טיפש טלוויזיה, טיפש מקלדת

by

יש אנשים שכשאני רואה אותם או קורא משהו שהם כותבים אני נתקף רצון עז לתפוס פטיש חמש קילו או סתם איזה שוט-גאן ולחרב את כל מה שמסביבי, ויש כאלה שפשוט גורמים לרצות להתגלגל על הרצפה מרוב צחוק. דוגמה לשני אנשים כאלה הם הפרופ' דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה וכתב האינטרנט שוקי גלילי.

אתמול בערב צפיתי לתומי בתוכנית של לונדון וקירשנבאום. המנחים הקבועים לא נכחו ואת מקומם תפסו אביב דרוקר ודב גילהר. בדיעבד אני יודע שהייתי צריך לראות בכך אות מבשר רעות, אבל רצוני להירגע מתלאות היום הסיח את דעתי מכך. לפתע הופיע לו על המסך אחד מגאוני דורנו, הלוא הוא פרופ' דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה. הראיון עם גוטווין היה על רקע קריסת ליהמן ברדרס ו-AIG ובכלל על רקע המשבר בתחום הפיננסי. גוטווין, כהרגלו, התחיל ללהג על כך שהגורם למשבר הוא תרבות הצריכה, בלה בלה בלה. אבל לא על כך אני רוצה לכתוב; גוטווין הסביר כי כדי לתקן את המערכת הפיננסית שהושחתה בשל תאוות הבצע של החברות הפועלות בה, יש לחזור למצב שהיה לפני יותר מ-30 שנה, קרי – שליטה ומעורבות מוגברת של הממשלות בשוק ההון. אכן, מילים כדרבנות! בנקודה זו כל אדם סביר מהנהן לעצמו, אומר – "אכן, הממשלה תשמור עלינו" וממשיך הלאה. אך עבדכם הנאמן, אם הוא אכן אדם, הרי שהוא ממש לא אדם סביר. אחרי כמה כוסות מים ושיחת הרגעה עם המטפלת האישית (aka –my wife) הצלחתי לגבש טיעון פשוט שמצליח להסביר מדוע גוטווין טועה גם ללא השימוש בצירופים שונים של "טיפש" ו"אידיוט": גוטווין טועה משום שמי שגרם לפריצת המשבר הנוכחי אלה הממשלה וסוכניה. הממשל האמריקאי שרצה "בית לכל פועל" הדפיס מצד אחד כסף ללא כל הכרה ומצד שני הפעיל שני בנקים "פרטיים" לכאורה (ורק לכאורה. שני הבנקים הללו פעלו תחת רגולציה והכוונה ממשלתית מלאה כפי שמסביר יפה אורי רדלר.

האחד "פרדי מק" והשני "פאני מיי" שהלוו כסף לכל דורש, בלי קשר ליכולתו להחזיר את המשכנתא שניתנה לו. שני הבנקים הללו, שהיו "פרטיים" רק ב"כאילו" (אותו כאילו מ"ישראבלוף"…) הם אלו שהובילו, כבר באמצע שנות ה-90, לתקומתו של שוק הסאב-פריים. אך הסיפור, כמובן, מסתבך; כל מי שלוקח משכנתא צריך ביטוח למשכנתא וכאן נכנסות לתמונה חברות ביטוח כמו AIG. שוק נדל"ן גואה הוא עסק לספקולנטים ולחברות השקעה שרוצות להרוויח מהעניין, וסחר באופציות ונגזרות הוא עניין טבעי (טוב נו – טבעי יחסית…) במקרה זה וכך גם בנקי השקעות כמו ליהמן ברדרס נכנסים לחגיגה. בשלב מסוים גם בנקים במקומות אחרים רוצים חלק בעוגה והעסק הופך לגלובלי. אך כיוון שכל החגיגה נשענת על כרעי התרנגולת של ג'ון ולינדה – הוא מובטל והיא עובדת בדיינר, הרי שהשוק לא יכול לעלות תמיד ובסופו של יום נגמר לבנקי המשכנתאות וההלוואות האשראי. מתחיל משבר הסאב-פריים. תוך מספר חודשים פונים מיליונים לגבות את ביטוחי המשכנתא שעשו וכך בגל השני למשבר קורסות חברות ביטוח (יתכן ש-AIG אינה האחרונה…) ופקיעתן של אופציות ונגזרות מרוששת בנקי השקעה (וגם כאן – יתכן שליהמן ברדרס אינו האחרון). כל הדינמיקה הזו הוזנה ע"י תאוות הבצע הרגילה בקרב בני אנוש (אותה ניתן לרפא, אם בכלל, רק ע"י שהות ממושכת בגולאג או ברצח עם נוסח החמר-רוז'). אבל מה שהתחיל את כל אלה היו ההלוואות לכל דורש מבית היוצר של הבנקים הפרטיים לכאורה והממשלתיים למעשה, שהניעו את כל העסק, וכן – המימון המרחיב של הבנקים המרכזיים. בקיצור – הממשלה ושלוחיה שיחקו באש, היער נשרף, וגוטווין בא ומאשים את העצים בכך שהם גרמו לשרפה כי הם דליקים ורוצה לתת פרס לממשלה שהציתה את האש. אין ספק, האיש גאון!
לפני מספר ימים פרסם שוקי גלילי את הרשימה הבאה בבלוגו אשר באתר רשימות.
תוכן הרשימה אינו מעניין במיוחד. דווקא הדיון שהתפתח בתגובות תפס את עיני. בתגובה השלישית שוטח שוקי גלילי חלק מתפיסת עולמו הכלכלית. הנה היא כאן לפניכם (בתוספת … כל אימת שנדרש):

זה שיש היצע וביקוש לא אומר שלא צריכה להיות רגולציה. כדאי שלא תהיה יותר מדי רגולציה, אבל פחות מדי רגולציה מזיק. לדוגמה, בנק ישראל – הגוף הכי לא סוציאליסטי בישראל – יכול על-פי חוק להשפיע על שערי המטבע באמצעות שינוי שער הריבית; לקבוע יחס רזרבה לפיקדונות בנקאיים, וכך לשנות את כמות הכסף במשק ולהשפיע על האינפלציה; לפקח על הבנקים, ולחסל קרטלים.
בנק ישראל בחר להתרכז ב"כלי" הראשון, ולכן …. הבנקים מרוויחים הון עתק ואנחנו משלמים עמלות מופקעות. זהו כסף שהולך לאיבוד ומזיק לתוצר, כי התנועה היא מההכנסה הפנויה שלנו (שהייתה יכולה ללכת לצריכה) לכיסים העמוקים ממילא של בעלי הבנקים = לחסכון). על-פי פרדוקס החיסכון התוצאה היא, בין השאר, אבדן תוצר.
הבעיה בתל-אביב דומה. יש כלים אך לא משתמשים בהם. לדוגמה, ישנה חברת עזרה ובצרון, מלכ"ר עירוני שבעבר שימש בין השאר כדי לאזן את מחירי השכירות, באמצעות קנייה ומכירה, השכרה, אחזקה, שיפוץ ואף בניה. היום היא מתרכזת בשיפוץ ואחזקה ופועלת למעשה כחברה ציבורית שפועלת למטרות רווח."

בניגוד לשיטתי במקרה של גוטווין אני לא מתכוון לדון בדבריו של גלילי. אני רק מבקש מכם שתחזרו ותקראו את הנ"ל, ולמרות שאתם אנשים בוגרים ואחראיים, תרשו לעצמכם להתגלגל על הרצפה מצחוק!

36 תגובות to “טיפש טלוויזיה, טיפש מקלדת”

  1. אבי Says:

    אני מניח שלא היה מי שישאל את גוטווין כיצד נפתר המשבר של 2001. התשובה היתה עלולה לבאס אותו.

  2. syeret Says:

    עשה לי טובה גוטווין אם היה יכול הוא היה מחזיר אותנו כמה אלפים לפני הספירה וזאת בשם האידיאלים של השיווין והאחווה וכמו שאבי הפלוני ז"ל אמר לי פעם אחת שיווין יש רק במקום אחד … כאשר אתה מת וזה שאתה מטומטם.

  3. dugmanegdit Says:

    syeret-
    כפי שכתבתי – הוא ממש לא גאון הדור…

  4. אח שלו Says:

    מכיר את החברה של גלילי, ויש לה ציצי מהמם. באמת: לא הייתי טורח לכתוב תגובה כל כך אידיוטית, לולא הוא היה כל כך מוצלח.

  5. dugmanegdit Says:

    אח שלו-
    משמח אותי מאוד לדעת. אני בטוח שחשבת הרבה זמן עד שכתבת את ההברקה הקישונית הזו. מי יתן ותראה עוד הרבה ציצי מהמם ומוצלח כמו זה של חברתו של שוקי גלילי…

  6. Alisa אליסה Says:

    משל נרות חנוכה?

    עומר, על לך להלין על דרוקר ומה שמו השני. גוטווין הוא אורח כבוד קבוע גם אצל לונדון וקירשנבאום עצמם. ד"א, שמת לב איך הוא השחיל את קיינס כ"הכלכלן הגדול מכולם"? אני עדיין לא יודעת אם לצחוק או לבכות. בעצם, אני כן יודעת.

  7. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    לא יכולתי לפספס את ההערה הזו שלו. הוא באמת משהו מיוחד. אגב, הנה מאמר דעה שלו מהשעות האחרונות:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3598340,00.html
    פשוט מזעזע. הנה כמהמהשורות שמסיימות את המאמר:
    "נכונותו של הממשל לנקוט בצעד כמו הלאמת בנקים כדי להציל את שוק ההון מעוררת את השאלה – בישראל כמו בארצות אחרות – מדוע שלא לנקוט בהלאמה כדי להציל את מערכת הבריאות, לשפר את מערכת החינוך, ולהבטיח דיור הוגן ותעסוקה הולמת לכל." פשוט אין מילים!

  8. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    לא יכולתי לפספס את ההערה הזו שלו. הוא באמת משהו מיוחד. אגב, הנה מאמר דעה שלו מהשעות האחרונות:
    פשוט מזעזע. הנה כמהמהשורות שמסיימות את המאמר:
    "נכונותו של הממשל לנקוט בצעד כמו הלאמת בנקים כדי להציל את שוק ההון מעוררת את השאלה – בישראל כמו בארצות אחרות – מדוע שלא לנקוט בהלאמה כדי להציל את מערכת הבריאות, לשפר את מערכת החינוך, ולהבטיח דיור הוגן ותעסוקה הולמת לכל." פשוט אין מילים!

  9. dugmanegdit Says:

    הנה הקישור למאמר (אני מתחכם לרובוט…):
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3598340,00.html

  10. Alisa אליסה Says:

    אוניברסיטת חיפה – מה יש להוסיף. מצד שני, אם בדוד קליין נפלה השלכת…

  11. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    אכן. זו האוניברסיטה הכושלת בארץ. יש מכללות עם הישגים אקדמיים גבוהים יותר (למשל – מכללת אריאל, שבשל הניהול הריכוזי של המל"ג מונעים ממנה את התואר אוניברסיטה בעוד שבשנים האחרונות עלה כוחה המחקרי עד כדי כך שבכל מדד אקדמי היא טובה יותר מחיפה). אני חושב שאני אכתוב על כל העניין הזה מתישהו…

  12. Bress Says:

    אם אנחנו כבר בענייני רגולציה ואוניברסיטאות: ראוי לציין שאם נפעל על-פי אידאל אפס רגולציה לא יהיה מנוס מלאפשר לכל מוסד לימודים להיקרא אוניברסיטה… ואם כל מוסד לימודים יוכל לקרוא לעצמו אוניברסיטה, אז כל מוסד לימודים יקרא לעצמו אוניברסיטה ("אוניברסיטת פנינה רונבלום" למשל).

  13. Alisa אליסה Says:

    ולמה זו בעיה?

  14. dugmanegdit Says:

    Bress-
    נו ו… הביקורת שלי היא בדיוק כנגד האידיאל הנוכחי; לכאורה, יש גוף רגולטורי, המל"ג, שמעניק תארים למכללות ומחליט מי אונ' ומי לא, אבל התואר שניתן לגוף אינו אומר דבר על איכותו, ומקרה אונ' חיפה ומכללת אריאל ממחיש זאת היטב. ללא רגולציה תוכל לפתוח בביתך את האוניברסיטה לבניית ציפורניים ולהעניק תארים כרצונך. איכות התואר תימדד לפי תנאי השוק, קרי – כמה תלמידים התקבלו לעבודה, כמה התקבלו ללימודי המשך באקדמיה הישראלית ליופי וטיפוח וכמה הפכו לתלמידי מחקר במעבדה הלאומית לחומרי טיפוח מתקדמים. כך, מוסדות להשכלה גבוהה ימדדו לא לפי איכות הפוליטיקה שלהם במל"ג אלא לפי איכות תוצריהן, קרי – תלמידים ומחקר!

  15. Bress Says:

    יפה dugmanegdit.

    אליסה, זו לא בעיה. פשוט נראה לי שכולם פה יותר מדי מסכימים אחד עם השני, אז באתי להקשות קצת…

  16. Alisa אליסה Says:

    זה בסדר, רק תצטרך/כי להתאמץ יותר:-)

  17. Bress Says:

    תצטרך. אליסה, בינינו, מה הסיכוי שאת מדברת עם אישה?

  18. Alisa אליסה Says:

    באיזה מובן?

  19. dugmanegdit Says:

    Bress-
    אנשים כאן מסכימים אחד עם השני בערך כמו ששני לבנים או שני שחורים דומים זה לזה מבחינה גנטית. לאדם מן השורה שני לבנים או שני שחורים דומים זה לזה הרבה יותר מאשר ששחור דומה ללבן. אבל מבחינה גנטית, השונות בקרב לבנים והשונות בקרב שחורים היא רבה הרבה יותר מאשר השונות בין שחורים ללבנים; כך זה גם אצלנו – אנחנו מסכימים על עיקרון אחד, שהוא "חופש". כל היתר פרשנות הוא ומספר הפרשנויות כמספר הפרשנים…

    נ.ב. – מצטרף לאליסה ושואל, באיזה מובן?

  20. dugmanegdit Says:

    הנה משהו שהתפרסם היום בהארץ:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1023296.html

  21. dugmanegdit Says:

    הנה משהו שהתפרסם היום בהארץ-
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1023296.html

  22. dugmanegdit Says:

    תרגום כתבה מהטיימס, היום בהארץ-
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1023296.html

  23. Alisa אליסה Says:

    רק עכשיו קראתי – אכן משב רוח מרענן, ועוד ב- NYT (ו"הארץ"), מכל המקומות! אולי לא הכל אבוד.

  24. Bress Says:

    במובן הרגיל.

  25. Alisa אליסה Says:

    ברס, באמת שלא הבנתי.

  26. dugmanegdit Says:

    Bress-
    האם כוונתך לחצי (וליתר דיוק 51%)?

  27. dugmanegdit Says:

    עוד טיפש מקלדת ידוע הוא מר מתי שמואלוף שכותב גם הוא באתר רשימות. הנה קישור לרשימה רלוונטית שפרסם הנ"ל:
    http://www.notes.co.il/mati/47934.asp
    הנה ציטוט מתוכה:
    "משבר שוק המשכנתאות בארה"ב הוכיח כי ללא מעט מהעסקים הכי מכובדים בארה"ב לא היה אכפת אם ניתנו הלוואות לקניית בתים ללווים שלא היה ברשותם אפשרות להחזיר הלוואות אלו. כל צד ראה בהלוואה הבעייתית את הרווח הצפוי לו מפיזור הכספים המשווע ואת התוצאה הקשה אנו רואים בימים אלו."

    הנה התגובה שהשאיר שם עבדכם הנאמן:
    "מתי, כתבת: "כל צד ראה בהלוואה הבעייתית את הרווח הצפוי לו מפיזור הכספים המשווע". אני לא ממש מבין איזה רווח ציפו להשיג אותם בעלי בנקים אם מדובר היה בלווים שספק אם יוכלו להחזיר את הכסף (בטח גם חשבת על העניין התמוה הזה בעצמך)? תעלומה לא? זהו שלא! בנקים העניקו הלוואות מפוקפקות שכאלה כיוון שידעו שבערך חצי שניה לאחר מכן אחד משני בנקי המשכנתאות "פרדי מק" ו"פאני מיי" יקנו מהם את החוב. עכשיו תשאל כמובן (אני בטוח שתשאל…) – למה שמישהו יקנה חוב של אדם שספק אם הוא יכול להחזיר את חובו. אז זהו – ששני הבנקים ה"כאילו" פרטיים הללו (ושהוקמו למעשה ע"י ממשלת ארה"ב בשנות ה-30 וה-70)
    פעלו לפי מנדט מממשלת ארה"ב שביקשה לאפשר לכל תושב להשיג בית בלי קשר ליכולתו הכלכלית (נשמע לך מוכר?). ממשלת ארה"ב (קרי – אזרחי ארה"ב) היתה הערבה לכל המשכנתאות שניתנו, ואם סחבק (משלם המיסים בשבילך) משלם
    אז למה שלא לתת הלוואות. ומדוע הבנקים היו "כאילו" פרטיים? כי הבנקים הועברו לניהול פרטי משום שכך היה נוח יותר לפוליטיקאים לנהל את המדיניות המופקרת שלהם להענקת כספי משלם המיסים לאלה שלא משתכרים מספיק בשביל לשלם מיסים (נשמע לך מוכר?). אחרי שכל העניין הזה התנפח (כי כולם רוצים לרכב על הארנק של משלם המיסים) פתאום באים הפוליטיקאים וצועקים – נזקי השוק החופשי – אוי גוועלד! ואפילו יש כמה פתאים שמאמינים לכל הקישקוש הזה (נשמע לך מוכר?). אז בחיאת מתי – די, עזוב אותך (ואותנו) באמאש'ך… "
    פשוט מדהים איך ה"כאילו" אינטלקטואל הזה לא מצליח לשאול את עצמו את השאלות הפשוטות הנ"ל…

  28. Alisa אליסה Says:

    עומר, יש המון דיסאינפורמציה מכוונת בנושא הזה בתקשורת. ואני לא מדברת דווקא על ברוורמן, גוטווין ואידאולוגים אחרים. לפני מספר ימים שמעתי את מתן חודורוב מראיין את דוד קליין בגל"צ. מחודורוב אני לא מצפה להרבה: הוא אף פעם לא הבין הרבה בכלכלה, כנראה כי הרגיש שאידאולוגיה היא תחליף מספיק טוב לידע והבנה. אבל אי אפשר לומר את אותו הדבר על מר קליין. אז כשאנשים כמו קליין מספרים את אותן המעשיות, איך אפשר להאשים אדם רגיל, שאין לו זמן לנבור באינטרנט ולבדוק את העובדות לאשורן?

  29. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    קליין מספר מעשיות כי אחרת לא תהיה עבודה לו ולחבר מרעיו. אני דווקא כן מצפה מאנשים שלפחות לא יכתבו משפט כמו זה שכתב שמואלוף; המינימום שמתבקש מאדם בעל תבונה סבירה הוא שהוא יבין כי אם מישהו לא יכול להחזיר הלוואה ומישהו נותן לו הלוואה הרי ש:א. נותן ההלוואה טיפש או ב. נותן ההלוואה יודע שיקבל את הכסף שלו ממקור אחר. המשפט ששמואלוף כתב מראה, כך נראה, שתבונתו אינה סבירה…

  30. Alisa אליסה Says:

    אולי. אני לא צריכה להתחתן אתו, אני מקווה?:-)

    אתה כמובן צודק לגמרי לגבי קליין ודומיו. אבל יש משהו שאני (בתמימותי כי רבה) לא מבינה: מה לגבי הכלכלנים אנשי אקדמיה הרבים, שחדשות לבקרים פולטים את אותן השטויות בתקשורת? או שמלמדים אותם כלכלה אחרת, שאין לה שום נגיעה למציאות (או אולי פשוט מלמדים אותם היסטוריה משוכתבת של הכלכלה, בה FDR הציל את המשק האמריקאי?), או שגם להם יש אינטרס. אם כן, מהו אותו אינטרס?

  31. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    מדובר באוכלוסיה הטרוגנית למדי. יש רבים שאינם יודעים היסטוריה. יש כאלה שיודעים מעט היסטוריה אבל בוחנים אותה דרך קוף המחט של האקונומטריקה (שהיא סוג של "סטטיסטיקה מטעם") נוסח עבודותיו של לוויט מחבר "פריקונומיקס" ויש כאלה שהם באמת מניפולטיביים (אני חושד שברננקי הוא אחד מאלה; האיש מכיר את תולדות השפל הכלכלי על בוריו, מודע היטב למה עשו אותם כספים שהוגרו לקיבת מערכת הכספים והבנקים בשנים 1930-1931, ועדיין זו ה"תרופה" שהוא מציע…).

  32. dugmanegdit Says:

    נ.ב.-
    האינטרס הוא כמובן שימור משרותיהם ושיטת הפעולה שבה יש בנקים מרכזיים (שהם בין המעסיקים הגדולים ביותר של תוצרי תוכניות הדוקטורט החוגים לכלכלה בתחום המאקרו-כלכלה). בלעדי שיטה זו, כולם יהיו מובטלים…

  33. Alisa אליסה Says:

    למה לדבר על ברננקה, דבר על גרינשפן (טפו!). לא, לא על הנבלות (לא, זו לא מילה חזקה מדי) האלה אני מדברת. אני מדברת על הכלכלנים מאקדמיה שמתראיינים בתקשורת. אולי צריך להריץ כל אחד מהם בגוגל, ואז נגלה שהם פחות 'אקדמיים' ממה שהיו רוצים להצטייר…

  34. Alisa אליסה Says:

    אה, כתבת את ה-נ.ב. בזמן שאני כתבתי את התגובה…כן, זה מסביר את זה די יפה!

  35. dugmanegdit Says:

    אה הבנתי – הם גם הטרוגניים. יש את אלה שלא מבינים דבר ומתכסים אצטלה מדעית ויש את האידיאולוגיים שלא משנה מה הם מבינים ואל תבלבלי אותם עם עובדות (פגשתי אחד כזה בטיסתי לארץ מניו יורק ביולי).

  36. ביז'ו Says:

    רגע, למישהו כאן היו ציפיות ממי שמפרסם דברים כאלה:

    http://www.notes.co.il/shooky/43161.asp

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: