נפלאות החינוך – תוספת

by

הרשימה "נפלאות החינוך" אילצה אותי לנבור בנתונים מדו"חות ה-OECD בנושאי חינוך שהצטברו אצלי. מבין כמה עשרות טבלאות ונתונים שונים ומייגעים שאין להם מקום כאן, הצלחתי לדלות כמה שבהחלט ידגימו עד כמה הדיון באמצעי התקשורת בנושא החשוב הזה הוא, בלשון המעטה, לא רציני. להלן מספר טענות שנשמעות תדיר אצלנו:

א. "משקיעים מעט מדי בחינוך. ישראל לא מוציאה מספיק מתקציבה עבור חינוך": ראשית, צריך לשאול – כמה זה מספיק? שנית, נניח ששתי מדינות משקיעות סכום זהה אך במדינה אחת מחצית ממספר התלמידים שבשניה. האם סביר לומר שהשקעתן בחינוך זהה? ודאי שלא. לפיכך הטענה הזו אפילו לא מוגדרת היטב!

ב. "הוצאות החינוך לילד בישראל הן מהנמוכות בעולם המפותח. לפיכך, אין להתפלא שאלו ההישגים": טבלאות ה-OECD אכן מראות זאת; אך, אליה וקוץ בה! נתוני ה-OECD מתארים הוצאה במונחי PPP. השוואה בין ההוצאה במונחי PPP היא טובה אם אני רוצה לשלוח את הילד שלי ללמוד בנורווגיה, ואז באמת איני יכול לרכוש עבורו חינוך סביר שם. אך כיוון שעיקר הוצאות החינוך שלנו הן כאן, הרי שכדי שנבין כמה יקר החינוך עליו אנו משלמים אנו צריכים לנרמל את העלויות ברמת החיים, כפי שמציע דן בן-דוד. אם נעשה זאת נגלה שישראל משקיעה הרבה יותר מרוב מדינות ה-OECD וכן שדווקא מדינות שמשקיעות הרבה משיגות תוצרים דלים יחסית.
לנתונים שמבהירים את העניין ראו טבלה 6 אצל דן בן-דוד. להלן גם טבלת פיזור שמתארת את הנתונים שהוצגו אצל דן בן דוד:

 הגרף מראה בדיוק את ההיפך מהסברה המקובלת; פרשנות אפשרית של הנתונים המופיעים בו היא – למימון מערכת חינוך גרועה דרוש הרבה מאוד כסף!

ג. "המורים בישראל גרועים, הכשרתם בעייתית והשכלתם נמוכה. מורים כה גרועים אינם יכולים להוביל את התלמידים להישגים.": טענה זו ברורה לכולם, וכל מי שחפץ בסימוכין יכול לפנות, למשל, לדו"ח ועדת ה.ל.ה. אך האם רמת המורים משפיעה על איכות ההשכלה? פרוקסי טוב לאיכות המורים הוא השכר שמשולם להם ביחס ליוקר המחיה; אם השכר המשולם למורים אינו גבוה ביחס לרמת החיים במדינה הרי שאנשים מוכשרים, שלהם חלופות מכניסות יעדיפו בדר"כ לעסוק במקצוע מכניס ולא בהוראה. ככל שהיחס "שכר":"רמת חיים" יעלה, הרי שהברירה בין הוראה למקצועות אחרים תהיה פחות ופחות תלויה בסוגיית ההכנסה ויותר ויותר תלויה בעניינים אחרים (ימי חופש, טעם אישי, אהבה לילדים וכו'). מהו המתאם, אם כן בין המדד "שכר":"רמת חיים" להצלחה לימודית? אם ניקח את ה-GDP כמדד לרמת חיים ממוצעת וכמדד להצלחה לימודית ניקח את הישגי התלמידים במבחני PISA נגלה שהמתאם (p<0.05) הוא 0.64 לערך אם ה"שכר" הוא השכר של מורה ותיק בחינוך היסודי או בחט"ב ו-0.82 אם השכר הוא השכר של מורה ותיק בחינוך התיכוני. קרי – היחס "שכר של מורה ותיק בחיוך טרום-תיכוני":GDP מסביר 40% מהשונות בתוצאות ואילו היחס "שכר של מורה ותיק בתיכון":GDP מסביר 68% מהשונות! כיצד ניתן להבין נתונים אלה? ובכן, מורה שנכנס למערכת בוחר למעשה בקריירה. כמו כל אדם שבוחר בקריירה הוא שואל את עצמו "מהי ההכנסה שייתן לי מקצוע זה?". רבים מהמורים נושאים את עיניהם למשרות בתיכון, וככל שמשרות אלה משתלמות יותר, כך נכנסים למערכת אנשים מוכשרים יותר שמנסים להתמודד עליהן. הדבר משפיע, כמובן, על כל המערכת (לוקח זמן עד שמורה מוצלח דיו הופך למורה בתיכון; בדרך הוא עובר דרך החינוך היסודי וחטיבות הביניים ומשאיר את חותמו גם שם).  נמצא אם כן ששכר הוא גורם חשוב, וליתר דיוק – השכר שניתן לאנשים הטובים ביותר במערכת ביחס לרמת החיים הוא הגורם העיקרי בהסברת ההבדלים בהישגים בין תלמידים במקומות שונים בעולם!

ד. "כיוון ששכר המורים הוא הגורם החשוב ביותר, יש להוסיף לאלתר תקציבים למערכת החינוך כדי להעלות את שכר המורים": ממש לא. תוספות תקציב היו למכביר בשנים האחרונות, וההוצאה לחינוך לילד (במונחי רמת חיים) עלתה משנת 1992 עד 2002 (ראו בעניין זה את מאמריו של דן בן דוד), אך שכר המורים נותר כפי שהוא ורמת ההישגים רק ירדה. צריך להבין שהמערכת חולה ותוספת תקציב למערכת רק תתבזבז ותעלם במסדרונות הבירוקרטיה! מה שיש לעשות זה לשנות את המערכת מן היסוד כדי שהמחיר שאנו משלמים יבוא לידי ביטוי בהישגי (וגם בהתנהגות…) התלמידים!

ה. "הצפיפות בכיתות גבוהה מדי והיא מכבידה על המורים והתלמידים כאחד. הקטנת הכיתות תתרום לאיכות הלימודים וההוראה": מנתוני ה-OECD המתאם כאן הוא 0.3- לערך (p<0.05) ולפיכך משתנה זה תורם כ-10% להסבר ההבדלים. בנוסף, דווקא בכמה מהמדינות המובילות בהישגים בבחינות PISA יש מספר גדול מאוד של ילדים בכל כיתה, כך שלכל דבר ועניין קשה להסיק שהקטנת הכיתות תשפר משהו. יתר על כן, יש טיעון מהותי מאוד, שכבר הופיע אצלי בבלוג, שמסביר מדוע מאוד לא כדאי להקטין כיתות במערכת חינוך מסויימת. מי שמעוניין בקריאת הטיעון שיפנה לפיסקה הרביעית במאמר שם.

 

29 תגובות to “נפלאות החינוך – תוספת”

  1. רוגל Says:

    מנתונים שראיתי לגבי ארה"ב המורים בבתי הספר הפרטיים – אלו הנחשבים כמורים טובים יותר – משתכרים פחות מאשר המורים במערכת החינוך הציבורית. הפער בין מורה מתחיל בביה"ס פרטי למקבילתו בביה"ס ציבורי הוא משמעותי.
    מכאן שאין התאמה חד ערכית בין שכר ואיכות המורים.

  2. dugmanegdit Says:

    רוגל-
    קצת קשה לי להגיב לדבריך כיוון שאיני יודע על אילו נתונים מדובר. בנוסף, אני לא מדבר כאן על שכר מורה מתחיל אלא על שכר מורה ותיק (מה חשוב יותר לדעתך: העובדה ששכרו של ברוקר מתחיל נמוכה מהשכר הממוצע במשק ושכדי להתקבל לעבודה הוא צריך להשתתף בתוכנית חניכה בת 6 חודשים עליה לא משלמים לו או ששכרו הממוצע של ברוקר ותיק יחסית גבוה פי שלושה מהשכר הממוצע?). לבסוף – מי דיבר על התאמה חד ערכית? אני הראיתי שיש הסבר (מובהק) של 68% מהשונות. כפי שאמרתי, ככל שהיחס "שכר למורה ותיק":GDP יעלה כך הכסף ישחק תפקיד שולי יותר ויותר ועניינים אחרים כמו – רצון ללמד, בטיחות מוסד הלימודים וכו' ישחקו תפקיד מהותי יותר. העניין כאן הוא שיש לפנינו מדד שמראה עד כמה חשובה הכנסת המורים ביחס לרמת המחיה (ולא כפי שנוהגים להשוות אצלנו, באופן אבסולטי; שם אגב, המתאם הוא 0.1, קרי – אין שום קשר בין השניים!).

  3. Alisa אליסה Says:

    עומר, אם יש לך זמן וחשק, אתה מוזמן לכתוב פוסט סיכום על העניין באנגלית, לטובת קוראינו הזרים. זה יכול להיות קצר יחסית, כי הם מכירים את הנושאים האלה אצלם בבית בצורה די דומה לשלנו.

  4. אג Says:

    סדרת הפוסטים על החינוך היא מצוינת, ומעלה נקודות למחשבה. כל הכבוד!

  5. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    אני אנסה לסכם את שני הפוסטים לקוראינו באנגלית

    אג-
    תודה רבה.

  6. Alisa אליסה Says:

    עומר: תבורך:-)

  7. אריק שושן Says:

    לשם השוואה ביפן הממוצע תלמידים לכיתה הוא 46 תלמידים!!!
    אך ביפן יש משמעת! והמורה הוא כמעט אל ! ועל פיו ישק דבר בכל ולא רק בחינוך ובשעות בית הספר
    אין זה אומר כי יש לשאוף לחינוך קשוח של שינון ומעט הבנה כפי שיש ביפן אולם ראוי
    להחזיר למערכת כלי משמעת וענישה שישקמו את מעמד המורה ויעזרו לו להשליט
    סדר וכמובן כתוצאה מכך יעזרו לו להעביר והלטמיע את החומר הלימודי
    אולי ראוי לשוב ולחייך תלבושת אחידה ? הקפדה יתרה על זמנים , עונשי הרחקה
    מבי"ס וכדומה .
    שוב אין הכוונה להפוך את המערכת לטוטאליטרית ולפאשיסטית המאדירה את עצמה ואת המדינה אלא הכוונה להשיב את יחסי ההירריכיה והמרות שצריכים להתקיים במערכת חינוכית . ריבוי האלטרנטיבות לחינוך הציבורי כגון חינוך פרטי שמסובסד בחלקו ע"י המדינה בתי ספר דמוקרטים ועוד רק פוגע בעיקר המ"ע בכך
    שנותן אלטרנטיבה גרועה לתלמידים בבחינה חינוכית וגם נותן כח רב משמקובל לתלמידים מול מעמד המורה
    אריק

  8. dugmanegdit Says:

    אריק-
    נחמד לשמוע את קולך גם כאן; אני דווקא לא חושב שבתי הספר הדמוקרטיים הם בעיה, ולדעתי אין למספר כה קטן של בתי ספר השפעה על כלל המערכת. למיטב ידיעתי בתי הספר הדמוקרטיים גם סובלים פחות מאלימות, בעיקר בשל האוכלוסיה ההומוגנית (והדי "צפונית") שמגיעה אליהם; היחלשות המשמעת באה דווקא מתוך הוותרנות של המערכת הציבורית, האיכות הירודה של המורים ומתוך אינטרס להעלות ככל הניתן את שיעור הבוגרים (מטעמים פוליטיים).
    יש הורים רבים שלא מרוצים מהמצב, אך אין להם חלופה – הם שבויים של המערכת הציבורית. אם בבית ספר מסויים 10% מהתלמידים וההורים הם כאלה שחושבים שמותר להם לעשות ככל העולה על רוחם, הרי שכל היתר שבויים בידיהם. במערכת שבה ההורים הם אלה שבוחרים את מסגרת החינוך ויכולים לעזוב (ולקחת את תקציב החינוך איתם לבית ספר אחר), יווצרו בתי ספר שבהם התנהגות שכזו מצד מיעוט היא בלתי נסבלת. רוב בתי הספר לא יסבלו התנהגות בעייתית ואלימה, שכן רוב "לקוחותיהם" נפגעים ממנה. תלמידים שיסולקו (כן, כן! מתי שמעת לאחרונה על תלמידים שסולקו מבית ספר) יצטרכו למצוא את מקומם במקום אחר, ויתכן שאף יקומו בתי ספר שיתמחו בתלמידים שאף אחד לא רוצה לקבלם. כל זה גם עשוי להקטין את מספר "עושי הצרות" (שכן ההורים יבינו בשלב מסויים שלא יוכלו למצוא בית ספר לילדיהם…).

  9. אשאשאש Says:

    אין התייחסות בדבריך לתכנים ולמשמעת.
    ללא החלפת מורים לא מתאימים,ללא הכנסת מנהלים סמכותיים
    ללא שינויים רדיקליים במה שנוגע ללבוש התלמידים,
    הרחקת תלמידים מזיקים ועברייניים,הקטנת מעורבות ההורים,
    הכנסת אהבת מולדת,כבוד לדגל,כבוד למורשת….
    לא יעזרו העלאות שכר למורים,ולא הקטנת מס' התלמידים בכיתה
    או הארכת שעות הלימוד.

  10. ציבי Says:

    אתה בבעיה אשאש.
    אתה כמו הילד שצעק המלך עירום.
    אבל מה היה סוף הסיפור עם המלך העירום? האם הילד נותר חי?
    האם המלך התלבש?
    כל הנתונים שהבאת ידועים, אבל אסור לדבר עליהם.
    הסיבה: אינטגרציה.
    תן לי כיתה שקטה עם רוח לימודית, אני יכול ללמד 40 ילד ומעלה. אבל אני מתקשה ללמד בכיתת מב"ר של 20 תלמידים.
    מדוע?
    חלק מהתלמידים אינם רוצים בכלל להיות במסגרת ביה"ס.
    חלק מן התלמידים למדו שיש להם יותר זכויות מן המורים, ואין להם בכלל חובות.
    אין בכלל אפשרות לסלק תלמידים מפריעים ולא מתאימים. כל גורם יכול להתנגד לסילוק כזה: ההורים, משרד החינוך בישוב ועוד.
    אז מנסים לתת פתרון קנוי בכסף, במקום להאיר את החשיכה בו הוא נמצא

  11. dugmanegdit Says:

    אשאשאש-
    נדמה לי שלא הבנת את מטרת הרשימה; הרשימה הביאה כמה דוגמאות לרדידות הדיון בנושא העמוק והחשוב הזה. אפילו בתחום שבו הטיעון היה נכון, קרי-איכות המורים, כולם דנים באיכות אבל אף אחד אפילו לא עוצר לבדוק עד כמה זה באמת חשוב (כי הרי אפשר לטעון שהדבר החשוב ביותר הוא משמעת וגם אדיוט גמור יכול ללמד כיתה ממושמעת; אז זהו, שלא!). כפי הנראה גם פיספסת את סעיף ד' שבו נאמר שהעלאת שכר למורים במערכת הנוכחית לא ישנה מאומה. אכן, יש לשנות את המערכת, אולם נדמה לי שההצעה שלך קרובה יותר לרוח של "שינוי מערכתי מלמעלה", ואילו אני טוען שבסרט הזה כבר היינו; דווקא שינוי מלמטה, קרי – ביזור שבו בתי הספר יהיו יחידות עצמאיות בהן המהנהל שוכר מורים ובעל סמכות לסלק תלמידים מבית הספר (כפי שכתבתי בתגובה לאריק, למרות שלדעתי איכותם של מורים ומנהלים נמדדת דווקא ביכולתם להתמודד עם תלמידים בעייתיים ואקט של השעיה הוא אמצעי להתמודדות ולא ההתמודדות בעצמה). במסגרת מבוזרת יהיו בתי ספר שבהם משמעת מחמירה יותר ופחות, בתי ספר "לאומיים" יותר ופחות ובכלל מגוון רחב יותר של אפשרויות חינוך.

  12. dugmanegdit Says:

    ציבי-
    אכן, מילים כדרבנות. אכן לא כל מסגרת מתאימה לכולם. לכל אחד יש כשרון אחר ואנו זקוקים למערכת מגוונת ככל האפשר (שתכלול אפילו בתי ספר ש"יתמחו" בתלמידים שאף אחד לא רוצה). זה בלתי אפשרי במערכת "מרוכזת", אבל אפשרי בהחלט במערכת מבוזרת!

  13. אשאשאש Says:

    ציבי, אתה רגיל לפתרונות קונבנציונליים.
    לכן אתה חסר אמונה בשינוי.
    אני מדבר על רפורמה רדיקלית.אני מדבר על מסגרת
    חצי צבאית,בה ההורים חותמים על נייר הסכמה בעל
    סעיפים נוקשים.
    אני מדבר על חלוקה לכיתות קטנות לפי רמות.אני
    מדבר על מדיניות של החדרת הרצון למצויינות,שמלווה
    בבונוסים ,העלאה על נס ,ע'י טכסים פומביים.
    תלמידים מפריעים ולא מתאימים,יוזהרו הם והוריהם
    כאשר השלב הבא הוא סילוק מבתה"ס.
    לשם כך,דרוש מנהיג שיודע "לשרוף" בברוטליות מקובעות
    והתנוונות.

  14. אשאשאש Says:

    לדוגמא נגדית- הבנתי,וניתבתי את תשובתי..לכוון הרצוי לי.
    לפני הביזור,צעד שיגרום ליצירת מעמדות- על ומעמדות-
    כשל,בתחום החינוך.ולמעשה ירחיק חסרי יכולת מהסיכוי
    לקבל חינוך טוב,עדיין במסגרת הקיימת, לא מוצתה במלואה
    רפורמה רצינית.כדבריך,ההצעה שלי קרובה יותר לרוח של
    שינוי מערכתי מלמעלה,ועל זאת יהייה אמון ידידנו
    בנימין נתניהו.כמו בכלכלה,כך בחינוך.

  15. שלומיכלי Says:

    אפשא לקבל הסבר מפורט יותר על שיטת השוברים?

  16. dugmanegdit Says:

    אשאשאש-
    לא הצלחתי להבין מדוע אתה טוען (בניגוד, אגב, למידע הקיים בידינו ממקומות שונים בעולם בהם העניין נוסה) שביזור המערכת יביא ליצירת "מעמדות-על" ו"מעמדות-כשל".
    אשר לאמונתך במערכת – על זה בדיוק נאמר "אשרי המאמין"; אשמח לשמוע ממך כיצד יראה אותו "שינוי מלמעלה" ומדוע אתה חושב ששינוי כזה יעבוד.

  17. dugmanegdit Says:

    שלומיכלי-
    השם "שיטת השוברים" מתייחס לאחת מהשיטות בהן אפשר לבזר מערכת חינוך; הרעיון מאחורי ביזור המערכת הוא שמחד-גיסא המדינה היא הגורם המממן את החינוך דרך מערכת המיסים, אלא שהבחירה את מי ואת מה לממן נתונה בידי ההורים.
    במסגרת שיטה כוללת שכזו, עיקר תקציב החינוך יעבור למעשה לידי ההורים ואלה יבחרו למי לשלם באמצעותו עבור חינוך ילדיהם מתוך רשימת בתי הספר המוכרים ע"י משרד החינוך. לדוגמא – במסגרת שיטת השוברים מקבלים ההורים "שובר" עבור כל ילד שבאמצעותו הם יכולים לשלם באמצעות שובר זה לבית ספר לפי ראות עיניהם;
    אם נחזור לרעיון הכללי – הרעיון הוא שהחינוך נשאר ממשלתי, אלא שבתי הספר הופכים ליחידות אוטונומיות שמנהלות את עצמן (למנהלים יש סמכות לשכור ולפטר מורים, הם אלה שמשלמים את השכר, הם בוחרים אם לבנות אולם ספורט או כיתת מחשבים וכו'), משרד החינוך מצטמצם, מבוטל הפיקוח האיזורי ובמקומו משמש המשרד עצמו כגוף אחראי ומפקח (דוגמא לשיטת פיקוח שהיא חסכוניתורצינית יותר -מוקם מרכז לבחינות והערכה שבעזרת המבחנים הסטנדרטיים שלו, כדוגמאת מבחני PISA, הוא מעריך הישגים של בתי ספר ומפרסם את התוצאות באינטרנט. במצב כזה ההורים יכולים לדעת מה קורה לא רק אצל הילד הפרטי שלהם אלא גם בבתי ספר אחרים, המשרד יכול להבין איפה יש פערים גדולים, איפה בתי הספר החזקים והחלשים וכו'. לאורך זמן אפשר גם להבין מי הם המורים הטובים ביותר וכך ציונים שכאלה יעודדו תחרות בין מורים; אבל שוב – זו רק דוגמא אחת מיני רבות). תפקיד הבחירה מוטל כאן על ההורים וכאשר הורים יחושו שבית הספר אינו ממלא את תפקידו הם תמיד יוכלו לעבור למקום אחר ולקחת את הכסף איתם. זה הרעיון בגדול. מידע נוסף קיים גם באתרי אינטרנט שונים בעברית ובאנגלית (שיטה נוספת מוצעת באתר ששמו "קו-ישר" של מוטי היינריך. הוא למשל מדבר על ביטול מוחלו של משרד החינוך, אבל זה לא העיקר שם. העיקר הוא השגת ביזור שיוביל לבחירה רבה יותר, שכר מורים גבוה יותר ואפילו למשמעת רבה יותר מתוקף העובדה שבית הספר הוא הריבון ולא "חוזר המנכ"ל" הידוע לשמצה…).

  18. dugmanegdit Says:

    אשאשאש-
    הרגע קראתי את תגובתך לציבי; מה אומר ומה אדבר, הנה שב ועולה לנגד עינינו מודל "המנהיג החזק". מדוע אתה חושב שמישהו יהיה מוכן לשלוח את ילדיו למסגרת כזו? מדוע אתה חושב שמסגרת כזו תצליח ולא תגרום נזק? האם עבדת אי פעם עם בני נוער? מנסיוני בעבודה אני יודע שבני נוער זקוקים ל"אהבה קשוחה", אבל זה בדיוק העניין – לא רק קשיחות אלא גם אהבה. אני לא ממש רואה איך איומים חד צדדיים יצליחו להשיג משהו חוץ מאשר אנטגוניזם…

  19. Alisa אליסה Says:

    עומר, אני חושבת שיש ילדים/הורים שהשיטה של אשאשאשששששש יכולה להתאים להם. במסגרת חינוך פרטי יוכלו להיווצר גם בתי ספר כאלה, אם יהיה להם ביקוש. אתה ואני לא נהיה חייבים לשלוח את ילדינו לשם. הבעיה היא שאש…רוצה להכיל את השיטה על כל בית ישראל, וזה הגיוני בדיוק כמו להגיד שנכיל עכשיו את שיטת בית הספר הפתוח על כולם.

