לשנות את שיטת הממשל בישראל עכשיו.

by

הרשימה הנוכחית תחרוג במעט מהעיסוק הרגיל של רשימותיי. אין לה קשר גם לעניינים העיקריים שבהם עוסקות כלל הרשימות בבלוג זה. עם הקוראים הסליחה…

הרשימה תעסוק בעניין החשוב מכולם, יסוד היסודות ועמוד החכמות הנדרש כאן לפני כל היתר והוא – יצירת מערכת שלטונית מתפקדת.

כפי שנוכחנו לדעת ברשימות הקודמות מערכת החינוך בישראל צריכה להשתנות. כידוע לנו, גם תשתיות התחבורה במצב נורא, המשטרה כושלת והצבא על הקרשים. בכל תחום נקרות לפנינו תקלות ומחדלים, וכל הסימנים מצביעים על בעיה מערכתית. לכולנו ברור שהמערכת השלטונית שלנו לא מסוגלת לשפר את המצב; לכל הרוחות – המערכת השלטונית היא זו שהובילה אותנו לחרפה הזו.

האם המערכת הנוכחית יכולה לשנות את כל אלה? האם מערכת שבה ראש הממשלה חייב למנות את אויביו הפוליטיים, ששואפים כל העת להדיחו, לשרים כדי לשלוט יכולה להביא לתיקון המצב? האם מערכת שבה מי שרוצה להיבחר לראשות מפלגת השלטון משתמש בכוחו כשר כדי לגייס תומכים יכולה להתמקד בעיקר ולא בטפל? האם מערכת שבה ח"כ מכהנים כשרים יכולה להיות מאוזנת, לבקר כראוי את תפקוד הממשלה ולא להיכנע לפופוליזם? בוודאי שלא!

כדי שנוכל לקיים מערכת שלטונית שיכולה להוציא אותנו מהבור אליו נקלענו אנו צריכים הפרדה אמתית בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הנה דוגמא למערכת שעשויה לעשות כן:

א. הבחירות לרשויות השונות תהיינה נפרדות; בראש המדינה יעמוד נשיא שיבחר בבחירות כלליות אחת לתקופה ומשך כהונתו יהיה קבוע. הנשיא יבחר שרים למשרדים השונים (ששמותיהם והגדרות תפקידיהם הבסיסיות יקבעו בחוק יסוד "הממשלה", ולשינוי יdדרש רוב של חברי הכנסת, קרי – לפחות חצי!) והשרים לא יוכלו לכהן כחברי כנסת ואף לא יוכל אדם שנבחר לכנסת לכהן כשר אלא לאחר "תקופת צינון".

ב. חברי הכנסת יבחרו בבחירות אישיות שיערכו אחת לתקופה בשלוש רמות שונות ונפרדות: אזורית, נפתית וארצית. המועמדים יהיו חברי מפלגות רשומות. חבר כנסת שיבחר בבחירות אזוריות יכהן תקופה אחת, חבר כנסת שיבחר בנפתית יכהן שתי תקופות וזה שיבחר בארצית יכהן שלוש תקופות. בכל מערכת בחירות יעמדו לבחירה כל חברי הכנסת ה"אזוריים", מחצית מאלה ה"נפתיים" ושליש מבין ה"ארציים". כך תובטח רציפות; הבחירות האישיות יחסכו מאיתנו הרבה מהשחיתות שאנו רגילים לראות כעת בבחירות התוך-מפלגתיות, ואף יבטיחו היווצרות של גושים מפלגתיים יחד עם ייצוג הוגן לאוכלוסיות שונות. היחס בין מספר חברי הכנסת מהסוגים השונים יקבע בחוק יסוד "הכנסת". לשינוי ההרכב יידרש רוב של חברי הכנסת (קרי-לפחות חצי!). בכנסת יפעלו ועדות שונות שמטרתן בקרה של הליך קבלת ההחלטות של הממשלה. כל וועדה תהיה מקבילה למשרד ממשלתי (קרי-מספרם זהה למספר המשרדים) וחבר כנסת יוכל להיות פעיל בוועדה אחת בלבד. בכל ועדה יהיו חברים חברי כנסת אזוריים, נפתיים וארציים לפי פרופורציית הייצוג שלהם בין חברי הבית. כל ועדה תוכל למנות תת-ועדות מתמחות אד-הוק לפי ראות עיניה.

