Archive for the ‘של מי הכסף הזה לעזאזל?’ Category

בסדר.

יולי 23, 2008

בשלב זה אני לא אכה את נושא הפנסיות/משכורות לחברי כנסת למוות (לא כי אני לא רוצה, אלא כי יש עוד דברים שצריך לעשות), ונדבר על מקרה עזמי בשארה לגופו. אז כמינרכיסטית, אני אניח שלא מדובר בח"כ, אלא בקצין בצה"ל (שהמשכורת/פנסיה שלו מקובלת עלי עקרונית), שחשוד בריגול לטובת גורם עויין, ושברח מן הארץ לפני שעמד למשפט. אפשר להמשיך את הדיון מנקודה זו.

גם לי יש הצעה אופרטיבית. Nice job if you can get it

יולי 22, 2008

יש משהוא בדבריו של רובי ריבלין, שאומר שביטול הפנסיה של עזמי בשארה יפגע בחסינות עתידית של ח"כים אחרים. לעומת זאת, אם נבטל את כל הפנסיות של כל הח"כים, נהרוג את הציפור הזאת, ועוד הרבה ציפורים שמנות לדורות שיבואו. איך לא חשבו על זה קודם?

——————

I tend to agree with MK Rivlin (one of the more decent ones), that revoking Bishara's pension might prove counterproductive. I do have a solution of my own though: revoke all MKs' pensions, and kill 120 birds' worth with one stone many times over!

מי צריך את הממשלה המשרד הממשלתי הזה? (או פוסט שמדבר על כל מיני "איזמים", אבל רק בהתחלה).

יולי 22, 2008

הכותרת נראית כפי שהיא נראית כדי שאף אחד לא יבהל ויחשוב שיש לו עסק עם אנרכיסטית, כי אני לא. הבעיה עם האנרכיזם שלמרות שהוא (בשונה מקומוניזם, למשל) מקובל עלי לגמרי מבחינה מוסרית, הוא אינו ישים במציאות (הפעם בדומה לקומוניזם). הבעיה עם המינרכיזם (שאליו אני נוטה), היא שהוא אמנם מאפשר ממשלה מינימלית, אבל טבען של ממשלות הוא לא להשאר מינימליות. ההיפך, טבען של הממשלות הוא לגדול ולהתרחב, (ולזלול), ולהשתלט על כל חלקה אפשרית בחיי האזרחים. החכמה היא, אם כן, לא רק לצמצם את גדלה של הממשלה, אלא לבנות מערכת שלא מאפשרת לה לגדול מעבר למילוי תפקידה ההכרחי, קרי הגנה פיזית על אזרחים ורכושם (דבר שאותו היא, כמו דברים רבים אחרים שהיא לא אמורה לעשות, עושה במידת הצלחה מאד מפוקפקת).

אני לא יודעת איך עושים זאת. גדולים וחכמים ממני ניסו, אך הצליחו רק באופן חלקי, ומה שעוד יותר גרוע, זמני. מדי פעם אני קוראת על רעיונות מעניינים שמטרתם לתקן את המעוות, אבל בכולן ניתן למצוא טעם לפגם, מסיבות שונות, אבל בעיקר בגלל שהן מפספסות נתון אחד בסיסי בטבע האנושי. נתון זה אפשר לסכם בקצרה כך: בני האדם מוכנים למכור את חרותם בעבור נזיד עדשים (ממשי או כזה שרק בבחינת הבטחה). העובדה שאם וויתור על חרותם הם נפתרים מן האחריות הכבדה למדי על חייהם היא בבחינת בונוס.

טוב,אז כנראה שלא נצליח להפטר ממשרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד החינוך. אבל אולי אפשר לפחות להפתר ממשרד הספורט והתרבות? לא? אז אולי מרשות השידור? טוב, אז לפחות מאגרת הטלויזיה? או לפחות אולי לא להשתמש בכספינו כדי לאיים עלינו שאם לא נשלם עבור ערוץ 1 שממילא אינינו צופים בו, נאלץ לשלם בנוסף גם קנסות וריבית?

האירוניה. The irony

יולי 8, 2008

מדהים כמה שהם עיוורים לאירוניה:

G-8 leaders gathered at a posh resort in Japan this week to dine on taxpayer-bought 19-course meals*. The Guardian reports that just one such meal included caviar; sea urchin; "a fan and decorated with bamboo grasses, including diced fatty tuna fish, avocado and jellied soy sauce, and pickled conger eel with soy sauce"; "hairy crab Kegani bisque-style soup"; "salt-grilled bighand thornyhead (a small, red Pacific fish) with a vinegary water pepper sauce"; and "milk-fed lamb, roasted lamb with cepes, and black truffle with emulsion sauce".

Top item on the G-8 agenda: global food shortages.

——————

Amazing how blind are they to the irony

על ליבת הדמוקרטיה וחוק ההסדרים

יוני 29, 2008

לפני שאפצח בשיר מזמור, אני מבקש להבהיר שחוק ההסדרים הוא בעיני אחד הסימפטומים המרכזיים למצבה העגום של הדמוקרטיה הישראלית. חוק מעין זה יכול להתקיים רק במדינה שבה יסודות השלטון רעועים ורקובים.
אלא שבניגוד לכל אותם תמימים ומיתממים  שקוראים לביטול חוק ההסדרים, אני חושב שלעת הזו, במצבה הנוכחי של מדינת ישראל, חוק ההסדרים הוא רע הכרחי שאל לנו לבטלו!

בעת האחרונה קיבלתי פניות רבות מאנשים שונים להצטרף ולחתום על עצומות שונות הקוראות לביטול חוק ההסדרים. חוק ההסדרים, למי שאינו יודע, הוא חוק מוזר למדי שנחקק אי אז בימים החשוכים של שנת 1985. סקירה לא רעה (כולל דוגמאות לחוקים דומים ממדינות אחרות) מופיעה כאן.

לשוללי החוק טיעונים רבים. את עיקר הטיעונים תוכלו למצוא כאן.

מה זה אומר לכל הרוחות?! ובכן – תארו לעצמכם ששלושה אנשים רוצים לחלק עוגה, והם מסכימים שכל החלטה תוכרע בהצבעה ברוב קולות. נניח שפלוני מציע לחלק את העוגה שווה בשווה בין כולם. אלא שאז מגיע מישהו (אתם יודעים – המניאק הזה שאף פעם לא מחליף בשמירה…) ורומז לאלמוני שהוא יכול להציע לפלמוני לחלק ביניהם את העוגה ולזרוק את פלוני לכלבים. פלוני לא נותר חייב ומציע לפלמוני לקחת שני שלישים מהעוגה, להותיר לו שליש ולזרוק את אלמוני לכלבים. וכך הם ממשיכים עד עצם היום הזה…
הליבה של המשחק הנ”ל אלו כל החלוקות של העוגה כולה בין שלושת האנשים, כך שאין תת-קבוצה שיכולה לשפר את מצבה (למשל, ע”י זריקת אחד האחרים לכלבים). הטיעון הנ”ל מראה שהליבה של המשחק הדמוקרטי ריקה.

אך התשובה הזו אינה מספקת. הרי הח”כים כן מעבירים חוקים, וה”שמור לי ואשמור לך” עובד בכנסת. אכן כן – ללא חוק ההסדרים הח”כים ישחקו במשחק החוזר (ויש שיאמרו – במשחק המסוכן…) שמהלכיו מתוארים להלן: כל סיבוב נפתח בשלב א’, כשהממשלה גובה מסים, מנפיקה אג”ח בריבית שערורייתית (שאותה ישלמו למשקיעים הדורות הבאים) ומדפיסה כסף, ובמקביל חברי הכנסת החביבים שלנו מציעים הצעות חוק, איש כאשר ידבנו ליבו. כל ח”כ עורך לעצמו חשבון פשוט של החוקים שיסייעו לו להיבחר בשנית (ולהם הוא מוסיף את חתימתו בשלב הצעת החוק), אלו שהוא אדיש לגביהם (ויוכל להיעזר בהם ע”י התניית תמיכתו בהם בתמיכה של מציעי החוק בחוקים שבהם הוא חפץ), ואלו שיסכנו את מעמדו (למשל – אם אתה אברהם רביץ, בוודאי לא תרצה לתמוך בהצעה של זהבה גלאון להענקת קצבאות חודשיות להומוסקסואלים). בשלב הבא מתנהל משא ומתן (כולל איומים שלא להצביע, לתקוע החלטות בוועדות, לנקום ולנטור לעולם ועד, ושאר עניינים) בין הח”כים, שלא חייבים דבר לאף אחד מלבד עצמם, ובו נקבעת תמונת ההצבעה.
בשלב ב’ הח”כים מצביעים על החוקים.
בשלב ג’ הממשלה נתקעת עם המון חוקים שונים ומשונים, שלשם אכיפתם צריך להעלות את נטל המס או ללוות כספים. אחרי המון בלגן חלק מהחוקים הללו אכן מיושמים (משיקולים גועליציוניים כאלה ואחרים) והממשלה מוסיפה עוד כמה היטלים לא ברורים (היטל רקע כתת סעיף למס השלטים, העלאה של 4% למס על דירות חדשות שיעמוד מעתה על 46% במקום 42%, וכו’), מנפיקה עוד כמה אג”חים בריבית שערורייתית (שאותה ישלמו למשקיעים הדורות הבאים…) ובעיקר מדפיסה כסף.
שלב ד’ – חוזר חלילה…

יש דבר טוב אחד בלבד בבועה הנחמדה הזו – היא לא תאריך ימים אלא תתפוצץ מהר מאוד לכולנו בפנים (וזה כבר רע מאוד). הבועה הזו כבר התפוצצה בעבר, כאשר כבר לא נמצא מי שיהיה מוכן להלוות סנט אחד למדינת ישראל, והדפסת השטרות הובילה לאינפלציה רצחנית. התשובה לכך היתה החוק המושמץ ביותר בישראל דהיום, קרי – “חוק ההסדרים”.
במשך שנים לא היתה התנגדות  רבה במיוחד לחוק עצמו. בין אם משום שנשיכתו לא היתה קשה במיוחד, ובין אם משום שחלק מאיתנו זכר עוד את מכאובי האינפלציה והאבטלה.
אלא שהשנים עברו, הזיכרון התעמעם, ובא לו ביבי שהבין את הפוטנציאל העצום שטמון בחוק לריסון התקציב (לאחר שהתנהגותם הפרועה של חברי הכנסת ומדיניות מחמירה פחות מצד משרד האוצר הובילה את ישראל אל עבר פי פחת) והנה שבים ובאים אותם אלה שרוצים לשחזר את “הצלחות העבר” וקוראים לתת לכנסת לפעול מתוך “דאגתם העצומה לדמוקרטיה הישראלית”.
אז זהו, שלא דאגה ולא נעליים. מבט חטוף בארגונים שמעורבים בקמפיין הזה מבהיר שיש פה ערימה של הונים, שמעוניינים שנשלם עוד ועוד מסים, שילדינו ישקעו בחובות עד צוואר, שהממשלה תדפיס עוד ועוד כסף (ותביא לאינפלציה שהיא צורה נוספת של מס), רק כדי שהם יוכלו להגדיל את השלמונים המועברים אליהם מהקופה הציבורית. ואפילו היו הם כולם צדיקים, הרי שטענותיהם הן קש וגבבה, שכן הדמוקרטיה הישראלית לא תשתנה אם החוק יבוטל. ההפך הגמור יקרה – יוסר אחד המחסומים האחרונים שעומדים בין להקת חיות הטרף הידועה גם בשם “כנסת ישראל”, ובין הכיס של כל אחד ואחד מאיתנו. האנרכיה של הגוף הלא ראוי הזה תעלה במהרה על גדותיה (וגם תעלה בהרבה מאוד דמים…). מי שחרד לדמוקרטיה הישראלית ראוי לו שיפעל לשינוי שיטת השלטון כאן מיסודה. להפרדה אמתית בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת (ואצ”ל השופטת…), ע”י הפרדת ההצבעה לראשות הממשלה מההצבעה לכנסת (והפרדה בין שירות הציבור בממשלה לבין שירות הציבור בפרלמנט…), הפיכת הכנסת ממוסד שבסמכותו לחוקק חוקים כאוות נפשם (וצורכיהם) של חבריו, למוסד שתפקידו העיקרי (ואולי הבלעדי) פיקוח על התנהלותה של הממשלה, והוספת שינויים בהליך בחירת הנציגים לכנסת שיבטיחו השפעה אמתית שלנו כציבור על הרכב בית הנבחרים (בניגוד למצב שבו חובב גולאש שמנמן או זקן בשמלה יכולים להכתיב למאות אלפים מי יהיו נציגיהם בכנסת). כאשר כל זה יקרה, יחזור האוצר לגודלו הטבעי: כאשר הממשלה תהיה זו שמציעה את החוקים ומנהלת את המדינה, והכנסת היא הגוף המאשר והמפקח, לא יהיה צורך בחוק ההסדרים, ו”נערי האוצר” ישובו לתפקידם כרואי החשבון ויועצי ההשקעות של ממשלת ישראל.

אין לי מילים. Words fail

יוני 3, 2008

קיצונים איסלמיים יוכלו להימנע מהעמדה לדין, ובמקום כך לקבל טיפול ויעוץ, לפי התכניות החדשות של הממשלה [הבריטית] של "היפוך הקצנה" לקנאים דתיים.

המשרד [הבריטי] לביטחון פנים עומד להודיע על 12.5 מיליון פאונד נוספים לתמיכה ביוזמות חדשות כדי לנסות ולעצור את התפשטות הקנאות.

המרכיב המרכזי בתכנית החדשה של המשרד לביטחון פנים הוא תכנית "הפוך ההקצנה" הלאומית שתשכנע את המומרים לתורות אלימות וקיצוניות לשנות את דעותיהם….

….תכנית כוללת הצעה שמועצות מקומיות ימפו את הדתות באזוריהן, יבדקו ויתעדו את האמונות והכתות של תושבי המקום.

——————

Just follow the link (hat tip to Jonathan).