Archive for the ‘ג'יהד עולמי’ Category

ציד מכשפות בקנדה. Canadian witch hunt

יוני 8, 2008

המקרה של עזרה לוונט הופך לי את הקרביים כבר מספר חודשים. התמהמהתי ולא כתבתי עליו, כי חשבתי שהעיתונות בארץ תגיע לזה, אבל עד עכשיו לא שמעתי על כך דבר באמצעי התקשורת שלנו. האמת היא שלוונט (כן, הוא כנראה יהודי) לא היה מישהו ששמעתי עליו לפני שעלה לכותרות בבלוגוספרה בשפה האנגלית.

ב-14 בפברואר ה"ווסטרן סטנדרד" [עתונו של לוונט] משך תשומת לבה של הקהילה המוסלמית בכך שפרסם את הקריקטורות השנויות במחלוקת, שמתארות את מוחמד, מייסד האסלאם.

לוונט גם פרסם את הקריקטורות באתר האינטרנט שלו בינואר 2008, באותו יום בו הוא הופיע בשמוע של הועד לזכויות האדם והאזרחות של מחוז אלברטה, שחקר תלונה של סייד סוהרוודי מהוועד האסלאמי העליון של קנדה, והועד האסלאמי של אדמונטון, נגד הפרסום הקודם של התמונות ע"י לוונט…

…סוהרוודי בסופו של דבר משך את תלונתו, וחקירת המשטרה הופסקה, אך תלונה זהה של הועד האסלאמי של אדמונטון בעינה עומדת. התזמון של התלונה נגד לוונט הוא מעניין, כי היא הוגשה באותה תקופה בה הוגשה תלונה אחרת, בעלת פרופיל תקשורתי גבוה, ע"י הקונגרס האסלאמי הקנדי, נגד העיתון "מקלינ'ס", על פרסום חומר שלטענת המתלוננים מפלה כלפי מוסלמים

התלונה נגד "מקלינ'ס" זכתה לפרופיל תקשורתי גבוה בעיקר בזכות "הפושע" הראשי בפרשה, מרק סטיין (לא, לא יהודי), עיתונאי ופובליציסט שמרן, הידוע מאד בארצות דוברות אנגלית בגלל הוקעתו הבלתי נלאית של האסלאם הקיצוני, וחשיפת הסכנה שהוא מהווה לתרבות המערב, כמו גם במלחמתו נגד הנטיות "הפרוגרסיביות" של השמאל, כגון ה"רב-תרבותיות". ג'יימס אלן, פרופסור אוסטרלי, מסכם את המקרה של סטיין:

להלן עובדה לא מאד ידועה על קנדה: כיום זו מדינה בה אתה יכול לומר או לכתוב דברי אמת, ועדיין להיות מובא בפני בית דין. בית דין זה יכול לקנוס אותך; הוא יכול לחייב אותך לשלם כסף לאנשים שהתלוננו על דבריך; הוא יכול להכריח אותך להתנצל; הוא יכול לעשות את שלשת הדברים גם יחד.

אך זה לא הכל. האנשים שהתלוננו לא צריכים לשכור עורך דין. העלויות שלהם ימומנו ע"י המדינה, כלומר ע"י משלם המיסים.

אתה, לעומת זאת, תצטרך לשכור עורך דין כדי להגן על עצמך. והוצאותיך אלו לא יוחזרו לך בסוף, כך שגם אם תזוכה, עדיין הוצאת עשרות אלפי דולרים מכסך לממון עורכי דין.

כמובן שאתה לא תזוכה…

…במקרה של סטיין, הקונגרס האסלאמי הקנדי מתנגד למובאות בהן השתמש סטיין. אלו הן מובאות מדבריהם של מנהיגים מוסלמים. העוול הנטען ע"י המתלוננים הוא שהכותב מצטט את אחד מאנשי הדת שלהם, ושצטוט זה (למרות היותו אמיתי), יכול במוחם של אותם אידאולוגים המאיישים את אותם בתי הדין, לחשוף מישהו לשנאה, כאשר אין שום שמץ של עדות שדבר כזה אכן קרה.

לפני מספר שנים, כאשר תקנות "דברי שנאה" אלו הותקפו, מה אמר בית המשפט העליון של קנדה? "התקנות הן בסדר גמור, תודה", אמר בית המשפט. והתובע הכללי של קנדה? משרדו זה עתה פרסם את ההגנה האוילית ביותר של התקנה, וזה מפי ממשלה שמרנית.

היא מציינת שההיסטוריה מלאה בדוגמאות של זמנים בהם קבוצות כמו הנאצים השתמשו בשקרים ועוותים כדי לדכא את חופש הדבור. הם פספסו את האירוניה בכך שהם רוצים לדכא את חופש הדבור עכשיו, כדי שאחרים לא יוכלו לעשות זאת בעתיד.

——————

I have been following the cases of Ezra Levant and Mark Steyn with utter disbelief and dismay at the appalling state of the Western civilization. It is depressing to see it turning against it's own sacred values, such as freedom of expression. Indeed, turning against itself.

מודעות פרסומת

אין לי מילים. Words fail

יוני 3, 2008

קיצונים איסלמיים יוכלו להימנע מהעמדה לדין, ובמקום כך לקבל טיפול ויעוץ, לפי התכניות החדשות של הממשלה [הבריטית] של "היפוך הקצנה" לקנאים דתיים.

המשרד [הבריטי] לביטחון פנים עומד להודיע על 12.5 מיליון פאונד נוספים לתמיכה ביוזמות חדשות כדי לנסות ולעצור את התפשטות הקנאות.

המרכיב המרכזי בתכנית החדשה של המשרד לביטחון פנים הוא תכנית "הפוך ההקצנה" הלאומית שתשכנע את המומרים לתורות אלימות וקיצוניות לשנות את דעותיהם….

….תכנית כוללת הצעה שמועצות מקומיות ימפו את הדתות באזוריהן, יבדקו ויתעדו את האמונות והכתות של תושבי המקום.

——————

Just follow the link (hat tip to Jonathan).

דודי שלח ידו?

יוני 2, 2008

לכבוד יום כבוש ירושלים, החלטתי להשתפך קצת.

כשלומדים את קורות מלחמת ששת הימים, קשה שלא להתיחס אליהן כאל נס-בתוך-נס:
בראש ובראשונה – מנהיגי ערב שנגררו אליה בלחץ המאורעות. שלשה שבועות קדם לכן, לא חלם נאצר להכניס עצמו לעמות עם ישראל. שנית, התמוטטות הרמטכ"ל, שככל הנראה שפרה פלאים את מצב המערכה. ולבסוף, קרבות הגבורה הרבים, שם קוד לקרבות גרועים ללא פקוד ושליטה, בהם "בכל זאת הגענו למרות הכל".
והעיקר – סוף המלחמה, שהבהיר לעולם הערבי דבר חדש: מדינת ישראל איננה אפיזודה חולפת, "מעשה שטן" זמני שיחרב מייד. היא פה כדי להשאר, כדי להתרחב, ועצם קיומה כחץ בעיני מאמיני האיסלאם יום-יום. זו לא רק אמירה מדינית, אלא גם אמירה תאולוגית משמעותית ביותר, המגובה בכללי היסק בהם מכיר גם האיסלאם.

במלחמה כבשנו את ירושלים, המכונה בפינו "ירושלים המזרחית", וקבלנו הזדמנות לצאת מן המיצר – ממצב החירום בו שהינו במשך 19 שנה – למרחביה.
הר הבית יכל להוות תזכרת לקיומה של מציאות אחרת – טבעית יותר, נכונה יותר. לשיטת ממשל בה המלך אינו ריבון מחלט, בה ברור שלכל אזרח זכות נשיאת נשק, בה – כמו בספר האמריקני במשך מאתים שנות התהוות האומה – כל החפץ רשאי לצאת ולהקים את ביתו באזור הדליל בהתישבות, לדאוג בעצמו לתשתיות ולחנוך, ולהיות מקושר לעם ישראל דרך "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' א-להיך במקום אשר יבחר" (דברים ט"ז טז).
יכלנו להתעלות, להפוך את שאלות הבטחון והכלכלה לנושאים פרטיים א-פוליטיים, ואת עצמנו לממלכת כהנים וגוי קדוש, העוסקים בהגות ובמשמעות ומהווים אור לגויים. "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כ"ח י).

במקום כל אלה, הפכנו את צה"ל לאלוה, אלוה שהכזיב קשות בנסיון הבא. את ההתישבות ואת הבטחון הפקדנו ביתר שאת בידי הממשלה, ממשמעות יהדותינו התעלמנו לגמרי (לכל היותר פרטנו אותה לחוק החזיר), ואת הישגי המלחמה אנו משמרים היום בטקסים ובתכניות אירוח – הנכסים החמריים כבר מושקעים מזמן בתכנית חסכון "עצם לעתיד".
את חזון המדינה היהודית המרנו בחזון ה"שלום". זה חזון קל יותר לתפיסה, פחות תבעני, רכוזי מעצם הגדרתו, ובהיותו בלתי נישג – גם נח בהרבה לאליטות הנכחיות. השתדלנו לבסס את מעמדינו כקולוניאלים בשטחים הכבושים (_כל_ השטחים הכבושים, כולל אלה שכבר מתש"ח), כאשר אנו ממשיכים להצדיק את קיומנו כאן באותן מנטרות שהתאימו לימי קום המדינה, וכך הפכנו כל פוטנציאל של מפעל לאומי לפרויקט ממשלתי, המחייב מכרז ושוויון ודאגה ל"זכויות המעוטים". כל רעיון טוב מתמצה בסופו של דבר בשאלת סעיף בספר התקציב, והעוסקים בו מתכתשים על לקוט פירורים תחת השלחן.

האם נסתם הגולל על פקידת מלחמת ששת הימים?