Archive for the ‘חזרה למציאות’ Category

תעצרו…

יולי 23, 2008

אני רוצה להתייחס לסיפור הזה (קישור ממשה) כאילו כל מה שמספרים על רונן סורוקה אינו נכון. כאילו לא היה פסיכופת אלים שאין מקומו בשום ארגון אנושי, קל וחומר לא במשטרה, ארגון שאמור להלחם בפסיכופתים אלימים. אחרי הכל, למדנו כבר מזמן שאסור להאמין לכל מה שאנחנו קוראים בעיתון*. מצד שני, לתוך כל ארגון אנושי לפעמים מסתנן תפוח רקוב, ומשטרה אינה חסינה מפני זה, ואולי אפילו מועדת לזה, בגלל היותה ארגון כוחני מעצם הגדרתה. אז אני מתעלמת מן האפשרות המאוד סבירה שמדובר פה בעוד תפוח מאד רקוב (ובצורה רקובה לא פחות בה המשטרה מטפלת בתפוחים כאלו), ומניחה לצורך העניין שמדובר פה בשוטר אידאליסטי ונמרץ, השש לטהר את מדינתנו מנגע הסמים שפשט בה. זה לכאורה הופך את מותו של שמעון דהן לתאונה. תאונה טרגית, שלא רק שקטעה את חייו של איש צעיר, אלא הרסה גם את חיי משפחתו. או ייתכן שלא זה דווקא מה שהופך את מותו לתאונה, כי גם אם סורוקה הוא אכן פסיכופת אלים כפי שמצטייר מהכתבה, עדיין בכלל לא בטוח שכוונתו היתה להרוג את דהן, ולא סתם להתעלל בו. אם כך, זו תאונה בכל מקרה. האמנם?

קחו את הפיגועים של הטרקטורים. נניח שבפעם הבאה ששוטר (או אזרח חמוש) יראה דחפור ענק שנהגו הערבי מתנהג מוזר, הוא יחשוב שהלה עומד לבצע פיגוע חיקוי, יזנק עליו ויהרוג אותו, ולאחר המעשה יתברר שהוא טעה, ושנהג הדחפור בכלל לא היה מחבל. שיפוט לקוי, אצבע קלה מדי על ההדק? ייתכן מאד, אבל המטרה היתה להציל חיים של חפים מפשע שהיו נפגעים אם אכן הנהג היה מחבל, ואחרי הכל איך אפשר היה לדעת שאינו כזה? תאונה טרגית לכל הדעות, אבל עדיין תאונה.

האם כך במקרה שלפנינו? אדם שאין שום סיבה לחשוב שהוא מהווה סיכון לחייהם של סובבים אותו, נעצר בחשד של החזקת אבקה לבנה, שמופקת מעלים של צמח שמגדלים אותו בארצות מסוימות. צריכתו גורמת למשתמש להרגיש טוב יותר ממה שהוא אולי מרגיש בלעדיה. בצריכת אבקה זו יש גם סיכונים חמורים למשתמש, אם כי לא בטוח שסיכונים אלו עולים על הסיכון שבהתקלות בשוטר נמרץ ואידאליסט כדוגמתו של סורוקה. (לא בטוח גם שסיכונים אלו עולים, למשל, על הנהיגה בכבישי הארץ, פעילות שרובינו חוטאים בה, ושהמנוח לא נמנע ממנה באופן ברור, כפי שניתן להסיק מהעובדה שהשוטר עצר אותו בזמן שישב במכוניתו לצד אחד הצמתים הסואנים ביותר בארץ). אותו שוטר נמרץ ואידאליסט נשלח ע"י המדינה (=על ידינו?), כי המדינה (=אנחנו?) החליטה שהיא צריכה להגן עלינו בפני סיכון מסוים זה מפני עצמנו בכל מחיר: במחיר כספינו, במחיר חירותינו, אפילו במחיר חיינו. האם זה עדיין משאיר את מותו של דהן בגדר תאונה? ייתכן. האם זו עדיין היתה תאונה אם דהן "רק" היה נפצע תוך כדי המאבק עם השוטר? האם אז בכלל היינו שומעים על המקרה?

*עדכון: מישהי שאני מכירה, ושיודעת על מה היא מדברת אומרת שרונן סורוקה הוא אדם שונה לגמרי מאותו מטורף אלים שמתואר בכתבה ב"הארץ" לעיל. אז יש עוד קרבן בסיפור הזה, הפעם מישהו שכנראה נעשה לו רצח אופי. וזו לא סתם מטבע לשון: רצח אופי הוא דבר ממשי ומוחשי מאד לקרבן. איך שאני לא מסתכלת על כל הסיפור הזה, הוא עושה לי בחילה.

האם זו המדינה שהוציאה לפועל את מבצע אנטבה?

יולי 16, 2008

זה רק עניין של זמן שכל העסק הזה כאן יתפוצץ לנו בפרצוף.

—————–

This is not the country that some 30 years ago pulled this off. And this is the hero that Lebanon has welcomed with such pride and joy.

נקודת אור אחת נראתה בפיגוע

יולי 2, 2008

הצער על אבדן חיי אדם גדול וביחוד כשמדובר בישראלים בירושלים עיר מגורי. דבר אחד שמח אותי כשראיתי את התמונות מזירת הפיגוע. אזרחים ושוטרים ישראלים שלפו נשקים חתרו למגע וירו במחבל. אחרי הכל לטפס על בולדוזר נהוג בידי מחבל זה לא דבר של מה בכך. כנראה שבאכלוסיה הישראלית קיימת עדיין מערכת חיסונית בניגוד למערכת השלטונית הרקובה שלא מסוגלת לקבל החלטות הדרושות לטיפול בבעיות.

