Archive for the ‘הבחירות לבית הלבן’ Category

שמרנות בלי רחמנות?

מאי 29, 2008

למי שזקוק, להלן תרגום המובאה מתוך דבריו של האקבי:

רפובליקאים צריכים להיות רפובליקאים. האיום הגדול ביותר על הרפובליקניזם הקלאסי הוא לא ליברליזם; זה אותו הסוג החדש של ליברטריאניזם, שהוא ליברליזם חברתי, ושמרנות כלכלית, אבל זוהי שמרנות כלכלית חסרת לב, בלתי רגישה, חסרת נשמה, כי היא אומרת: "תראו, אנחנו רוצים לצמצם מסים, ולסלק ממשלה. אם זה אומר שזקנים לא יקבלו את התרופות שלהם, שיהיה. אם זה אומר שילדים קטנים ישארו ללא השכלה ושרותי בריאות, שיהיה". נו, זהו אולי מסר כלכלי-שמרני טהור, אבל זהו אינו מסר אמריקאי. זה לא יילך. אנשים לא יקנו את זה,כי אנחנו לא אומה כזאת. זהו לא רפובליקניזם היסטורי. רפובליקניזם היסטורי לא שונא ממשלה, רק שהיא צריכה להיות מצומצמת ככל האפשר. אבל הם גם מבינים שעבור ממשלה צריך לשלם.

האקבי מתקיף איש קש. כמובן שיש אנשים חסרי לב גם בין הליברטריאנים, בדיוק כמו שיש כאלו גם בין הליברלים, השמרנים, נהגי מוניות, וחוקרי חיי המין של הדבורים. אבל להציג אנשים חסרי לב שמוכנים לזנוח ילדים, זקנים וחולים כאיזשהו זרם אידאולוגי בתנועה הליברטריאנית זו דמגוגיה זולה. סיסמאות כאלו יכולות להמכר במקום כמו ישראל, בה אין מסורת ליברלית קלאסית (או כל מסורת ארוכת טווח מספקי כדי להשען עליה). בארה"ב "מדינת הרווחה" היא תופעה חדשה מאד יחסית להיסטוריה הארוכה של חרות, יזמה פרטית ובעיקר של סגולה אזרחית, ששורשיה נטועים במאות רבות של תרבות כזו באנגליה. האקבי מתעלם מהיסטוריה התרבותית והפוליטית של האומה שלו, ופונה לבורות, תעבת בצע וצרות עין של מאזיניו. לצערי, גישה זו בד"כ מוכיחה את עצמה כיעילה מאד.

מודעות פרסומת

הבטחות. Promises

מאי 29, 2008

הנה הבטחת בחירות שאובמה בחיים לא יקיים:

אם ייבחר כנשיא, המתמודד ברק אובמה אומר שאחד הדברים הראשונים שהוא רוצה לעשות זה להבטיח את החוקתיות של כל החוקים והפקודות הנשיאותיות שהועברו בזמן שהנשיא הרפובליקני ג'ורג' וו. בוש היה בתפקיד. הוא אמר שאלו מהם שלא יעמדו במבחן החוקתיות, יבוטלו.

——————

Here is one election promise Obama will never fulfill:

If elected president, Democratic White House hopeful Barack Obama said one of the first things he wants to do is ensure the constitutionality of all the laws and executive orders passed while Republican President George W. Bush has been in office.

Those that don’t pass muster will be overturned, he said.

חזונו של האקבי, הסיוט שלנו. Hackabee's vision, our nightmare

מאי 29, 2008

החזון של האקבי לגבי דמותה של המפלגה הרפובליקנית הופך אנשים כמו מקיין, שאני חושש ממנו עד מאוד, למועמדים ראויים. בראיון שנתן האקבי לפני כמה ימים הוא פרס את חזונו, אותו ניתן לסכם במשפט אחד: "אנחנו נתערב לכם בחדר הישיבות ובחדר המיטות". ומה האיום הגדול ביותר על המפלגה הרפובליקנית? האגף הליברטריאני כמובן:

Republicans need to be Republicans. The greatest threat to classic Republicanism is not liberalism; it's this new brand of libertarianism, which is social liberalism and economic conservatism, but it's a heartless, callous, soulless type of economic conservatism because it says "look, we want to cut taxes and eliminate government. If it means that elderly people don't get their Medicare drugs, so be it. If it means little kids go without education and health care, so be it." Well, that might be a quote pure economic conservative message, but it's not an American message. It doesn't fly. People aren't going to buy that, because that's not the way we are as a people. That's not historic Republicanism. Historic Republicanism does not hate government; it's just there to be as little of it as there can be. But they also recognize that government has to be paid for.

אם זה העתיד של המפלגה הרפובליקנית אנחנו בצרות.

——————

Hackabee's vision of the new GOP can be summarized :" We will be in your board rooms and in your bedrooms". Compared to him even McCain looks good.

מקיין. McCain

מאי 14, 2008

רוגל מציין בצדק שבחירת הקבי ע"י מקיין כמועמד לסגן נשיא היא עוד סיבה טובה מאד לא להצביע עבורו. ויש הרבה סיבות כאלה. קשה מאד לאמר על מקיין שהוא תומך במה שבארה"ב קוראים "ממשלה קטנה". מקיין הוא שמרן, לא ליברטריאן. בזה חסרונו הגדול. יתרונו הוא, כמובן, בזה שהוא לא ליברל במובן האמריקאי (כלומר סוציאליסט). יש לו רקורד די טוב בהצבעות על מסים ורגולציה, יחסית לשמרנים אחרים, כמו למשל בוש. אני גם תומכת בגישה שלו בנושאי מדיניות חוץ ובטחון, להבדיל מזו של רון פול (שרוגל הוא תומכו). בפוליטיקה, כמו בחיים בכלל, ההיצע בד"כ תואם את הביקוש במידה מצומצמת ביותר, אם בכלל. מי שבררן מדי, עלול להשאר בידים ריקות. זה לא תמיד דבר רע: יש מצבים בהם אדם צריך להצמד לעקרונות עליונים גם במחיר של הפסד לכאורה, אבל ממה שראיתי עד עתה, זהו לא אחד המצבים האלו. כמובן שזה עלול להשתנות.

——————

McCain is a very problematic candidate for a libertarian. In fact, almost any candidate is problematic for a libertarian. People who doubt the necessity of government are not people who tend to be eager to become part of it. Welcome to an imperfect world. McCain has a relatively good record on taxes and regulation, and he is a hawk on foreign policy, just as I am. So for now it looks like I will have to hold my nose on this one.

Update: Rogel comments. Note, I don't actually disagree with his analysis of MC, the difference lies in our practical approach to the problem. I am willing to live with MC's shortcomings, Rogel is not. I actually do disagree somewhat with his analysis of Obama, but that may be a subject for a separate post.