באש ובעשן תעבוד את אלהיך! With fire and smoke worship thy God!

by

אני מאד בעד שלכל אזרח שפוי ושומר חוק תהיה הזכות להחזיק בנשק חם. אני גם מאד בעד שילדים גדולים יחסית יעשו הכרות עם כלי נשק אלו, וילמדו להשתמש בהם בצורה אחראית, תחת השגחה צמודה של מבוגר. אבל האם הייתי רוצה שבן הטיפש-עשרה שלי ישתתף במפגש של בני טיפש-עשרה אחרים, שם מחלקים לכל אחד מהם M16? הממם, תנו לי לחשוב על זה עוד קצת:

כנסיה בפטיסטית באוקלהומה עומדת על כך שהיא תמשיך בתכניתה השנויה במחלוקת של חלוקת הרוס"ר החצי אוטומטי AR-15 במפגש של צעירים – צעד המתואר כ-"אמצעי לעודד צעירים להגיע למפגש", לפי תחנת החדשות המקומית.

נראה של"ווינדזור היל בפטיסט" יש היסטוריה של עבודת האל באמצעות עוצמת אש, ובשנה שעברה הם קיימו תחרות ירי כחלק מן החגיגה השנתית שלהם. השנה, דווח שהם הוציאו 800 דולר עבור אותו חצי אוטומטי, אבל הכומר הממונה על צעירי הכנסיה, בוב רוס, טען שהנושא העיקרי של הכנס לא היו כלי ירי, אלא "מציאת האמונה ע"י בני העשרה".

הוא הדגיש שהאירוע כלל 21 שעות של הטפה בין התפרצויות של ירי, וכהגנה אמר: "אני לא רוצה שאנשים יחשבו 'או ואבוי, אנחנו שמים נשק בידיו של מישהו שלא מכבד את זה ואז ילך ויהרוג מישהו. זה לא מה שאנחנו מנסים לעשות".

תחנת החדשות דיווחה שמסירת הרובים בוטלה ברגע האחרון, כי הכומר בדימוס ג'ים וויניירד, שניהל את תחרות הירי, "נפצע ברגלו ולא יוכל להיות נוכח".

כולנו כמובן מאד רוצים לדעת איך בדיוק נפצע הכומר המכובד:-)

רק אל תחשבו שכל מה שהם עושים בכנס זה לירות ולהתפלל. לא, הם גם משחקים כדור עף, גולף וכדור סל, מחליקים על קרח, עושים על האש, שרים במקהלה וצופים בהצגות תאטרון. וכמובן, הארוע פתוח לבני ובנות שני המינים.

——————

I am not sure how I really feel about this.

…the giveaway was canceled at the last minute since pastor emeritus Jim Vineyard, who ran the shooting competition, "injured his foot and wouldn’t be able to attend"

I do wonder how did that happen:-)

I guess the fact that in addition to praying and shooting, they also play sports and do cookouts should make it a wholesome experience. The rifle the kid gets to take home (or elsewhere) is just a bonus:-)

H/T to EEH.

8 תגובות to “באש ובעשן תעבוד את אלהיך! With fire and smoke worship thy God!”

  1. אבנר Says:

    אני אישית מעדיף התקרבות לאמונה מתוך למוד שכלתני, והתקרבות לא-ל מתוך רגש אמתי וכן.
    אין לי בעיה עם אקסטזה, וגם לא עם מחנות קיץ המאורגנים על ידי "מוסדות דת". אבל צריך לדעת להבחין בין זה לבין ה"דת" עצמה.
    (אני שם את המלה "דת" במרכאות כדי להדגיש שאני משתמש בה מהעדר מלה מובנת אחרת, אבל החיים מרכבים יותר).
    21 שעות הטפה לקהל נשמע לי דבר נורא גם בלי הירי.
    בכל אפן, בלי שום קשר ל"דת", אם הילד שלי מחזיק נשק, אני מצפה ממנו לדעת מה זה עושה, למה זה מיועד, איך משתמשים בו, ומתי. נשק הוא הכרח קיומי, לא אמצעי לתפילה.
    ההלכה היהודית הרשמית אוסרת על הכנסת סכין\חרב\רובה לבית הכנסת – היא דורשת להבחין בין הכלי לבין המטרה, ובין טרדות החיים לבין התפלה – למרות שהם שזורים אלה באלה, ובתפלה אנחנו בפירוש מזכירים גם מלחמות עקובות מדם וגם טרדות הרבה יותר פרוזאיות. היהדות ממש איננה צמחונית כידוע (פרשת הברכות כוללת את המשפטים הבאים: "ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד. ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב" – ללמדך, שהשלום שהתורה מדברת עליו איננו איזו אוטופיה דמיונית של יוסי ביילין).

  2. Alisa אליסה Says:

    אני לא בטוחה שמדובר ב-21 שעות רצופות – או לפחות אני מקווה שלא…

    הכתבה שעשעה אותי מאד, אבל צריך לראות אותה בהקשר של המאבק המתמשך בארה"ב על התיקון השני לחוקה – הזכות להחזקת נשק חם בידי אזרחים. זכות זו, כמו מספר זכויות חוקתיות אחרות, נמצאת תחת איום ממשי מצד הפלגים השמאליים של הממסד והקהל הרחב שם. חלק גדול מאלו שעומדים בפרץ הם (במקרה או שלא) נוצרים מאמינים.

    אפרופו ביילין, נראה שאכן מקורה של ה"שמאלנות", במובן הפציפיסטי שלה, הוא בזרמים מסויימים במצרות, שלקחו את המושג של 'הגשת הלחי השניה' מאד רחוק (קווקרים, אמישים ואחרים).

    “ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד. ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב”

    אין מה להוסיף.

  3. י.ד. Says:

    לא עכברא גנב אלא החור גנב.

    מי שמחזיק נשק סופו שיבוא לידי רצח.

  4. אבנר Says:

    י.ד.
    ובאותו אפן, אבל קרוב יותר לרוח האמרה המקורית:
    מי שאינו מחזיק נשק – סופו שיבוא לידי הרצחות🙂

  5. יעקב Says:

    שאלה מעניינת היא מה מתאים ומה לא בשביל קטינים.
    זה שמבוגרים חופשיים להשתתף במחנות שיש שם גם פעילות ירי – על זה אין מחלוקת.
    אבל פה מדובר בקטינים. כנראה עם הסכמת ההורים (לא יעלה על הדעת אחרת) ועם הסכמת הנערים, ועם השגחה מבוגרת צמודה ואחראית, ורק בתחום של מטווח מאושר… בקיצור: אם רק הקפידו על אטמי אוזניים, הכל נראה לי תקין. כמו באימוני גדנע.

    "כולנו כמובן מאד רוצים לדעת איך בדיוק נפצע הכומר המכובד"
    הנה ניחוש: הוא מעד באמבטיה. המטווח לא המקום המסוכן היחיד.

  6. Alisa אליסה Says:

    לגבי הפציעה: כמובן, אבל השד הקטן שמאד אוהב מדי פעם לשבת על הכתף השמאלית שלי מאד היה רוצה לדעת שהוא לא מעד באמבטיה. אני בטוחה שאתה מכיר את הביטוי "To shoot oneself in the foot":-)

    לגבי המחנה: הכל טוב ויפה, אבל נתנו להם את הרובים במתנה לקחת הביתה… אתה יודע מה, אתה צודק, זה באמת לא נורא בכלל, בתנאי שהכל נעשה בהסכמת ההורים. עדיין זה מין קוריוז אמריקאי מאד משעשע אותי.

  7. יעקב Says:

    בן דודי היה אלוף בקליעה למטרה בגדנע. אבל הוא ירק דם עד שהוריו נתנו לו לקנות (או קנו לו, ליתר דיוק) רובה טוטו. ואילו הנערים האלה … ממש אמריקה ! מקבלים רובה סער במתנה ! (אני לא בטוח שזה נכון, אני חושב שגם שם צריך רשיון לנשק ואין נותנים רשיון לקטינים).

  8. Alisa אליסה Says:

    החוקים משתנים בין מדינה למדינה. אני מאמינה שבאוקלהומה החוקים הרבה פחות נוקשים מבמדינות אחרות. אחרי הכל, הם צמודים לטקסס מצפון:-)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: