Archive for the ‘שכנים’ Category

Gedankenexperiment

דצמבר 31, 2008

א. תארו לעצמכם שכך לפתע מחליטה ישראל לסיים את מתקפותיה בעזה באופן חד צדדי. בנוסף, ישראל לא מגיבה יותר לשום התגרות, ירי או חטיפה מצד גורמים ברצועת עזה. בנוסף, ישראל פותחת את המעברים לתוכה וכן מסייעת בפתיחת מעבר רפיח והנמל בעזה לתנועת סחורות מכל סוג שהוא. לבסוף, מתירה ישראל לכ-20,000 פועלים עזתיים לעבוד מדי יום בתחומה וכן מגדילה את כמות החשמל והמים המועברים לרצועה פי 4. תוך כמה זמן תחדל האש מרצועת עזה כלפי ישראל? תוך כמה זמן יחל חמאס למנוע מגורמים ברצועה מלפגוע בישראל ויפנה את הכספים שהוא מקבל לבניית תשתיות והקמת מערכת חינוך שבה אין הסתה כלפי יהודים וישראלים? כיצד ישפיע הדבר על מדיניות החמאס בגדה?

ב.  תארו לעצמכם שכך לפתע מחליט חמאס לסיים את מתקפותיו באופן חד צדדי. בנוסף, חמאס לא מגיב יותר לשום התגרות, ירי או חטיפה מצד גורמים מתוך ישראל. בנוסף, חמאס פותח במעצרים נרחבים כנגד כל מי שמנסה להפר את מדיניות ההתנזרות מפגיעה בישראל שהטיל על עצמו, וכן מבטל את כל הסעיפים שקוראים לחיסול ישראל והריגת יהודים באמנתו, ואף עוצר את מי שמסית נגד יהודים. תוך כמה זמן תחדל האש מישראל כלפי רצועת עזה? תוך כמה זמן תפתח ישראל את המעברים ואת נמל עזה לתנועת סחורות ואנשים? כיצד ישפיע הדבר על מדיניות ישראל בגדה?

——————

a. Imagine that Israel has stopped its assaults on Gaza strip. Furthermore, Israel does not respond to any provocation, assault or kidnapping coming from Gaza strip. Furthermore, Israel opens its borders and lets people and merchandise go through. Eventually, Israel allows 20,000 people from Gaza to work inside Israel, and it also increases its supply of water and electricity to the Gaza strip 4 fold. How much time will it take for Hamas to cease its fire? How much time will it take for Hamas to stop other factions from harming Israel and to direct funding to infrastructures and establish an education system which doesn't teach to hate Jews and Israel? How will that affect the west bank?

b. Imagine that Hamas has stopped its assaults on Israel. Furthermore, Hamas does not respond to any provocation, assault or kidnapping coming from Israel. Furthermore, Hamas arrests everyone who attempts or plots to assault Israel, abolishes the sections in its treaty which call for the destruction of Israel and killing of Jews and arrests everyone who incites against Jews. How much time will it take for Israel to cease its fire? How much time will it take for Israel to open Gaza strip's sea and land borders and allow the movement of men and merchandise? How will that affect Israel's policy regarding the west bank?

גם לי יש הצעה אופרטיבית. Nice job if you can get it

יולי 22, 2008

יש משהוא בדבריו של רובי ריבלין, שאומר שביטול הפנסיה של עזמי בשארה יפגע בחסינות עתידית של ח"כים אחרים. לעומת זאת, אם נבטל את כל הפנסיות של כל הח"כים, נהרוג את הציפור הזאת, ועוד הרבה ציפורים שמנות לדורות שיבואו. איך לא חשבו על זה קודם?

——————

I tend to agree with MK Rivlin (one of the more decent ones), that revoking Bishara's pension might prove counterproductive. I do have a solution of my own though: revoke all MKs' pensions, and kill 120 birds' worth with one stone many times over!

האם זו המדינה שהוציאה לפועל את מבצע אנטבה?

יולי 16, 2008

זה רק עניין של זמן שכל העסק הזה כאן יתפוצץ לנו בפרצוף.

—————–

This is not the country that some 30 years ago pulled this off. And this is the hero that Lebanon has welcomed with such pride and joy.

דברים בשם אמרם.

יולי 15, 2008

“ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד…. ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב”

תודה לאבנר על המובאה.

הריסת בתי מחבלים.

יולי 8, 2008

חשבתי לשלוח אתכם לבלוג של יהונתן קלינגר (שזה עתה גם הוספתי אותו לרשימת הקישורים שלי, למרות שהוא שמאלן), שם השארתי תגובה שנכתבה בלשון פחות שקולה מהרגיל, על המאמר שלו בנושא. אבל חשבתי שיהיה יותר נוח להעתיק את זה כאן. רק אקדים ואומר שיהונתן מתנגד להריסת בתים כזו, ואני מסכימה אתו, למרות שהוא, להבדיל ממני, מתמקד בעיקר בהיבט המשפטי של העניין:

אותי פחות מעניין ההיבט המשפטי של העניין, ויותר ההיבטים המוסרי והמעשי (שני צדדים של אותו מטבע). ולכן, שאלתי היא: למה להרוס את בית המשפחה, לא יותר יעיל (גם לצורך הרתעה, וגם בשל השלכות מעשיות אחרות) להרוג את המשפחה עצמה? ואם לא, אולי רק את האבא (כדי להיות הומנים ולא לפגוע בנשים וילדים)? יש לי עוד הצעות, אף יותר מרחיקות לכת (אני ממש יצירתית היום): במקום להרוס את בית המשפחה, למה לא נהרוס את כל הבתים של כל ערביי מזרח ירושלים? או של כל ערביי ישראל? זה בטוח ירתיע אותם! או אולי נהרוג את כולם, ולא רק את המשפחה? השמים הם הגבול, רבותי, צריך רק דמיון!

אנחנו צריכים להחליט מה אנחנו רוצים שיהיה כאן. האם ‘מדינה יהודית’ אומר ‘מדינה שחיים בה רק יהודים’? אם כן, שמי שחושב כך יקום ויגיד, ומה הוא חושב שצריך לעשות לשם השגת מטרה זו. מי יודע, אולי יש לזה רוב בעם?

אם לא, אז מה צריך להיות מעמדם של ערבים בישראל? האם הם צריכים להיות אזרחים שווי זכויות (וחובות)? מי שאומר שלא, שיקום ויגיד, ויתאר בפירוט וברור מה יהיה מעמדם המדוייק של הערבים. אולי גם לזה ימצא רוב?

מה לגבי ערביי מזרח ירושלים? (אותן נקודות אשר לעיל).

לגופו של עניין, ולמי שעדיין לא הבין: עם כל הצער והכאב, אותו פושע/מחבל/מטורף (כנראה שלשתם יחד) כבר נענש. אי אפשר להעניש אותו יותר מזה. גמרנו. אין מה להעניש את משפחתו: הם לא הרגו אף אחד. כמו שאי אפשר להעניש משפחה של רוצח “רגיל”. לגבי ההרתעה: כבר ראינו שזה לא עובד, וייתכן שאף משיג תוצאות הפוכות. איך מונעים פגועים כאלה בעתיד? קודם כל ראו לעיל (צריכים להחליט מה אנחנו רוצים כאן, ולעשות את כל הצעדים הנחוצים לצורך זה). חוץ מזה, לעולם לא ניתן למנוע את כל הפגועים/רציחות/גניבות/אונסים ושאר מריעין בישין, לא כאן, ולא בשום מקום אחר בעולם. כדאי להפנים את זה כמה שיותר מהר.

נקודת אור אחת נראתה בפיגוע

יולי 2, 2008

הצער על אבדן חיי אדם גדול וביחוד כשמדובר בישראלים בירושלים עיר מגורי. דבר אחד שמח אותי כשראיתי את התמונות מזירת הפיגוע. אזרחים ושוטרים ישראלים שלפו נשקים חתרו למגע וירו במחבל. אחרי הכל לטפס על בולדוזר נהוג בידי מחבל זה לא דבר של מה בכך. כנראה שבאכלוסיה הישראלית קיימת עדיין מערכת חיסונית בניגוד למערכת השלטונית הרקובה שלא מסוגלת לקבל החלטות הדרושות לטיפול בבעיות.

מעניין לעניין באותו עניין. עד כמה המערכת התקשורתית שלנו מחשיבה אותנו לטמבלים? התפרסם בYNET סרטון באדיבות הBBC בו נראה בבירור כיצד אזרח ישראלי יורה במחבל שלוש יריות, כעוד שמאחוריו מטפס איש יס"מ. העיגול האדום מקיף את איש היס"מ בעוד האזרח יורה במחבל. ובאותו זמן שומעים את הקריינית  אומרת "… הצליח השוטר אלי מזרחי לזנק על הטרקטור ולירות למוות במחבל, איתו היה משה פלסר…" גם העיגול האדום, שמסיט את תשומת הלב מעיקר ההתרחשות,  גם ה"זינוק" של השוטר בעוד אפשר לראות כיצד הוא משתרך מאחור וגם האזכור האגבי, של משה פלסר, האזרח, כל זאת בעוד אפשר לראות את ההתרחשויות בתמונות שאינן משתמעות לשתי פנים מצביעות על תקשורת שקרנית, ומה שגרוע מכך תקשורת שמזלזלת באינטליגנציה של הצופה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3563240,00.html

Today in Jerusalem: 3 dead, over 40 injured.

יולי 2, 2008

פרח מזיכרוני שם הארגון שלקח את האחריות לפיגוע היום (משהו עם 'הגליל'), ושכביכול מורכב מערביי ישראל(?). אני מניחה שנשמע יותר פרטים הערב.

*מצאתי: "גדודי חופשיי הגליל".

——————

On the radio today they said that the organization that claimed responsibility for today's attack is unknown to the Israeli security services, and they doubt it even exists. The interesting bit is that the organization is supposedly comprised of Israeli Arabs (as opposed to the usual suspects that come from the territories). If the organization is indeed bogus, someone has made it a point to spread that particular rumor. If, though, it does exist, that detail makes it a whole new ball game.

Update: it is the same organization that claimed responsibility for another deadly attack back in March. In both cases the attackers were from East Jerusalem, and worked in the Western part of the city. Both were relatively young (26 and 31), and had criminal records.

Update: it now looks as if the reporter I heard confused two different organizations. As far as I can tell, the one being discussed now made no claims as to the make up of its members. I would say kill them now, sort them out later, if only we knew who they are. BTW, the apparent reason for the confision is that both names have the word 'Galilee' in them, which makes it smell a bit like Hizballah. The name of the current group also includes a dedication to Imad Mughniyah

Update: now the media are saying that no group has claimed responsibility. Maybe what they mean is 'no one credible'.

החזרת חטופים. Prisoner exchange

יוני 22, 2008

הבעיה העיקרית שאני רואה עם העסקאות של חלופי שבויים (מונח מוטעה ומטעה, אבל נניח לזה כרגע) כפי שהן מתבצעות בשנים האחרונות היא לא שחרור מחבלים 'שמחר יתפוצצו בדיזנגוף', כפי שאמר הבוקר רזי ברקאי. הבעיה היא שעסקאות אלו מזמינות עוד חטיפות. אין לי פתרון לבעיה. אם הייתי במקומן של משפחות החטופים, הייתי עושה הכל, הגיוני או לא, קונסטרוקטיבי או לא, חוקי או לא, כדי לשחרר את הבן שלי, בדיוק כמו שהם עושים. אבל משהו מאד מעוות במערכת שמעמידה את המשפחות, ואת החברה כולה במצב כזה. המספרים המטורפים של אסירים ביטחוניים בהם מחזיקה ישראל נראים לי כחלק מכריע מן העוות הזה. אני מדברת כאן על עסקאות החליפין באופן כללי, ובכוונה לא מתייחסת באופן ספציפי לרגיעה הנוכחית מול חמס, ולתוכן העתירה לבג"ץ של משפחת שליט, למרות שאני כן רואה בעצם קיום העתירה הזאת עוד תוצאה של אותו עוות עליו דיברתי.

——————

The main problem with the prisoner exchange deals, that seem to have become routine during the past several years, is not that at least some of the released terrorists will attack again. The main problem is that these deals invite future abductions. I am by no means judging the families of the abducted soldiers. If I was in their shoes, I would do everything they are doing, and possibly more, to release my son. But something is very wrong with a system that puts these families, and society as a whole, in such a position. The mind-boggling numbers of captured terrorists Israel is holding in prisons is in my view a crucial part of the problem.

ברכת הקורבן

יוני 15, 2008

משחק סכום אפס הוא משחק רב משתתפים, שבו סכום הרווחים של כל המשתתפים הינו אפס. לדוגמה: במשחק הימורים, כל אגורה שזכו בה המאושרים, היא אגורה שהפסידו האחרים. כך יוצא שאם לוקחים את כל מה שהרוויח כל משתתף (כשהרווח של חלק מהמשתתפים הוא למעשה שלילי) מתקבלת תוצאה אפס.

המשותף לכל בני האדם הוא היותם צרכנים אם הרבה, ואם מעט. כדי לצרוך שומה עלינו להתפרנס. ישנן למעשה שלוש דרכים להתפרנס. שלוש דרכים בלבד ואין בלתן:

  • פרודוקטיביות: אספקת מוצר או שירות למי שחפץ בו תמורת מוצר או שירות שברצוננו לצרוך, על בסיס של רצון טוב משני הצדדים.
  • שוד: נטילה בכוח של מוצר או שירות שברצוננו לצרוך.
  • קבצנות: קבלת מוצר או שירות מהזולת ללא תמורה. צד שווה בין קבצנות ופרודוקטיביות, בכך שהיא נגבית על בסיס רצון טוב. וצד שווה לקבצנות ולשוד ששניהם נעשים ללא פרודוקטיביות.

ישנה קבצנות אשר קרובה יותר לפרודוקטיביות, כאשר גם הנותן עושה זאת על סמך רצונו הטוב לעזור לזולתו, וגם הזולת מקבל, לאחר שבלית ברירה הפך לנזקק. אבל ישנה קבצנות הקרובה יותר לשוד, לאמור: אם לא תממן אותי אז אצא לתרבות רעה ואלסטם את הבריות. מתקבלים אפוא שני קצוות בינהן אפשר להתפרנס: הקצה האחד פרודוקטיביות, והשני שוד. גם פרודוקטיביות וגם שוד אינם משחק סכום אפס. אלא שבמשחק פרודוקטיבי הסה"כ המתקבל הוא חיובי, לאחר שכל צד קיבל את מה שרצה, לדוגמה: היטבתי את ליבי במסעדה ושילמתי עבור השירות, עתה הפכתי לאדם שבע ויכול להתרכז בעבודתי כשאני על בטן מלאה. גם בעל המסעדה הרוויח מכך שסעדתי אצלו, והמלצרים, ומשכיר המקום, והטבח, וכן הלאה. ראייה לכך שהמשחק הכלכלי איננו משחק סכום אפס היא העובדה הפשוטה שכל משק חופשי בתנאי שלום וללא אסונות טבע חריגים נתון בצמיחה מתמדת.

גם בשוד לעומת זאת הסה"כ שמתקבל שונה מאפס, אלא שהפעם הוא סה"כ שלילי. לדוגמה: הייתה לי מכונית ששווייה המערך היה 80 אלף ₪. המכונית נגנבה ונמכרה למשחטת רכב. הגנב הרוויח 10 אלף ₪, המשחטה הרוויחה 5 אלף ₪ ממכירת חלפים. כלומר, בעל הרכב הפסיד ,80 וחבורת הגנבים הרוויחה סה"כ 15 אלף ₪. קיבלנו מנה של 65- אלף ₪ (לשאלה אם היה ביטוח או לא היה אין כל חשיבות, כי אם היה אז המחיר של 80 אלף ₪ היה מוטמע בעלות הפרמיה שהיו נדרשים כלל בעלי הפוליסות לשלם).

כללו של דבר: אוכלוסיית העולם מתפרנסת באופן אשר נע בין שני הקצוות: פרודוקטיביות ושוד. חלק מאיתנו קרובים יותר לקצה הפרודוקטיבי, וחלק אחר מאיתנו קרוב יותר לקצה השוד.

קיים אפוא עימות בין אוכלוסיית הפרודוקטיביים לאוכלוסיית הבוזזים, אך עימות זה איננו עימות סימטרי כלל וכלל.

הפרודוקטיביים אינם זקוקים לבוזזים. אוכלוסיית הפרודוקטיביים מסתדרת היטב ללא ביזה. לבוזזים לעומת זאת אין להם קיום ללא הפרודוקטיביים. הם זקוקים לפרודוקטיביים כמו אויר לנשימה, הנחת היסוד שלהם היא שיש מי שעמל לייצר, אחרת את מי יוכלו לבזוז?

נקודה נוספת של חוסר סימטריה היא הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן להרוס עמל של שנים.

בכל מסגרת מדינית קיימים אלמנטים פרודוקטיביים, דהיינו ספקי מוצרים ושירותים לאלה המעוניינים לקנות, ואלמנטים בוזזים. הביזה נעשית באמצעות פשיעה ואלימות, אבל גם באמצעים חוקיים עם הכשר בג"ץ. מיסים, הגבלות, הלאמה, שביתות בריוניות, רגולציה וויסות שערי החליפין, כל אלה נוטלים חלק בביזה. כאשר ידם של הראשונים על העליונה השוק מגיב בצמיחה, כלומר בעלייה ברמת החיים. כאשר ידם של האחרונים על העליונה מגיב השוק בהאטה והגדלת העוני.

הקטע הבא אינו מומלץ למי שהתקינות הפוליטית יקרה לליבו.

ממש כשם שבתוך המסגרת המדינית עצמה קיימים אלמנטים פרודוקטיביים ואלמנטים בוזזים בזבזניים, כך קיימות מסגרות מדיניות הנוטות יותר לפרודוקטיביות וכאלה הנוטות לביזה. כבר בתנ"ך מופיע הסיפור על שבטי המדיינים שגרו במדבר, ועם בוא האביב כשהתבואה הייתה מבשילה, עוד בטרם הספיקו השבטים העבריים לאסוף את התבואה מן השדה, היו המדיינים פושטים על השדות, חומסים את התבואה למחייתם ומותירים אחריהם אדמה חרוכה. באופן דומה חדרו שבטי ההונים למרכז אירופה, שדדו את הגותים הויזגותים והרומאים. העימות אפוא בין החברות המבוססות על ביזה, לבין החברות המבוססת על פרודוקטיביות הינו בלתי נמנע.

עימות כזה, רבותי, הוא בדיוק נמרץ העימות שבין מדינת ישראל לבין הפלסטינים. יהודים בעלי זהות לאומית עתיקת יומין שהגיעו לארץ שוממה וזנוחה, בנו, ייצרו, ויצרו (מבלי להתעלם מלא מעט חריקות בתהליך הבנייה). באותו פרק זמן החל גם הקיום הטפילי של היריב. הזהות הלאומית הפלסטינאית לא התקיימה לפני שהמפעל הציוני הפך לעובדה. עד אז היו אלה הערבים תושבי PALASTINA, שם שהוענק לרצועת החוף ע"י היוונים, על שם הפלשתים, שחיו שם. היות ובני העם היושב ב-PALASTINA אינם מסוגלים להגות את האות הראשונה שאחרים העניקו לארצם (ארצם ע"פ טענתם), הסבו הם את השם ל-FALASTIN, אבל נניח לסמנטיקה. מדובר בעם שללא האמצעים הטכנולוגיים שהביא עמו הכיבוש, לא היה יכול להפעיל נגדנו את נשקו העיקרי, הרחם של האישה הפלסטינית.

על העימות שלנו עם הפלסטינאים אפשר לומר בוודאות דבר אחד: הפלסטינאים זקוקים לישראל, הישראלים אינם זקוקים לפלסטינאים.

המגמה הזאת של שודד העושה שימוש באנרגיות שרידות אשר נוצרו ע"י קרבנו נמשכת בימים אלה בסרקזם בלתי נסבל. כשבסדנאות ייצור פצצות המרגמה המכוונות נגדנו, פועלים מכשירים על חשמל המופק בישראל, המימון לטרור מגיע בתיווך ישראלי, המזון הנצרך על ידי רוצחי ילדנו מועבר מישראל. מסופי הגבול, שהם צורך עזתי מובהק ולא צורך ישראלי, מהווים מטרה נייחת לפיגועים. כך נותן הקורבן לגיטימציה מוסרית לשודד. כך מעניק הנגזל את ברכתו לגזלן.

בימים אלה כשפוליטיקאים שוקלים איך לגזור קופונים, תוך סיכון טובי בנינו בסמטאות ג'בליה ובית חנון, אפשר לצאת רק בקריאה אחת: בשם השפיות הפסיקו להזין את הטרור!

בואו נחוקק את הנרטיב.

מאי 18, 2008

אני לא מצפה מח"כים לחכמה הרבה יותר גדולה מזו של סתם אזרחים, אני מניחה שיש ביניהם חכמים פחות, וחכמים יותר, בדיוק כמו שאר עמך ישראל. לכן כאשר אחדים מהם יוצאים עם רעיונות טיפשיים להפליא, יש לפי דעתי שתי אפשרויות: או שבעלי הרעיונות הם טיפשים, או שהם ממזרים מנוולים ('דמגוגים' בלע"ז), שהרעיונות שלהם מכוונים כלפי טיפשים. אני לא מכירה את ח"כ אלכס מילר, כך שקשה לי להחליט לאיזו קבוצה הוא משתייך, אבל טיפשותו של הרעיון בעינה עומדת.

מה שבטוח הוא שח"כ טיבי אינו שייך לקבוצת הטיפשים. לא לחינם הוא בחר במונח "נרטיב", במקום המילה "אמת", להבדיל, למשל, מח"כ א-סאנע , שאמר:

הנכבה היא עובדה היסטורית, לא חוק של מילר ולא מיליון חוקים יטאטאו את העובדה הזו ואת אחריותה של ישראל לנכבה הפלסטינית

את אמיתותן של עובדות, שלא כמו נרטיבים, אפשר לבדוק. כנראה שמר טיבי נוהג לבקר לא רק בסוריה, כי בטוח שלא שם הוא למד את רזי הלקסיקון הפוסט-מודרניסטי.