חבל. זה יכל להיות דיון מעניין.
    לענ"ד קל יותר לשנות את זה מאשר את השיטה הכלכלית-פוליטית במדינה.
    הבעיה העיקרית מתחילה מהחתן – הוא חזק יותר מבחינה חמרית, ולכן יכול היה לקבוע עובדות בשטח, ואף להסתדר עם חבריו בעולם הגדול. אילו רק היה רוצה בכך. ודאי שתהיינה בעיות עם מצרים, עם עזה, עם ארה"ב, עם כל העולם. אבל את כלן ניתן לפתור, ואת רובן המחלט ללא שמוש בנשק. דבר ראשון צריך להחליט שזה מה שרוצים.
    ושוב – הינתקות כלכלית מעזה היא שלב ראשון וקל במערכה. הקרב העיקרי יהיה על כיבוש מחדש של עזה, ופינויה מכל תושביה הנוכחיים.

  25. Alisa Says:

    כשאתה אומר 'פינוי', אתה מתכוון חיים או מתים?

  26. אסף בן דור Says:

    יעקב
    "פתרון נהדר. צריך רק עוד לשאול את פי הכלה אם היא מסכימה.
    מצריים אוהבת, וצריכה, את הפלשתינאים בדיוק כמונו, והיא לא תסכים, הם לא פריירים. (כנ”ל שאר מדינות ערב…" בוא נלמד משהו מבני דודנו הפלסטינאים: הם תבעו הקמת מדינה משלהם. זה היה לפני המון שנים. ישראל לא הסכימה גם הקהילה הבי"ל לא תמכה ברעיון אבל בעזרת הצבת מטרה והתמדה הם הגיעו לכך שישראל מסכימה ותומכת ברעיון ועימה כל הקהילה הבי"ל. להזכירך היו גם מתנגדים רבים לציונות אבל בעזרת התמדה, איתור הזדמנויות וניצולן הדבר הוכח כאפשרי. היום לאחר ההתנתקות (הגם שהייתה טעות לדעתי עדיין ישנם יתרונות שניתן לנצל) אין שום סיבה בעולם למה שעזה לא תהיה בעייה מצרית זהו תהליך הסיטורי טבעי. ופריצת הגבול עם מצרים רק מראה שלא ניתן לסכור תהליכים היסטוריים. זה שישראל מודיעה היום על "הקלות במצור על עזה" זה טמטום שלא יאמן. א משום שישראל מודה שיש מצור על עזה. ב משום שישראל לא מטילה מצור על עזה ניתן להשתמש בפילדלפי שאינו בשליטת ישראל בכלל! ג יש כאן הודאה באחריות ישראל לנעשה בעזה. מה מתקבל?
    1 אזרחי ישראל מופגזים
    2 ישראל גם אחראית לשלומם של איוביה
    3 ישראל מתדלקת את הטרור
    4 ישראל מואשמת בזירה הבני"ל בהטלת מצור

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: