נפלאות החינוך

by

אי אז, בעבר הרחוק (קרי – עד לפני כחצי שנה…) ניהלתי לי בלוג זניח שעם קוראיו נמנו רק כמה חברים קרובים. הרשימה המצורפת כאן נכתבה ב-30 בינואר, והיא פראפראזה לרשימות ארוכות מאוד ששלחתי בדואר אלקטרוני לאותם חברים במשך השנים האחרונות.

לפני כשבועיים התפרסם דו"ח ה-OECD בנושא חינוך. הדו"ח לא זכה להתייחסות רבה במיוחד באמצעי התקשורת, וגם אני התעלמתי מפרסומו, כיוון שלי הוא לא חידש דבר. והנה, מסתבר שטעיתי; במאמר בעיתון 'הארץ' היום, מביא דן בן-דוד נתונים מאותו דו"ח שצריכים לעניין כל אחד שמתעניין בחינוך.
הנתונים ברורים: לא רק שמערכת החינוך המסואבת שלנו לא מספקת השכלה לתלמידים, אלא שאלה שהפרוטה מצויה בכיס הוריהם הולכים לשיעורים פרטיים (ואצ"ל שאלו שלא מצויה הפרוטה בכיס הוריהם, לא עושים כן). בישראל שיעור גבוה של תלמידים שלומדים מעט מאוד אנגלית מתמטיקה ומדעים בבית הספר, ושיעור גבוה מאוד של תלמידים שלומדים את כל אלה מחוץ לבית הספר. כך מסתבר שבפועל החינוך בישראל מופרט. מי שיש לו – משכיל, ומי שאין לו – נותר בור. כך גם מוסברים הפערים העצומים שנמצאו באותו דו"ח של ה-OECD, ונחשף השקר של כל אלה שטוענים שביזור מערכת החינוך (בשיטת השוברים או שיטות "קפיטליסטיות" אחרות) יהרוס את מערכת החינוך וייצור "הפרטה" לא רצויה, שבה יהיה חינוך לעשירים בלבד; אין מה להרוס, וה"הפרטה" שבה יש חינוך לעשירים בלבד כבר קיימת ואינה צודקת במיוחד. הגיע הזמן לחשוב על שיטה אחרת להפעלת מערכת החינוך. רק ביזור המערכת, בשיטת השוברים, בשיטה שמוצעת ע"י אתר "קו ישר" או בדרכים אחרות תעביר את תקציבי החינוך לילדי ישראל ולא לביורוקרטיה האינסופית שנקראת "מערכת החינוך הממלכתית" שהורסת, פשוטו כמשמעו, את עתיד ילדינו!

14 תגובות to “נפלאות החינוך”

  1. Alisa אליסה Says:

    כואב, כואב מאד. יש לי ילד בכיתה ט' – מה אומר ומה אוסיף.

    מספר הערות:

    אני אוהבת להפריד בין 'חינוך' ל'השכלה', ולבחון את הבעיות מתוך חלוקה זאת.

    אני לא תולה תקוות רבות בשוברים, לפחות לא לטווח ארוך. הפתרון האמתי היחידי הוא הפרטה מלאה.

    אני מקווה שחיידק הכתיבה התעורר סופית, והשתלט עליך לזמן ארוך – אני מקווה להצטרף בקרוב:-)

  2. אבי Says:

    אולי צריך להפריט לחלוטין את החינוך.
    מי שלא יכול לדאוג לחינוך נאות לארבעה ילדים – שיסתפק בילד אחד.

  3. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    גם אני מפריד בדרך כלל בין חינוך להשכלה. אלא שמה לעשות, למערכת ההשכלה שלנו קוראים "מערכת החינוך"…
    גם אני לא מאמין בשיטת השוברים בטווח הארוך. למען האמת – אני לא מאמין בה גם בטווח הקצר; אני חושב ששיטה ראויה יותר היא וריאציה על הרעיון שמובע אצל מוטי הינריך באתרו "קו ישר", וגם זה לטווח הזמן הבינוני; מה יהיה בטווח הארוך? נחכה ונראה. כיום, אין שום סיכוי שמישהו בישראל או בעולם יסכים להפרטה מוחלטת של מערכת החינוך. אני חושב שמעבר למערכת מבוזרת במימון המדינה ובפיקוחה (ע"י מערכת של בחינות סטנדרטיות, ולא עם מפקחים כנהוג היום) והנהגת שקיפות מלאה (פרסום ציוני בתי ספר עם סטטיסטיקות מלאות באינטנרט) הוא משהו שיכול להיות מוסכם כבר היום על אנשים רבים מאוד. את השלבים הבאים יעשה דור העתיד בעוד 30-40 שנה!

  4. Alisa אליסה Says:

    כן, כנראה שלא תהיה ברירה. הבעיה היא שכל עוד המדינה מעורבת, אנחנו בסופו של דבר נחזור לאותן בעיות בתחפושות שונות. אבל אז לא יגידו שהבעיות נובעות ממעורבות המדינה, אלא מעצם "ההפרטה", בדיוק כמו שקורה היום עם הבנקים והסלולריים, וכמו שקרה עם פאני ופרדי. ואז כולם יצעקו "להלאים, כי הקפיטליזם נכשל".

    לגבי ההפרדה בין חינוך והשכלה: נכון שאין לזה נגיעה ישירה לנושא המימון, אבל במסגרת הרפורמות השונות שבטוח שיבואו עלינו (לטובה?) חייבים גם לתת את הדעת על הגדרה מחדש לתפקידה של 'מערכת החינוך'. וכאן זה נוגע ישירות לעניין ההפרטה: אחת הסיבות שאני רוצה לראות מערכת פרטית זה שאני לא רוצה שמישהו יחנך את הילד שלי – זה התפקיד שלי ושל בעלי. תפקידו של בית הספר להעניק לו השכלה שאנחנו לא יכולים להעניק לו, כמו גם לתת לו מסגרת חברתית של בני גילו.

    אבי: אכן. ילדים זו שמחה, אבל כן גם ילד אחד.

  5. רוגל Says:

    ההתנגדות שלי לשיטת השוברים איננה נחרצת – אם כפתרון ביניים היא תייצר תחרות מסויימת בין בתי הספר שתיועד למשוך תלמידים הרי יש בה ברכה מסויימת. אומנם שיטת השוברים מנציחה העברת כסף מבעליו החוקיים באופן כפוי למשהוא אחר אבל היא גם מעבירה חלק גדול מהאחרויות לחינוך ולאיכותו להחלטת ההורים – צעד חיובי כלשעצמו. שיטת השוברים – כאמצעי להעביר כספים לאותם בתיה"ס שיספקו השכלה טובה יותר – ובמדד היחידי הנחשב דהיינו כמות המבקשים להתקבל לביה"ס – תוריד ממשקלם של גופים אינטרסנטים כאיגוד המורים.

  6. dugmanegdit Says:

    רוגל-
    אוסיף ואומר על כל מה שאמרת שני דברים: 1. כפי שכבר ציינתי, לתוכנית שמותירה משרד חינוך מצומצם מאוד על כנו (שעיקרו גוף מפקח דרך מערכת מבחנים סנדרטיים וכו') והעברת הכסף ל"בחירת הורים" (שוברים, שיטת "קו ישר" וכו') תהיה תמיכה רבה יותר בעת הזו מאשר לאפשרויות אחרות 2. אנשים צריכים להתרגל לרעיונות שעליהם אנחנו מדברים. לאחר מעבר לשיטה החדשה ובעיקר לאחר השיפור שהיא תביא, אנשים יתחילו לפקפק גם ביתר הטענות של כל אותם "סוציאליסטים" שמפחידים אותנו ש"ביזור=הפרטה וזה יהרוס את מערכת החינוך"…

  7. Alisa אליסה Says:

    לאחר מעבר לשיטה החדשה ובעיקר לאחר השיפור שהיא תביא, אנשים יתחילו לפקפק גם ביתר הטענות של כל אותם “סוציאליסטים” שמפחידים אותנו ש”ביזור=הפרטה וזה יהרוס את מערכת החינוך”…

    זה בדיוק החלק שאני חולקת עליו (אם כי מאד הייתי רוצה להיווכח כטועה) – ראה תגובתי הקודמת. כל עוד הכסף עובר דרך הממשלה, זו בסופו של דבר אותה גברת בשינוי אדרת. בעל המאה הוא בעל הדעה, והמאה עדיין נמצאת בידי הממשלה. החלק של ה"דעה", כלומר פוליטיזציה מחדש של מערכת החינוך, לא יאחר לבוא, ואנחנו חוזרים כלעומת שבאנו. אלא שאז ה"מומכים" למיניהם (ברוורמנים וגוטווינים, ו'מורים ומחנכים' שיתגעגעו לסיר הבשר של הסתדרות המורים) ידאגו להסביר לכולם שההפרטה היא האשמה, וחייבים לחזור ולהלאים את מערכת החינוך.

  8. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    אמרת "כל עוד הכסף עובר דרך הממשלה, זו בסופו של דבר אותה גברת בשינוי אדרת. בעל המאה הוא בעל הדעה, והמאה עדיין נמצאת בידי הממשלה."
    אכן – הממשלה עדיין היא זו שאוספת את הכסף ומחלקת אותו, אבל יש שוני גדול, קרי – סוף כל סוף לאזרחים יש יכולת בחירה.
    "החלק של ה”דעה”, כלומר פוליטיזציה מחדש של מערכת החינוך, לא יאחר לבוא, ואנחנו חוזרים כלעומת שבאנו"
    בניגוד אליך, אני חושב שבעלי הדעה יהיו האזרחים. משניתנה להם הזכות לבחור הם לא ימהרו לנטוש אותה (במיוחד אם הם יראו שיפור במצב בתי הספר וילדיהם). כך בדיוק קרה בשוודיה – ממשלה סוציאליסטית שעלתה לאחר הנהגת שיטת השוברים ביטלה הרבה מתקנות הממשלה הימנית יותר שקדמה לה למעט שיטת השוברים שהושארה על כנה.
    אין ספק שאנו ההורים נצטרך לשמור שמשרד החינוך לא יוסיף אגפים על חשבון ילדינו; אין ספק שנצטרך לגלות מעורבות. אבל צריך להתחיל מממקום כלשהו. אי אפשר לזרוק אנשים למים ולצפות שישחו. צריך להתרגל לעניינים הללו, וזה מה שהשיטה הזו תיצור; בנוסף, אין שום סיכוי שציבור רחב בישראל יהיה מוכן להקשיב בעת הזו לרעיונות שמוצאים חן בעיני רבים כאן בנושא מערכת החינוך. ביזור אחד מוצלח של שירותי הממשלה ונסיון רב שנים בהחלט עשויים לשנות מצב זה מן היסוד!

  9. Alisa אליסה Says:

    אבל יש שוני גדול, קרי – סוף כל סוף לאזרחים יש יכולת בחירה.

    זהו, שיכולת בחירה זו לא בהכרח מובטחת, לא לטווח הפחות קצר. אני לא זוכרת פרטים עכשיו, אבל נדמה לי שגם בשוודיה, וגם בארה"ב (במקומות שהשוברים נוסו) המצב הורע אחרי שאכן השתפר מאד.

    אם זאת עלי להודות שאין לי אלטרנטיבה טובה יותר לתקופת מעבר מהמצב הקיים להפרטה מלאה (ואני הראשונה לטעון שיש צורך באסטרטגית מעבר, ושאין לזרוק אנשים ישר למים, ולא רק בתחום החינוך/השכלה). אני רק מנסה להתריע מפני הסכנות שבמודל השוברים, כדי שאוכל אחר כך לומר 'אמרתי לכם':-)

  10. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    אכן, בשבדיה חלה התדרדרות מסויימת עם חזרת הסוציאל-דמוקרטים לשלטון: הם הצליחו להעביר חוק שאוסר על דרישת תשלום מעבר לערך השובר. אבל זה כל מה שהם הצליחו לעשות, וכל נסיון קיצוץ/שינוי/ביטול מצידם עורר התנגדות עזה מאוד. בהנתן המצב הנוכחי, ועם הסיכוי שלאורך זמן שיטה כזו תבהיר לאנשים שביזור/הפרטה אינם רעים בהכרח, הרי שלדעתי הסיכוי כאן גובר על הסיכון.

  11. Alisa אליסה Says:

    טוב, נהיה אופטימיים.

  12. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    אפשר להיות אופטימיים. אני עדיין פסימי לגבי השגי מערכת החינוך; אני חושב שאחת הבעיות הגדולות היא ה"רפורמה" האחרונה. הרפורמה הזו נתנה פסק זמן של עוד כמה שנים למערכת החינוך, הזרימה המון כסף ובסופו של דבר לא תוביל לשינוי מהותי בהישגים (לכל היותר היא תמנע המשך התדרדרות). אני מקווה שהכשלון המהדהד יבהיר לאנשים שהבעיה של מערכת החינוך אינה תקציבית (במונחי תקציב לתלמיד, וביחס לרמת החיים, ישראל משקיעה הרבה יותר מהממוצע במדינות המפותחות) אלא מבנית. בקיצור – ניפגש בעוד 3-5 שנים….

  13. Alisa אליסה Says:

    עומר, נסה לראות את התמונה היותר גדולה. הרפורמה הזאת תבוטל ע"י שר החינוך הבא, ובמקומה תבוא רפורמה אחרת, כי 'חייבים לעשות משהו!!!'. וכך זה יימשך, עד שהמערכת תקרוס לגמרי. זה אכן יכול לקחת 3-5 שנים (הבן שלי יהיה כבר בצבא, שזה עוד סיפור כואב – מה עם הילדים שלך?) אבל אין לזה שום קשר לרפורמה ספציפית כזו או אחרת. אני יודעת שאני לא אומרת כאן משהו שמנוגד למה שאתה אמרת, פשוט אני רוצה להסתכל על דברים מנקודת מבט טיפה יותר מרוחקת בזמן. הדבר הטוב היחידי בכל העניין הוא שכשהמערכת תקרוס לגמרי, אז אולי לא יהיה מנוס מללכת לכיוון הפרטה.

  14. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    מסכים לשם שינוי. קריסה של מערכות היא עניין נורא בזמן הווה אך זו התקווה הגדולה לעתיד; כפי שאמרתי – ניפגש בעוד 3-5 שנים. כבר היום רמת המתמטיקה והמדעים של התלמידים החלשים בישראל נמוכה מזו של התלמידים החלשים בתאילנד (לא צוחק, אלו נתוני מבחני פיזה!); אולי קריסה של מערכת החינוך יחד עם שפל כלכלי יעירו כאן מישהו…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: