Archive for the ‘חינוך והשכלה’ Category

נפלאות החינוך – תוספת

ספטמבר 22, 2008

הרשימה "נפלאות החינוך" אילצה אותי לנבור בנתונים מדו"חות ה-OECD בנושאי חינוך שהצטברו אצלי. מבין כמה עשרות טבלאות ונתונים שונים ומייגעים שאין להם מקום כאן, הצלחתי לדלות כמה שבהחלט ידגימו עד כמה הדיון באמצעי התקשורת בנושא החשוב הזה הוא, בלשון המעטה, לא רציני. להלן מספר טענות שנשמעות תדיר אצלנו:

א. "משקיעים מעט מדי בחינוך. ישראל לא מוציאה מספיק מתקציבה עבור חינוך": ראשית, צריך לשאול – כמה זה מספיק? שנית, נניח ששתי מדינות משקיעות סכום זהה אך במדינה אחת מחצית ממספר התלמידים שבשניה. האם סביר לומר שהשקעתן בחינוך זהה? ודאי שלא. לפיכך הטענה הזו אפילו לא מוגדרת היטב!

ב. "הוצאות החינוך לילד בישראל הן מהנמוכות בעולם המפותח. לפיכך, אין להתפלא שאלו ההישגים": טבלאות ה-OECD אכן מראות זאת; אך, אליה וקוץ בה! נתוני ה-OECD מתארים הוצאה במונחי PPP. השוואה בין ההוצאה במונחי PPP היא טובה אם אני רוצה לשלוח את הילד שלי ללמוד בנורווגיה, ואז באמת איני יכול לרכוש עבורו חינוך סביר שם. אך כיוון שעיקר הוצאות החינוך שלנו הן כאן, הרי שכדי שנבין כמה יקר החינוך עליו אנו משלמים אנו צריכים לנרמל את העלויות ברמת החיים, כפי שמציע דן בן-דוד. אם נעשה זאת נגלה שישראל משקיעה הרבה יותר מרוב מדינות ה-OECD וכן שדווקא מדינות שמשקיעות הרבה משיגות תוצרים דלים יחסית.
לנתונים שמבהירים את העניין ראו טבלה 6 אצל דן בן-דוד. להלן גם טבלת פיזור שמתארת את הנתונים שהוצגו אצל דן בן דוד:

 הגרף מראה בדיוק את ההיפך מהסברה המקובלת; פרשנות אפשרית של הנתונים המופיעים בו היא – למימון מערכת חינוך גרועה דרוש הרבה מאוד כסף!

ג. "המורים בישראל גרועים, הכשרתם בעייתית והשכלתם נמוכה. מורים כה גרועים אינם יכולים להוביל את התלמידים להישגים.": טענה זו ברורה לכולם, וכל מי שחפץ בסימוכין יכול לפנות, למשל, לדו"ח ועדת ה.ל.ה. אך האם רמת המורים משפיעה על איכות ההשכלה? פרוקסי טוב לאיכות המורים הוא השכר שמשולם להם ביחס ליוקר המחיה; אם השכר המשולם למורים אינו גבוה ביחס לרמת החיים במדינה הרי שאנשים מוכשרים, שלהם חלופות מכניסות יעדיפו בדר"כ לעסוק במקצוע מכניס ולא בהוראה. ככל שהיחס "שכר":"רמת חיים" יעלה, הרי שהברירה בין הוראה למקצועות אחרים תהיה פחות ופחות תלויה בסוגיית ההכנסה ויותר ויותר תלויה בעניינים אחרים (ימי חופש, טעם אישי, אהבה לילדים וכו'). מהו המתאם, אם כן בין המדד "שכר":"רמת חיים" להצלחה לימודית? אם ניקח את ה-GDP כמדד לרמת חיים ממוצעת וכמדד להצלחה לימודית ניקח את הישגי התלמידים במבחני PISA נגלה שהמתאם (p<0.05) הוא 0.64 לערך אם ה"שכר" הוא השכר של מורה ותיק בחינוך היסודי או בחט"ב ו-0.82 אם השכר הוא השכר של מורה ותיק בחינוך התיכוני. קרי – היחס "שכר של מורה ותיק בחיוך טרום-תיכוני":GDP מסביר 40% מהשונות בתוצאות ואילו היחס "שכר של מורה ותיק בתיכון":GDP מסביר 68% מהשונות! כיצד ניתן להבין נתונים אלה? ובכן, מורה שנכנס למערכת בוחר למעשה בקריירה. כמו כל אדם שבוחר בקריירה הוא שואל את עצמו "מהי ההכנסה שייתן לי מקצוע זה?". רבים מהמורים נושאים את עיניהם למשרות בתיכון, וככל שמשרות אלה משתלמות יותר, כך נכנסים למערכת אנשים מוכשרים יותר שמנסים להתמודד עליהן. הדבר משפיע, כמובן, על כל המערכת (לוקח זמן עד שמורה מוצלח דיו הופך למורה בתיכון; בדרך הוא עובר דרך החינוך היסודי וחטיבות הביניים ומשאיר את חותמו גם שם).  נמצא אם כן ששכר הוא גורם חשוב, וליתר דיוק – השכר שניתן לאנשים הטובים ביותר במערכת ביחס לרמת החיים הוא הגורם העיקרי בהסברת ההבדלים בהישגים בין תלמידים במקומות שונים בעולם!

ד. "כיוון ששכר המורים הוא הגורם החשוב ביותר, יש להוסיף לאלתר תקציבים למערכת החינוך כדי להעלות את שכר המורים": ממש לא. תוספות תקציב היו למכביר בשנים האחרונות, וההוצאה לחינוך לילד (במונחי רמת חיים) עלתה משנת 1992 עד 2002 (ראו בעניין זה את מאמריו של דן בן דוד), אך שכר המורים נותר כפי שהוא ורמת ההישגים רק ירדה. צריך להבין שהמערכת חולה ותוספת תקציב למערכת רק תתבזבז ותעלם במסדרונות הבירוקרטיה! מה שיש לעשות זה לשנות את המערכת מן היסוד כדי שהמחיר שאנו משלמים יבוא לידי ביטוי בהישגי (וגם בהתנהגות…) התלמידים!

ה. "הצפיפות בכיתות גבוהה מדי והיא מכבידה על המורים והתלמידים כאחד. הקטנת הכיתות תתרום לאיכות הלימודים וההוראה": מנתוני ה-OECD המתאם כאן הוא 0.3- לערך (p<0.05) ולפיכך משתנה זה תורם כ-10% להסבר ההבדלים. בנוסף, דווקא בכמה מהמדינות המובילות בהישגים בבחינות PISA יש מספר גדול מאוד של ילדים בכל כיתה, כך שלכל דבר ועניין קשה להסיק שהקטנת הכיתות תשפר משהו. יתר על כן, יש טיעון מהותי מאוד, שכבר הופיע אצלי בבלוג, שמסביר מדוע מאוד לא כדאי להקטין כיתות במערכת חינוך מסויימת. מי שמעוניין בקריאת הטיעון שיפנה לפיסקה הרביעית במאמר שם.

 

מודעות פרסומת

נפלאות החינוך

ספטמבר 21, 2008

אי אז, בעבר הרחוק (קרי – עד לפני כחצי שנה…) ניהלתי לי בלוג זניח שעם קוראיו נמנו רק כמה חברים קרובים. הרשימה המצורפת כאן נכתבה ב-30 בינואר, והיא פראפראזה לרשימות ארוכות מאוד ששלחתי בדואר אלקטרוני לאותם חברים במשך השנים האחרונות.

לפני כשבועיים התפרסם דו"ח ה-OECD בנושא חינוך. הדו"ח לא זכה להתייחסות רבה במיוחד באמצעי התקשורת, וגם אני התעלמתי מפרסומו, כיוון שלי הוא לא חידש דבר. והנה, מסתבר שטעיתי; במאמר בעיתון 'הארץ' היום, מביא דן בן-דוד נתונים מאותו דו"ח שצריכים לעניין כל אחד שמתעניין בחינוך.
הנתונים ברורים: לא רק שמערכת החינוך המסואבת שלנו לא מספקת השכלה לתלמידים, אלא שאלה שהפרוטה מצויה בכיס הוריהם הולכים לשיעורים פרטיים (ואצ"ל שאלו שלא מצויה הפרוטה בכיס הוריהם, לא עושים כן). בישראל שיעור גבוה של תלמידים שלומדים מעט מאוד אנגלית מתמטיקה ומדעים בבית הספר, ושיעור גבוה מאוד של תלמידים שלומדים את כל אלה מחוץ לבית הספר. כך מסתבר שבפועל החינוך בישראל מופרט. מי שיש לו – משכיל, ומי שאין לו – נותר בור. כך גם מוסברים הפערים העצומים שנמצאו באותו דו"ח של ה-OECD, ונחשף השקר של כל אלה שטוענים שביזור מערכת החינוך (בשיטת השוברים או שיטות "קפיטליסטיות" אחרות) יהרוס את מערכת החינוך וייצור "הפרטה" לא רצויה, שבה יהיה חינוך לעשירים בלבד; אין מה להרוס, וה"הפרטה" שבה יש חינוך לעשירים בלבד כבר קיימת ואינה צודקת במיוחד. הגיע הזמן לחשוב על שיטה אחרת להפעלת מערכת החינוך. רק ביזור המערכת, בשיטת השוברים, בשיטה שמוצעת ע"י אתר "קו ישר" או בדרכים אחרות תעביר את תקציבי החינוך לילדי ישראל ולא לביורוקרטיה האינסופית שנקראת "מערכת החינוך הממלכתית" שהורסת, פשוטו כמשמעו, את עתיד ילדינו!

עולמנו על קצה המזלג. Our world in a nutshell

יולי 23, 2008

עד כמה שזה מוזר, ילד ממש סתום בתיכון שלי היה בסיור ב-CERN (אני עדיין לא יודע למה), אבל הוא היה, והוא מצא את עצמו אוכל צהריים בקפיטריה עם שלשה זוכי פרס נובל שלא היו ג'ימי קארטר, יאסר ערפאת ואל גור.

נאמר ע"י ניק.

——————

Oddly enough, a real thick kid at my secondary school had a tour of CERN (I still don't know why) but he did and he wound up having lunch in the canteen with three Nobel Prize winners who were not Jimmy Carter, Yasser Arafat and Al Gore.

Spoken by Nick in an e-mail.

באש ובעשן תעבוד את אלהיך! With fire and smoke worship thy God!

יולי 14, 2008

אני מאד בעד שלכל אזרח שפוי ושומר חוק תהיה הזכות להחזיק בנשק חם. אני גם מאד בעד שילדים גדולים יחסית יעשו הכרות עם כלי נשק אלו, וילמדו להשתמש בהם בצורה אחראית, תחת השגחה צמודה של מבוגר. אבל האם הייתי רוצה שבן הטיפש-עשרה שלי ישתתף במפגש של בני טיפש-עשרה אחרים, שם מחלקים לכל אחד מהם M16? הממם, תנו לי לחשוב על זה עוד קצת:

כנסיה בפטיסטית באוקלהומה עומדת על כך שהיא תמשיך בתכניתה השנויה במחלוקת של חלוקת הרוס"ר החצי אוטומטי AR-15 במפגש של צעירים – צעד המתואר כ-"אמצעי לעודד צעירים להגיע למפגש", לפי תחנת החדשות המקומית.

נראה של"ווינדזור היל בפטיסט" יש היסטוריה של עבודת האל באמצעות עוצמת אש, ובשנה שעברה הם קיימו תחרות ירי כחלק מן החגיגה השנתית שלהם. השנה, דווח שהם הוציאו 800 דולר עבור אותו חצי אוטומטי, אבל הכומר הממונה על צעירי הכנסיה, בוב רוס, טען שהנושא העיקרי של הכנס לא היו כלי ירי, אלא "מציאת האמונה ע"י בני העשרה".

הוא הדגיש שהאירוע כלל 21 שעות של הטפה בין התפרצויות של ירי, וכהגנה אמר: "אני לא רוצה שאנשים יחשבו 'או ואבוי, אנחנו שמים נשק בידיו של מישהו שלא מכבד את זה ואז ילך ויהרוג מישהו. זה לא מה שאנחנו מנסים לעשות".

תחנת החדשות דיווחה שמסירת הרובים בוטלה ברגע האחרון, כי הכומר בדימוס ג'ים וויניירד, שניהל את תחרות הירי, "נפצע ברגלו ולא יוכל להיות נוכח".

כולנו כמובן מאד רוצים לדעת איך בדיוק נפצע הכומר המכובד:-)

רק אל תחשבו שכל מה שהם עושים בכנס זה לירות ולהתפלל. לא, הם גם משחקים כדור עף, גולף וכדור סל, מחליקים על קרח, עושים על האש, שרים במקהלה וצופים בהצגות תאטרון. וכמובן, הארוע פתוח לבני ובנות שני המינים.

——————

I am not sure how I really feel about this.

…the giveaway was canceled at the last minute since pastor emeritus Jim Vineyard, who ran the shooting competition, "injured his foot and wouldn’t be able to attend"

I do wonder how did that happen:-)

I guess the fact that in addition to praying and shooting, they also play sports and do cookouts should make it a wholesome experience. The rifle the kid gets to take home (or elsewhere) is just a bonus:-)

H/T to EEH.

אזרחים סוג א'?

יולי 1, 2008

אני מסכימה עם השרה יולי תמיר שהאב שנגח במנהלת בית הספר של בתו (נגח? מה קרה, אגרופים וכפות כבר לא באופנה?) צריך לשבת בכלא. הבעיה שלי היא עם הדגש על 'תקיפות של עובדי ציבור'. עם גב' תמיר היתה מדברת ספציפית על מורים בלבד, עדיין לא הייתי מקבלת את הטענה, אבל הייתי מזדהה משהו, כי גם אני חושבת שלמורים צריך להיות מעמד מיוחד בחברה. אך קריאתה זו בא זמן קצר לקריאה דומה לענישה מיוחדת לתוקפי רופאים, וגם תמיר עצמה מפרטת מעט את המושג עובדי ציבור ,ומציינת בנוסף למורים, גם רופאים ועובדים סוציאליים. אני חוששת שהגברת תמיר טעתה בבחירת המונח (לא ממש באשמתה: זו טעות מושרשת אצלנו), ומה שהיא מתכוונת באמת זה עובדי מדינה, אחרת היתה צריכה לכלול בקבוצה זו גם עובדי בנקים, עובדי חברות טלפונים, ואולי אף שרברבים וחשמלאים. כולם משרתים את הציבור, וכולם נחוצים לנו מאד בשעת הצורך. אמנם גם אז הייתי מתנגדת להגדרה נפרדת של קבוצה זו בחוק נגד אלימות, או כל קבוצה אחרת, אם כבר מדברים על זה. אלימות פיזית צריכה להיות אסורה נגד כל אדם (אלא אם כן מדובר באלימות כתגובה לאלימות, כלומר הגנה עצמית). אבל מרגיזה אותי במיוחד ההתייחסות הספציפית לעובדי מדינה. כלומר, אתם הפלבאים יכולים לכסח אחד את השני, כי זה הטבע שלכם, ואין הרבה מה לעשות נגד זה. אבל שלא תעזו להרים יד נגד אחד משלנו.

כמובן שיש מי שיבוא ויטען שממילא אין כמעט אלימות נגד עובדי ציבור בסקטור הפרטי, ורוב האלימות מופנת נגד עובדי מדינה. תגובתי לכך היא שהטוען נחן בכושר הבחנה, ושכיוון מחשבתו זה ראוי לעדוד. השלב הבא בכיוון מחשבה זה לשאול מדוע זה המצב, ומה נתן לעשות כדי לשנותו?

נזרק מן האי?Voted off the island

מאי 31, 2008

מליסה ברטון אמרה שהיא שוקלת תביעה, אחרי שהמורה של בנה בכיתת גן החובה שלו גרמה לבני כיתתו להצביע עבור הדחתו מן הכיתה. אחרי שלכל תלמיד בכיתה ניתנה ההזדמנות לומר מה הוא לא אוהב אצל אלקס בן החמש, המורה אמרה שהם הולכים להצביע. הכיתה הצביעה להדיח את אלקס, 14 נגד 2.

זה לא רק הילדים שצריכים לראות פחות טלויזיה.

——————

It's not just the kids that should watch less TV.

עם כל הצער והכאב…With all the sympathy

מאי 27, 2008

תביעתם של הורי תאיר ראדה ז"ל, אם תצליח מבחינה משפטית, לא תביא לשום תוצאות חיוביות לטובתו של איש. היא לא תחזיר להורים את היקר להם מכל שאבדו. היא לא, להבדיל מזהוי חד-משמעי וענישה של הרוצח, תעמיד את הצדק על כנו. היא לא תהפוך את שהותם של תלמידים אחרים באותו בית ספר, כמו גם בבתי ספר אחרים, לבטוחה יותר. כל מה שהיא תשיג זה הפיכתם של בתי הספר בארץ יותר דומים לאלו בארה"ב, שיותר ויותר דומים לבתי כלא לפושעים לא מסוכנים. כשחזרנו ארצה לפני מספר שנים, והבן שלי חזר מיומו הראשון בבית הספר היסודי החדש בהתלהבות אין קץ כי "בהפסקה מותר להסתובב לבד חופשי בכל בית הספר!", ידעתי שעשיתי את הדבר הנכון בכך שהבאתי אותו לכאן, עם כל הבעיות הרבות שבמערכת החינוך כאן. אין ספק שמוטל עלינו לעשות את המיטב כדי לשמור על בטחונם ובטיחותם של ילדינו, אבל סגירתם בכלובים ובדודם המוחלט מן העולם החיצון הוא לא המיטב.

——————

It's becoming more and more like the US here, and not always in a good way. All this lawsuit will achieve is make Israeli schools look like low security prisons, just the way my son's elementary school did before we moved back here. There is no way our kids, or anyone else for that matter, can be 100 % safe at all times, there never was or will be, and it's about time we got used to it.