ג. הנשיא יוכל להטיל וטו על כל החלטה שתעביר הכנסת. כך, אם 10 חברי כנסת חרדים ועוד 5 חברי כנסת ערבים רוצים להעביר חוק שמשמעו הגדלת קצבאות, יוכל הנשיא, לאחר שייוועץ בשריו ויועציו להטיל וטו על החוק. הכנסת תוכל לבטל החלטת וטו של הנשיא רק אם יתמכו בכך לפחות מחצית מחברי הבית.

ד. יוכנס סעיף לחוק יסוד הממשלה שמסביר באילו תנאים וכיצד מדיחים נשיא מכהן. ההדחה תיכנס לתוקף (לאחר שכל התנאים בשלו לכך) רק עם הצבעה של רוב מיוחס של חברי הכנסת (לפחות חצי, ואולי אף יותר מכך).

למי שעוד לא הבין זאת אנו ניצבים בפני תהום – אם מצב החינוך בישראל לא ישתנה אנו נמצא בעוד דור אחד במקום בו נמצאות רומניה ותאילנד היום (ואצ"ל שמשמעות הדברים היא שלא נמצא כלל); אם מערכת הביטחון לא תשתנה, לא נוכל כבר מחר ומחרתיים להתגונן בפני אויבינו וכן הלאה וכן הלאה. השינוי חייב להתרחש עכשיו.

12 תגובות to “לשנות את שיטת הממשל בישראל עכשיו.”

  1. אבי Says:

    כל שיטה שתגביר את ה-accountability של הנבחר היא שיטה מצוינת. נראה לי שהשאלה העיקרית אינה הניואנסים של השיטה המוצעת, אלא איך מגיעים לשם…

  2. dugmanegdit Says:

    אבי-
    בהחלט. זו גם המטרה בפירוק ההצבעה לרמות שונות – כדי שמישהו תמיד ינשוף בערפם של חברי הכנסת מחד גיסא (חבר כנסת מהרמה האזורית שרוצה להיבחר למחוזית וכו') ושיהיה מישהו בכנסת שיש לו ותק וניסיון מאידך גיסא. בנוסף העניין גם יאפשר לאנשים פחות "מקומבנים" להיכנס לכנסת על סמך ההיכרות של אוכלוסיות איתם ברמה האיזורית.
    עוד עניין חשוב מאוד שלא הזכרת הוא ההפרדה המוחלטת שנדרשת בין הרשות המבצעת למחוקקת; אסור לחזור למצב שהיה בשיטה שהיתה בתקופת נתניהו ברק והקדנציה הראשונה של שרון שבה יש "כאילו" נשיא אבל הוא בעצם נשלט ע"י יחסי הכוחות בכנסת.

  3. Alisa אליסה Says:

    זה מה שאני אומרת כבר הרבה זמן. אבל לך תעביר את זה. חוץ מזה, שדבר עוד יותר חשוב הוא חוקה, וכאן הקשיים הם הרבה יותר רציניים.

  4. dugmanegdit Says:

    אליסה-
    אני כבר התחלתי לחשוב על איך להעביר את זה (לאינטרנט יש תפקיד מפתח, ולא במובן הטריוויאלי). אני מסכים שחוקה היא חשובה, אבל זה ממש אקוטי. בנוסף, לאחר שינוי החוקה וייצוב המדינה יהיה קל הרבה יותר להתחיל לדבר על חוקה…

  5. אריק שושן Says:

    ראשית לאליסה
    לאנגליה אחת ממלכות הדמוקרטיה אין חוקה כתובה והלוואי עלינו רמת השלטון
    הסדר ורמת הציות לחוק ששם (למשל ב 1991 רה"מ דאז ג'ון מיג'ור הכריז על בחירות בזק ותוך 3 שבועות!!! נערכו שם בחירות בישראל עקב בטימטום של משרד הפנים לוקח שלושה חודשים!!! לארגן בחירות ופנקס בוחרים עדכני….) חוקה איננה הכרחית מה שהכרחי הוא מסורת של ציות לחוק ולדמוקרטיה וחינוך לכיבוד החוק
    שנית הערה ממה שקורה בעולם רק הולנד!!! אך ורק היא מחזיקה באותה שיטת ממשל כשם שיש בישראל קרי בחירות ארציות לפרלמנט ויחסיות אולם בהולנד אוכלוסיה יותר הומוגנית ופחות בעיות אקוטיות ומיידיות (קרי ביטחון למשל) כך שבהחלט מבחינת שיטה ישראל מפגרת אחר רוב הדמוקרטיות המערביות בעולם.
    אני מתנגד בתוקף !!! לקביעת בחירות אזוריות בישראל !!! במדינה של 20 אלף קמ"ר
    אין צורך בקביעת אזורי בחירה (שאגב כיצד יקבעו??? ) יש לעומת זאת להגדיר מחדש את תפקידיו וסמכויותיו של השילטון המרכזי והשילטון המקומי.בנוסף יוכנס מרכיב של אחריות של חברי הכנסת הם ידאגו מהר מאוד לעבוד עבור בוחריהם ולא עבור מי שמממן אותם בפרימריז (עיינו ערך ח"כ מרציאנו שתמך בבעלי חברת שלטי החוצות נור והתנגד וארגן לובי כנגד חוק שהמליצו משרדי התחבורה והמשטרה )
    אגב באנגליה השמרנים קבעו את אזורי הבחירה בצורה מלאכותית ובכך הצליחו
    לשלוט שנים!!! ללא רוב !!! שיעור מצביעהם היה 40% מהאוכלוסיה הכללית
    אולם עקב חלוקת אזורים מלאכותית שהעניקה כוח רב לאזור ללא פרופורציית האוכלוסיה שלו ובשילוב של המנצח לוקח את כל הקופה קרי אין יצוג יחסי, מפלגת
    הטורים שלטה כמעט ללא עוררין כ 17 שנה בבריטניה ללא רוב!!! מי יתקע כף לידינו
    שאחת המפלגות לא תצליח לעשות זאת בישראל???

  6. Alisa אליסה Says:

    אריק, האם אתה יושב? הסיבה שאני רוצה חוקה היא כדי להגביל את כוחו של השלטון, וכדי להגביל את הדמוקרטיה, כדי שלא תהפוך לעריצות הרוב. בדיוק ההפך מזה קורה היום באנגליה.

    לגבי בחירות אזוריות ופרטים אחרים, אין לי דעה מגובשת, ואני לא בטוחה שפרטים אלו באמת חשובים (אבל ייתכן מאד שאני טועה). מה שחשוב מאד בעיני זו הבעיה העיקרית שאני רואה בשלטון פרלמנטרי, והיא חוסר ההפרדה בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, כפי שציין עומר ברשימה.

  7. dugmanegdit Says:

    אריק-
    שוב, מצויין לשמוע אותך גם כאן (ולא רק בבלוגי הנטוש והשומם). אני חושב שיש סיבה טובה לבחירות שהן אזוריות בחלקן והיא – ייצוגיות; רק בחירות ישירות של הנציגים יכולה להבטיח ייצוגיות ויכולת השפעה לכלל התושבים על הפוליטיקה. שים לב שיש נציגים מכמה רמות אזוריות (כולל רמה ארצית) כך שהעניין מאוזן. בנוסף, כיצד לדעתך יכול אדם צעיר ולא "מקומבן" להיכנס לפוליטיקה בימינו? בבחירות אזוריות יש לו סיכוי רב יותר להיכנס לכנסת ואולי להרשים את יתר הבוחרים ברמות הנפתיות והארציות. לגבי בחירת האזורים – יש כמה וכמה אלגוריתמים שחשבתי עליהם. נוכל לדבר על כך בהזדמנות; בכל מקרה אפילו אם תתנגד לדוגמא שנתתי (זוהי רק דוגמא. אני חושב שזו דוגמא טובה, אבל מילא)- הרי שבוודאי תסכים לכך שכל שיטה שנבחר צריכה לקיים את ארבעת התנאים הבאים: א. הפרדת רשויות מוחלטת – הפרדה בין הרשויות והגדרת תפקידיהן במדוייק כולל יחסי הגומלין בינהן ב. ייצוגיות – על הממשלה והכנסת להיבחר ע"י התושבים בדרך שבה לתושבים יש השפעה אמיתית על בחירת הנציגים (קרי – עובדיה יוסף לא יוכל לקבוע מי יהיו הנציגים וכך הדבר גם לגבי מרכז המפלגה של מרץ והן לגבי מתפקדי קדימה) ג. אחריותיות – השיטה צריכה להבטיח אחריות של חברי הכנסת למצביעיהם ד. משילות – המערכת השלטונית צריכה להיות מסוגלת להוציא אל הפועל תוכניות בתחומי יסוד כגון – ביטחון חוץ ופנים, חינוך ובריאות. כל שיטה שתקיים זאת תהייה בודאי ראויה להחליף את הקקופוניה הפוליטית השלטת. לגבי השאלה איזו שיטה מבין אלה עדיפה, צריך לקיים דיון!