מעניין לעניין באותו עניין. עד כמה המערכת התקשורתית שלנו מחשיבה אותנו לטמבלים? התפרסם בYNET סרטון באדיבות הBBC בו נראה בבירור כיצד אזרח ישראלי יורה במחבל שלוש יריות, כעוד שמאחוריו מטפס איש יס"מ. העיגול האדום מקיף את איש היס"מ בעוד האזרח יורה במחבל. ובאותו זמן שומעים את הקריינית  אומרת "… הצליח השוטר אלי מזרחי לזנק על הטרקטור ולירות למוות במחבל, איתו היה משה פלסר…" גם העיגול האדום, שמסיט את תשומת הלב מעיקר ההתרחשות,  גם ה"זינוק" של השוטר בעוד אפשר לראות כיצד הוא משתרך מאחור וגם האזכור האגבי, של משה פלסר, האזרח, כל זאת בעוד אפשר לראות את ההתרחשויות בתמונות שאינן משתמעות לשתי פנים מצביעות על תקשורת שקרנית, ומה שגרוע מכך תקשורת שמזלזלת באינטליגנציה של הצופה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3563240,00.html

Today in Jerusalem: 3 dead, over 40 injured.

יולי 2, 2008

פרח מזיכרוני שם הארגון שלקח את האחריות לפיגוע היום (משהו עם 'הגליל'), ושכביכול מורכב מערביי ישראל(?). אני מניחה שנשמע יותר פרטים הערב.

*מצאתי: "גדודי חופשיי הגליל".

——————

On the radio today they said that the organization that claimed responsibility for today's attack is unknown to the Israeli security services, and they doubt it even exists. The interesting bit is that the organization is supposedly comprised of Israeli Arabs (as opposed to the usual suspects that come from the territories). If the organization is indeed bogus, someone has made it a point to spread that particular rumor. If, though, it does exist, that detail makes it a whole new ball game.

Update: it is the same organization that claimed responsibility for another deadly attack back in March. In both cases the attackers were from East Jerusalem, and worked in the Western part of the city. Both were relatively young (26 and 31), and had criminal records.

Update: it now looks as if the reporter I heard confused two different organizations. As far as I can tell, the one being discussed now made no claims as to the make up of its members. I would say kill them now, sort them out later, if only we knew who they are. BTW, the apparent reason for the confision is that both names have the word 'Galilee' in them, which makes it smell a bit like Hizballah. The name of the current group also includes a dedication to Imad Mughniyah

Update: now the media are saying that no group has claimed responsibility. Maybe what they mean is 'no one credible'.

שרות לציבור. Public service

יולי 1, 2008

לכל אלו שסובלים ממצבים שונים שהתסמין העקרי שלהם הוא צרהבת כרונית, ולוקחים אומפרזול (המשווק בארץ ובאנגליה תחת השם LOSEC, ובארה"ב תחת השם PRILOSEC): מחקר שלא התפרסם בצורה נרחבת מראה חשד שהתרופה מונעת ספיגת סידן בעצמות, דבר שיכול לגרום לאוסטאופורוזיס בגילאים מתקדמים. אביו של מישהו שאני מכירה לקח את התרופה במשך מספר שנים, ונפתר משברים מרובים בעמוד השדרה. יש אנשים רבים שלא יכולים לתפקד בלי התרופה (בעלי הוא אחד מהם). בכל זאת, כדאי להיות מודעים לסיכון. כמו כן, הגברת המודעות יכולה להביא למחקרים מעמיקים יותר, ואף למציאת חלופות בטוחות יותר. לשקולכם.

——————

If you are taking omeprazole (Prilosec/Losec), you might want to look into this. I have heard of someone who died of multiple spinal fractures after taking the drug for several years.

החזרת חטופים. Prisoner exchange

יוני 22, 2008

הבעיה העיקרית שאני רואה עם העסקאות של חלופי שבויים (מונח מוטעה ומטעה, אבל נניח לזה כרגע) כפי שהן מתבצעות בשנים האחרונות היא לא שחרור מחבלים 'שמחר יתפוצצו בדיזנגוף', כפי שאמר הבוקר רזי ברקאי. הבעיה היא שעסקאות אלו מזמינות עוד חטיפות. אין לי פתרון לבעיה. אם הייתי במקומן של משפחות החטופים, הייתי עושה הכל, הגיוני או לא, קונסטרוקטיבי או לא, חוקי או לא, כדי לשחרר את הבן שלי, בדיוק כמו שהם עושים. אבל משהו מאד מעוות במערכת שמעמידה את המשפחות, ואת החברה כולה במצב כזה. המספרים המטורפים של אסירים ביטחוניים בהם מחזיקה ישראל נראים לי כחלק מכריע מן העוות הזה. אני מדברת כאן על עסקאות החליפין באופן כללי, ובכוונה לא מתייחסת באופן ספציפי לרגיעה הנוכחית מול חמס, ולתוכן העתירה לבג"ץ של משפחת שליט, למרות שאני כן רואה בעצם קיום העתירה הזאת עוד תוצאה של אותו עוות עליו דיברתי.

——————

The main problem with the prisoner exchange deals, that seem to have become routine during the past several years, is not that at least some of the released terrorists will attack again. The main problem is that these deals invite future abductions. I am by no means judging the families of the abducted soldiers. If I was in their shoes, I would do everything they are doing, and possibly more, to release my son. But something is very wrong with a system that puts these families, and society as a whole, in such a position. The mind-boggling numbers of captured terrorists Israel is holding in prisons is in my view a crucial part of the problem.

טומי לפיד נלחם על חייו.

מאי 31, 2008

אני מאד מעריכה ומחבבת את האיש, עם כל חסרונותיו הידועים היטב. אני מקווה שיעבור את זה בשלום.

עדכון: יום עצוב. יהי זכרו ברוך