  20. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    בהחלט, אני לא פוסל זאת; הדבר היחיד שמפריע לי אצלו זו המחשבה שאפשר לכפות "מלמעלה" משהו על ההורים והילדים תוך התעלמות בוטה מרצונותיהם. הדבר היחדי שפעולה שכזו יכולה ליצור הוא אנטגוניזם (אפילו אצל מי שזה עשוי להתאים לו)…

  21. אשאשאש Says:

    במדינה שקלטה וקולטת עליה..מדינת מהגרים,ומיעוטים שונים, שיטת השוברים לא תעבוד.
    יש הורים שלא יודעים מה נעשה עם עצמם,אז רצונך
    "להפקיד" בידיהם את עתיד ילדיהם?
    ילד,לא צריך להיות קורבן של הוריו.
    מערכת החינוך לעיתים מצילה ילדים מפני הוריהם
    ואפילו לפעמים מפני עצמם.
    אני שב וטוען,מערכת החינוך כיום טובה,וזקוקה רק
    לשינויים מעטים.
    הבעיה היא במשמעת,באכיפה,במיתקנים עצמם,באופן הגישה
    של ההורים,במנהלים לא מתאימים,במורים לא מתאימים.
    בהעדר פיקוח יותר צמוד ונוקשה על אופן הלימוד.
    המסגרת כמו שציינתי בדבריי הקודמים,צריכה להיות
    קרובה לצבאית.מתקן סגור לכניסה.תלבושת אחידה.
    הרמת הדגל כל בוקר.המון שיעורי מחנך,אקטואליה,
    היסטוריה,מורשת…וכו'.

  22. dugmanegdit Says:

    אשאשאש-
    תודה על תשובתך. אני אנסה להתייחס אחת אחת לכל הנקודות שהעלית:
    1. "במדינה שקלטה וקולטת עליה. שיטת השוברים לא תעבוד.
    יש הורים שלא יודעים מה נעשה עם עצמם…ילד,לא צריך להיות קורבן של הוריו.": טיעון יפה. הוא עשוי היה להערים קשיים, אלמלא נפלה בחלקי הזכות להתנדב ובזמן מסויים אף להוביל פרוייקט חינוכי לעולים מאתיופיה. מי שמכיר לעומק את העליה משם יודע שהאמת שונה מאוד; המבוגרים בין עולי אתיופיה חסרים אמנם כישורים רבים שמסייעים לאדם בעולם המודרני, אך הם דואגים מאוד לילדיהם ומבינים היטב שחינוך טוב הוא המפתח להצלחה כאן. דווקא בתכנית שלנו, שהיתה מאוד לא "מיינסטרים", רוויית מתנדבים וחסרת תקציבים, הצלחנו לסייע לבני הנוער שהמערכת הכל כך "טובה" שאתה מדבר עליה הביאה אותם לפערים של 5-6 שנות לימוד (ומדובר כאן, ברוב המקרים על ילדים שהם ילידי הארץ…). הבעיה של החבר'ה הללו היתה דווקא העובדה שהמערכת קשיחה מאוד, ואינה יודעת להתמודד עם אוכלוסיה שיש לה צרכים מיוחדים. דווקא במערכת מבוזרת גדולים הסיכויים שכמה חבר'ה יקחו יוזמה ויקימו בתי ספר מיוחדים לעולים כדוגמאת היוזמה שלנו. ההבדל היחיד יהיה שבמקרה זה, בניגוד למה שהיה אצלנו, יהיו לבתי הספר הללו תקציבים כיוון שההורים הם אלה שמשלמים (ובניגוד למה שאתה חושב, הם כן "מבינים עניין"!)!

    2. "מערכת החינוך לעיתים מצילה ילדים מפני הוריהם
    ואפילו לפעמים מפני עצמם.": צר לי אשאשאש, אך נדמה לי שיצרת לעצמך איזו מערכת חינוך דמיונית בראש (עוד נחזור לזה). אני לא נתקלתי במערכת החינוך שאתה מדבר עליה (אולי המדגם שלי קטן מדי; בסך הכל מדובר מנסיוני בקשר עם כ-20 בתי ספר בנוגע לכ-50 בני נוער במשך 4 השנים האחרונות). אני כן נתקלתי במערכת אטומה שלא מתעניינת בנערים, שמשליכה אותם ל"כיתות קטנות" (מושג שהומצא כדי "כאילו" לסייע לנוער עם בעיות, אך בפועל זו מחלבת כספים שלא מגיעה לנערים עצמם), ובמקרים קיצוניים אף לא מוצאת לנערים בתי ספר במשך מספר חודשים. כך שלא ממש ברור לי על מה אתה מבסס את טענתך.

    3. "מערכת החינוך כיום טובה,וזקוקה רק לשינויים מעטים.
    הבעיה היא במשמעת,באכיפה,במיתקנים עצמם,באופן הגישה
    של ההורים,במנהלים לא מתאימים,במורים לא מתאימים.
    בהעדר פיקוח יותר צמוד ונוקשה על אופן הלימוד.": וואלה. אחלה מערכת. נשמע כמו מישהו שמגיע עם איזה טרנטה למוסך ואומר – חוץ מלהחליף פח, תיקון שאסי, אוברול כללי למנוע גלגלים, גיר ומושבים הכל בסדר עם האוטו הזה. באמת אשאשאש – תקרא שוב את דבריך ותגיד לי – אתה רציני?

    4. "המסגרת כמו שציינתי בדבריי הקודמים,צריכה להיות
    קרובה לצבאית.מתקן סגור לכניסה.תלבושת אחידה.
    הרמת הדגל כל בוקר.המון שיעורי מחנך,אקטואליה,
    היסטוריה,מורשת…": בהחלט יתכן שבמערכת מבוזרת יהיו בתי ספר כאלה. אם זה מתאים להורים ולילדים – מצויין! אבל למה לכפות זאת על כולם? יש ילדים שדווקא יפרחו במסגרות אחרות; ומדוע אתה חושב שכפיה מלמעלה תעבוד בכלל? עדיין לא הסברת את עצמך כאן!

    ולסיום, הערה – במשך כל תולדות האדם היו לבני האדם גישות שונות לגבי חינוך. בגישה האחת החינוך נבנה מלמטה. המורה האמצעי העיקרי להשלמת מלאכת החינוך וטיב החינוך הושפע מדמותו וכישריו "להגיע" אל הילדים (כמאמר הכתוב "חנוך לנער על פי דרכו"). את החינוך בחרו (ומימנו…) ההורים (וההיסטוריה של עמנו מוכיחה שאפשר לחנך וללמד גם כשאתה נמצא על סף רעב). בגישה השניה החינוך נכפה מלעלה – השליטים ה"כל יודעים" הכווינו את דרך החינוך. המורים כאן היו המכשיר בידי השלטון לצקת אדם לפי צורכי הממלכה.
    נציגים מובהקים של השיטה הראשונה הם החינוך האתונאי והחינוך היהודי טרם היות מדינת ישראל (על כל הזרמים ובכל הגלויות). נציגים מובהקים של השיטה השניה הוא החינוך הספרטני והפרוסי. כולנו יודעים לאן הובילה כל שיטה…

  23. ציבי Says:

    אשאשאש, אתה טועה בגדול. אני בכלל לא רגיל לפתרונות, לא יצירתיים ולא קונבציונלים.
    וזאת למה?
    1. כל הפתרונות שכרוכים בכסף לא יתבצעו.
    2. לכל הפתרונות שכרוכים בשינוי אופן המחשבה לא יתנו להתבצע.
    אז אם יש לך משהו יצירתי שאינו כולל את שני המרכיבים לעי"ל, אולי נצליח.

  24. אשאשאש Says:

    אענה קודם לעניין המשמעת, ואח"כ ליתר-
    הרע עוד לפנינו. אתמול באורט נתניה,מנהל הביה"ס בהפסקתו,החליט לערוך
    סיור בחצר.במהלך הסיור הוא נתקל בנער לא מזוהה,שאל
    המנהל כמה שאלות והורה לו לעזוב מייד את המתקן.
    בתגובה הנער בעט ושבר למנהל רגל,ונס לדרכו.
    ילדי ביה"ס צפו מזועזעים במנהל הגונח בכאביו.
    עכשיו אני שואל אותך,מה לעזאזל עשה שם הנער!!כנראה
    שהוא לא היחיד וגם זאת לא הפעם הראשונה.
    התוצאה של מקרה כזה:ירידה בסמכות המנהל על תלמידיו.
    הורים מבוהלים ומודאגים,אטמוספירת פחד במתקן.
    מקרים כאלה וחמורים יותר ילכו והתרבו.
    הצעתי,תהפוך אירוע כזה,מגביל לכניסת מסתנן למשרד הבטחון
    בקרייה.
    הבטחון והמשמעת שיהיו במתקן,יקרינו גם על רצינות הלימודים
    וההתייחסות אליהם.
    בתוך כותלי המתקן,תנתן כל התשומת לב והאהבה לתלמידים.
    הפידבק שיגיע להורים,יעודד שליחת הילדים לביה"ס,יגביר את
    אמונתם במורים והמנהלים.זאת הדרך.

  25. שלומיכלי Says:

    אגב, ממעקב אחרי מערכת הבחירות בארה"ב עולה שאפילו אובמה מתנדנד לכיוון השוברים (שזה כמעט לא ייאמן* מצד דמוקרטי-ליברלי-קיצוני כאובמה, ובנושא זה יש לו וויכוח** בתוך הבית פנימה עם ליברלים שלעולם לא ייצאו מהקופסא…וויכוח שבו כנראה יפסיד) מאידך, ארה"ב הנה מדינה בעלת מסורת של תיקונים עצמיים ולכן מדיניות השוברים עתידה להתגשם בה במוקדם או במאוחר, מה שאין כן מדינת ישראל…
    * "לא ייאמן" אם מתעלמים מצבע עורו ומהציפיות הגבוהות ממנו בקרב אוכלוסיית כהי העור.

    ** תמצית הוויכוח: מה גרוע ממה, מימון פדרלי לבתי ספר המוציאים מתחת ידם בוגרים בורים המוכנים לחיי פשע, או מימון פדרלי לבתי ספר המוציאים תחת ידם בוגרים עם נטיה לשמרנות/דתיות (שכן רוב בתי הספר הלא-ממשלתיים בערים הגדולות בארה"ב, היכן שבעיות החינוך הנן אקוטיות, הנם בתי ספר בעלי אופי שמרני/דתי ?!)

  26. אשאשאש Says:

    והנה שאר התגובה:
    אתה יוצר אזרחים מסוגים שונים…זה לא עם !!
    תשובה ל1 -שיטת השוברים,תיצור אזרחים מסוגים שונים.
    אחד לאומי שיש לו כבוד לדגל למורשת ולמולדת,שני "מפוצץ"
    פירסינג וקעקועים,שלישי אנרכיסט לובש חולצות צ'ה גווארה על הגב,
    רביעי סוציאליסט/קומוניסט,חמישי שבן גוריון בשבילו הוא סולן היסטורי
    של להקת רוק קלסית,שישי,רק מתמטיקה מרצדת לו מול העיניים.
    וכל זאת מגיל 6 .גיל,שאופן החינוך,מעצב את ילדינו.
    כמובן שאת כל הדברים שהזכרתי ניתן לאמץ,גם ללא חינוך מיוחד
    אך,לפחות אפשרות הבחירה היא של בוגר.
    אדוני,רק חינוך אחד,ילכד עם אחד.ללא חינוך אחד,אין עם אחד.
    תשובה ל2 -יש ילדים שמכורים לסמים,יש ילדים שנתונים להשפעות
    של מבוגרים או ילדים גדולים יותר שהשתלטו להם על הנפש..אותם
    צריך להציל.
    יש להקים במשרד החינוך יחידה מיוחדת שמטפלת במיקרים כאלה,
    והטיפול צריך להיות טיפול שורש.

    תשובה ל3 -התכוונתי לתכנים.הם כיום טובים וזקוקים רק לשינויים
    מעטים.אני מדבר על האטמוספירה והמעטפת.אני ממשיל זאת לבית תלמיד
    שלומד וסביבו רעש ופעילות שמפריעה לו ללמוד.
    כיום,בתי הספר "פרוצים" לכל דיכפין,כולל הורים מפריעים.
    (ראה הודעה 15 על אורט נתניה).

    תשובה ל4 -אדוני,אנחנו עם.ולא איזה תושבים אוניברסלים שחיים
    באיזה אי.
    מערכת חינוך של עם צריכה להקנות לכלל התושבים ערכי מולדת.
    ולא,כל אחד לדרכו.
    בשיטתך המוצעת,לא ירחק היום שאנשים יגידו לעצמם מדוע אנחנו
    צריכים לסבול את הפיגועים ואיומי ההשמדה..יש ניוזילנד.

    לסיכום,גישתך מתעלמת לחלוטין מהמושג שנקרא ציונות.אתה חושב
    שאפשר להחזיק/לקבץ כאן אנשים ללא אידיאולוגיה.אתה טועה.

  27. Alisa אליסה Says:

    אדוני, הרשה לי להפנות אותך לעמוד זה (קריאה מומלצת לכל מבקר באתר זה). הקטע הרלוונטי לתגובות שלך הוא כדלהלן:

    הכותבים באתר זה הם בעלי דעות שונות (ולעתים אף משונות) בנושאים שונים. המשותף לכולנו הוא הרעיון הפשוט שהפרט תמיד קודם בחשיבותו לקולקטיב.

    אשמח לענות על שאלותיך בהקשר זה.

  28. אשאשאש Says:

    אין שאלות, זה היה ברור מאליו. וזה עדיין
    לא עונה על הטענות שלי.

  29. Alisa אליסה Says:

    זו היתה התשובה המלאה לטענותיך. אם אינך מבין כיצד היא עונה עליהן, סימן שצריכות להיות לך שאלות נוספות. חשוב בזמנך החופשי:-)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: