Archive for the ‘יחסי עבודה’ Category

חוק השרותים או הצד השני של המטבע.

יוני 12, 2008

מסתבר שתחרות ושוק חופשי טובים לא רק לצרכנים, אלא גם לעובדים השכירים. (נכון שהשכירם הם תמיד גם צרכנים, אבל צרכנים הם לא תמיד שכירים. אבל היות שאני מדברת כאן על שלי יחימוביץ', יהיה זה די סביר להניח שצרכנים שהם גם בעלי עסקים, הם לא המגזר שח"כ יחימוביץ' רואה עצמה כמייצגת).

אז נכון שכולם יודעים שתחרות בין עסקים טובה לצרכנים, כי היא מגדילה את מגוון האפשרויות העומדות לבחירתם. מה שלא מזכירים בד"כ, שדבר זה נכון גם לגבי עובדים שכירים. כלומר, ולגופו של העניין שלפנינו: אם, כטענת יחימוביץ' הבוקר אצל רינו צרור, אגד לא מאפשר לנהגיו לעשות הפסקות שרותים במהלך הנסיעות, אזי הנהגים לא ירצו לעבוד באגד, ויעדיפו לעבוד אצל אחד ממתחריו הרבים (והלא קיימים). וכאן נשאלת השאלה המתבקשת: מדוע אין תחרות ראויה לשמה בענף התחבורה הצבורית? התשובה היא, כמו תמיד: רגולציה. מה עושה שלי יחימוביץ? מוסיפה עוד רגולציה. מעניין למה.

מודעות פרסומת

חזון אחרית הימים?

אפריל 15, 2008

שרגא ברוש ועופר עיני רוצים לתכנן לנו את הכלכלה. הכל בעזרת המועצה הכלכלית חברתית שהם מעוניינים להקים: מטרת המועצה היא הגדרת יעדים כלכליים חברתיים אסטרטגיים.

קצת מבלבל: לפי האגדה שסיפרו לנו לפני השינה נציג ההסתדרות הוא נציג מעמד הפועלים. מעמד של אנשים קשי יום הנלחמים על קיומם נגד בעלי ההון האכזריים שמתקמצנים לתת לעובדיהם תנאים מינימליים. והנה לפתע, רעם ביום בהיר: נציג מעמד הפועלים חובר יחד עם נציג בעלי ההון. מה זה? פעמוני משיח? הכבש הלך לגור עם הזאב?

אל תתנו להם לבלבל אתכם! עופר עיני ושרגא ברוש אינם מעוניינים לקדם מטרות כלכליות חברתיות: הם מעוניינים בנתח מהשלטון ותו לא! את קיומו של משרד האוצר ובנק מרכזי ניתן אולי להצדיק בשמירה על כספי הציבור ועל יציבות מוניטארית. לשני אלה לא אמור להיות שום תפקיד אחר! לא אופק כלכלי חברתי ולא חרטא.

כלכלה איננה ניתנת לתכנון או לויסות, היות והיא מורכבת ממליוני פרטים, וממליארדי עיסקאות קטנות וגדולות. קיימים זרמים מעל פני השטח אבל גם זרמים תת קרקעיים. מתרחשים שינויים מדיניים והתפתחויות טכנולוגיות מדי יום. עוד לא נולד הגאון שמסוגל להכיל את כל הפרטים האלה. כלכלה אי אפשר לתכנן, לכלכלה אפשר רק להפריע ואם ממש מתאמצים אפשר גם להרוס. כך אומר לא רק ההיגיון הבריא אלא גם הניסיונות הבלתי פוסקים של תאב השררה התורן, בכל מקום אחר בעולם.

מלא הכרת תודה לצמד חמד עיני ברוש, על הנזקים החמורים שהסבו למשק וליחידים בשנה האחרונה, אוכל רק להתחנן שירדו מהרעיון האוילי הזה. אחרי הכל מישהו צריך קצת לבנות כדי שיהיה מה להרוס…

אסף.