  8. dugmanegdit Says:

    אריק-
    נ.ב.: כבר היו דברים מעולם בישראל (רמז: 4 אותיות מתחיל ב-מ נגמר ב-י ויש 29 שנות גועל נפש באמצע…), עם שיטתנו ה"מתוקנת". האוכלוסיה בישראל גם הרבה יותר הטרוגנית מאשר באנגליה של אותה תקופה (רק תאר לעצמך שאחד מאיזורי הבחירה יכיל את תל אביב או אחר את ראשל"צ…) כך שאיני חושב שצריך לחשוש מכך יותר מדי (רק קצת…).

  9. שמוליק Says:

    כתבה מעניינת.שאלתי היא בגדול האם יש מדינה בעולם בה נציגי הרשות המבצעת נבחרים ישירות ע"י העם במקביל למחוקקת לצורך ההפרדה בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, כפי שציין ברשימה?

  10. עומר Says:

    שמוליק-

    תודה רבה. אשר לשאלתך – ראשית, לא היתה הצעה לבחירה של כל נציגי הרשות המבצעת ע"י העם אלא בחירה של ראש הראשות (קרי – הנשיא) ע"י העם.

    הרעיון שמופיע אינו מחדש הרבה; בצרפת, לדוגמא, נבחר הנשיא בבחירות נפרדות מהבחירות לפרלמנטים, והבחירות לאסיפה הלאומית והסנאט אף הן נפרדות – לאסיפה הלאומית יש בחירות אישיות (קרי – נבחרים מועמדים) ע"י כלל האזרחים, ואילו את חברי הסנאט בוחר גוף של כ-150,000 אלקטורים שהם חברי מועצות אזוריות (קרי-כשאתה הולך להצביע למועצה המקומית אתה בעצם נותן אלקטורט לראש המועצה לבחור נציג לסנאט).
    גם בארה"ב יש הפרדה והבחירות לפרלמנטים הן אזוריות. בבחירות התוך מדינתיות יש בחירות נפרדות למושל ובחירות לפרלמנטים של המדינות לפי מחוזות.

    השיטה המוצעת כאן היא עידון של שיטות הבחירה הנ"ל תוך נסיון להתגבר על חלק מהבעיות שצצות בהן: הדוגמטיות שבחלוקה למחוזות, "ריענון השורות" לעומת ההכרח בפרלמנטרים וותיקים, ייצוג לכל אזרח לעומת הצורך בסיעות שמייצגות אינטרסים רחבים יותר וכו'.

  11. שמוליק Says:

    תודה על התשובה.
    במסגרת דיון כיתתי בלימודי משפטים העלתי הצעה שהכי טוב לצורך הפרדת רשויות יהיה מצב בו שרי הרשות המבצעת יבחרו גם ע"י העם ישירות (כמו ח"כ).ונתבקשתי ע"י המרצה חמצוא באם יש כזו שיטה שנהוגה בעולם עד כה לא מצאתי.הגעתי גם לשופטי עליון ומחברי ספרים אולם כולם ללא יוצא מהכלל לא מכירים כזו שיטה נהוגה.האם משהו מכיר כזו אפשרות.שיטת בחירות בהווה או בעבר שהתנהגה כך? באם יש תשובה למשהוא חיובית או שלילית אשמח לשמוע.

  12. עומר Says:

    שמוליק-
    מדוע אתה רוצה שחברי הרשות המבצעת יבחרו ע"י העם ישירות? לדעתי זה המצב יכול ליצור תסבוכת איומה וניגודי אינסטרסים בין השרים לנשיא. נסה רק לחשוב מה היה קורה בחברה שבה ה-CEO לא יכול לפטר את אחד מראשי המחלקות כי הוא נבחר לתפקידו ע"י בעלי המניות ויכול להיות מפוטר רק על ידיהם. הדבר עשוי לשתק כל חברה, ובוודאי עשוי לשתק מדינות. מעבר לכך – הדבר עשוי ליצור תסבוכת רצינית בכל הליך הבחירה (חשוב על כך שאם יש "רק" 10 שרים יהיו בוודאי כ-30 מועמדים לבחור בינהם. זה כבר מסובך למדי!). די בבחירת הנשיא ע"י העם, והנשיא ימנה שרים שייטיבו למלא את רצונו בכל תחום ותחום.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: