אזרחים סוג א'?

by

אני מסכימה עם השרה יולי תמיר שהאב שנגח במנהלת בית הספר של בתו (נגח? מה קרה, אגרופים וכפות כבר לא באופנה?) צריך לשבת בכלא. הבעיה שלי היא עם הדגש על 'תקיפות של עובדי ציבור'. עם גב' תמיר היתה מדברת ספציפית על מורים בלבד, עדיין לא הייתי מקבלת את הטענה, אבל הייתי מזדהה משהו, כי גם אני חושבת שלמורים צריך להיות מעמד מיוחד בחברה. אך קריאתה זו בא זמן קצר לקריאה דומה לענישה מיוחדת לתוקפי רופאים, וגם תמיר עצמה מפרטת מעט את המושג עובדי ציבור ,ומציינת בנוסף למורים, גם רופאים ועובדים סוציאליים. אני חוששת שהגברת תמיר טעתה בבחירת המונח (לא ממש באשמתה: זו טעות מושרשת אצלנו), ומה שהיא מתכוונת באמת זה עובדי מדינה, אחרת היתה צריכה לכלול בקבוצה זו גם עובדי בנקים, עובדי חברות טלפונים, ואולי אף שרברבים וחשמלאים. כולם משרתים את הציבור, וכולם נחוצים לנו מאד בשעת הצורך. אמנם גם אז הייתי מתנגדת להגדרה נפרדת של קבוצה זו בחוק נגד אלימות, או כל קבוצה אחרת, אם כבר מדברים על זה. אלימות פיזית צריכה להיות אסורה נגד כל אדם (אלא אם כן מדובר באלימות כתגובה לאלימות, כלומר הגנה עצמית). אבל מרגיזה אותי במיוחד ההתייחסות הספציפית לעובדי מדינה. כלומר, אתם הפלבאים יכולים לכסח אחד את השני, כי זה הטבע שלכם, ואין הרבה מה לעשות נגד זה. אבל שלא תעזו להרים יד נגד אחד משלנו.

כמובן שיש מי שיבוא ויטען שממילא אין כמעט אלימות נגד עובדי ציבור בסקטור הפרטי, ורוב האלימות מופנת נגד עובדי מדינה. תגובתי לכך היא שהטוען נחן בכושר הבחנה, ושכיוון מחשבתו זה ראוי לעדוד. השלב הבא בכיוון מחשבה זה לשאול מדוע זה המצב, ומה נתן לעשות כדי לשנותו?

9 תגובות to “אזרחים סוג א'?”

  1. Imshin Says:

    אבל אליסה, השרה תמיר לא טעתה בבחירת המונח. 'עובד ציבור' זו ההגדרה המשפטית הנכונה במקרה זה. 'תקיפת עובד ציבור' זה סעיף בחוק הפלילי. יש אמנם הבדל בענישה (תקיפה – 3 שנים; תקיפת עובד ציבור – 5 שנים), אבל למחוקק היתה כוונה בזה, שהיא מעבר להפלייה של 'סתם אנשים':

    הנסיבות מוסדרות בסעיף 381(ב) (לחוק העונשין) לאותו חוק אשר קובעות עונש מיוחד וחמור מתקיפה של אדם "רגיל" כלפי התוקף, אם הוא תוקף עובד ציבור לאמור :

    "התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו — מאסר חמש שנים."

    המחוקק החליט שתוקף עובד ציבור יהיה צפוי לעונש כבד יותר מאשר בתקיפת אדם שאינו עובד ציבור, על מנת להרתיע תוקפים בפוטנציה ולהגן על עובדי הציבור הממלאים תפקיד בשליחות המדינה.

    http://www.hakshev.co.il/item.asp?type=2&NewsID=77

    למרבה הצער, מאחר ובתי המשפט אינם מחשבנים מי יודע מה לכוונת המחוקק ובד"כ מקלים מאד בענישה, גם כלפי תוקפי 'סתם אנשים' וגם כלפי תוקפי עובדי ציבור, ואפילו כלפי שוטרים שאמורים לאכוף את החוק, הרי שזה לא ממש משנה מה השרה תמיר תגיד ואיך היא תקרא לזה.

  2. Alisa Says:

    אימשין, ברורה לי ההגדרה המשפטית. הטעות של השרה (שכבר ציינתי שהיא לא מיוחדת לה) היא מהותית ערכית, לא סמנטית משפטית. כמובן החוק שאת מצטטת לא מקובל עלי מבחינה ערכית. וזה מביא אותי לסעיף האחרון בתגובה שלך. אכן אחת הבעיות הקשות ביותר במציאות שלנו כאן זה חוסר אכיפה של חוקים נגד אלימות פיזית, גם אלו שמקובלים עלי יותר, וגם אלו שפחות, כמו החוק הנ"ל. אני רוצה חוקים שמתייחסים בחומרה לכל אלימות פיזית נגד כל אדם באשר הוא, ואני רוצה אכיפה מחמירה ודייקנית של חוקים אלו. רק כך אפשר לנהל חברה מתוקנת.

  3. Imshin Says:

    ובכל זאת אני חושבת שיש הבדל בין תקיפת נציג ציבור, המיצג את המדינה ואת האינטרסים שלה (או לפחות אמור לעשות זאת), לא משנה איך את קוראת לו (או לה).

    הבינו את זה יפה חז"ל לפני הרבה שנים.

    "למה נמשלו בני אדם לדגי הים? שכתוב 'ותעשה אדם כדגי הים' (חבקוק א, יד).
    מה דגים שבים, כל הגדול מחברו בולע את חברו, אף בני אדם, אלמלא מוראה של מלכות, כל הגדול מחברו בולע את חברו" (עבודה זרה ד', ע"א).

    "רבי חנניא סגן הכוהנים אומר: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (אבות, פרק ג, משנה ב).

  4. Alisa Says:

    כן, מבחינה מעשית, (ולכן גם חוקית) בהחלט יש מקום לענישה חמורה יותר בגין תקיפת עובדי מדינה שממונים על שמירת החוק והסדר, כגון שוטרים או שופטים, אם הפגיעה נעשתה בהקשר למילוי תפקידם. לעומת זאת, אני לא חושבת שיש מקום לענישה כזו בגין, למשל, פגיעה בעובדים סוציאליים (עם כל הכבוד והערכה שיש לי להם ולעבודתם). אבל אני גם לא חושבת שמדינה צריכה להעסיק עובדים סוציאליים. אני לא יודעת מה עמדתך בנושא, לכן אני לא יודעת אם אנחנו בכלל דנות באותה מסגרת ערכית:-)

  5. Imshin Says:

    אבל אני גם לא חושבת שמדינה צריכה להעסיק עובדים סוציאליים.

    בפרקטיקה, עד כמה שראיתי – ושסיפרה לי גיסתי שהיא עובדת סוציאלית שטיפלה עד לאחרונה בילדים שהוציאו אותם מבתים מתעללים – שרותי הרווחה הם בידי המועצות המקומיות, וההשתתפות של המדינה במימון הטיפול בהם הוא חלקי. מה שזה אומר זה שעדיף לך בהרבה להיות ילד מוכה בת"א מאשר בעפולה (או באור עקיבא).

  6. Alisa Says:

    אימשין, הרשויות המקומיות הן חלק אינטגרלי מהמדינה. הן ממנות את הוצאותיהן מכספי מסים, וזה לא משנה אם אותם כספים נגבים ע"י רשות מרכזית, או רשות מקומית.

  7. Imshin Says:

    אז מי? הרי מי שישתלט במצב של חלל זה גמ"חים חרדיים ונדבנים אחרים עם אג'נדה כזאת או אחרת, שהיא לא בהכרח באינטרס של המדינה.

    אני מניחה שאת מדברת על הפרטה. אבל יש מקומות שהפרטה מסוכנת מאד מאד בעיני. בטיפול בילדים אני מעדיפה חוסר יעילות וסחבת ביורוקרטית על מעסיקים שמעגלים פינות בשביל לחסוך כמה גרושים. הפרטה של בתי הכלא גם מפחידה אותי לאללה. אגב, לדעתי זה לא ייצא בהכרח יותר זול למדינה בסופו של דבר.

  8. Alisa Says:

    אני צריכה לחשוב עכשיו אם לענות לך כאן, או לייחד לזה פוסט נפרד…

  9. Alisa Says:

    OK, עוד כמה נקודות כדי למקד את המחשבה. קודם כל, גם אני לא תומכת בהפרטת בתי הכלא. בעיני הסיבה העיקרית, ולמעשה היחידה, שמצדיקה את קיום המדינה בכלל זה הגנה על אזרחיה מפני אלימות, מבחוץ ומפנים. 'מפנים' זה אומר משטרה, מערכת משפט ובתי כלא.

    דבר שני, כשאני מדברת על הפרטה (ואני אכן מדברת על הפרטה), מה שעומד לנגד עיניי זה לא רק יעילות וחסכון, אם כי אני כלל לא מזלזלת באלו. אבל זה אולי באמת נושא לפוסט נפרד, אם וכאשר.

    שלישית, למה בדיוק התכוונת כאן: 'מעסיקים שמעגלים פינות בשביל לחסוך כמה גרושים'?

    ועד: מזה "אינטרס של המדינה"?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: