Archive for the ‘שלטון החוק’ Category

לשנות את שיטת הממשל בישראל עכשיו.

ספטמבר 24, 2008

הרשימה הנוכחית תחרוג במעט מהעיסוק הרגיל של רשימותיי. אין לה קשר גם לעניינים העיקריים שבהם עוסקות כלל הרשימות בבלוג זה. עם הקוראים הסליחה…

הרשימה תעסוק בעניין החשוב מכולם, יסוד היסודות ועמוד החכמות הנדרש כאן לפני כל היתר והוא – יצירת מערכת שלטונית מתפקדת.

כפי שנוכחנו לדעת ברשימות הקודמות מערכת החינוך בישראל צריכה להשתנות. כידוע לנו, גם תשתיות התחבורה במצב נורא, המשטרה כושלת והצבא על הקרשים. בכל תחום נקרות לפנינו תקלות ומחדלים, וכל הסימנים מצביעים על בעיה מערכתית. לכולנו ברור שהמערכת השלטונית שלנו לא מסוגלת לשפר את המצב; לכל הרוחות – המערכת השלטונית היא זו שהובילה אותנו לחרפה הזו.

האם המערכת הנוכחית יכולה לשנות את כל אלה? האם מערכת שבה ראש הממשלה חייב למנות את אויביו הפוליטיים, ששואפים כל העת להדיחו, לשרים כדי לשלוט יכולה להביא לתיקון המצב? האם מערכת שבה מי שרוצה להיבחר לראשות מפלגת השלטון משתמש בכוחו כשר כדי לגייס תומכים יכולה להתמקד בעיקר ולא בטפל? האם מערכת שבה ח"כ מכהנים כשרים יכולה להיות מאוזנת, לבקר כראוי את תפקוד הממשלה ולא להיכנע לפופוליזם? בוודאי שלא!

כדי שנוכל לקיים מערכת שלטונית שיכולה להוציא אותנו מהבור אליו נקלענו אנו צריכים הפרדה אמתית בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הנה דוגמא למערכת שעשויה לעשות כן:

א. הבחירות לרשויות השונות תהיינה נפרדות; בראש המדינה יעמוד נשיא שיבחר בבחירות כלליות אחת לתקופה ומשך כהונתו יהיה קבוע. הנשיא יבחר שרים למשרדים השונים (ששמותיהם והגדרות תפקידיהם הבסיסיות יקבעו בחוק יסוד "הממשלה", ולשינוי יdדרש רוב של חברי הכנסת, קרי – לפחות חצי!) והשרים לא יוכלו לכהן כחברי כנסת ואף לא יוכל אדם שנבחר לכנסת לכהן כשר אלא לאחר "תקופת צינון".

ב. חברי הכנסת יבחרו בבחירות אישיות שיערכו אחת לתקופה בשלוש רמות שונות ונפרדות: אזורית, נפתית וארצית. המועמדים יהיו חברי מפלגות רשומות. חבר כנסת שיבחר בבחירות אזוריות יכהן תקופה אחת, חבר כנסת שיבחר בנפתית יכהן שתי תקופות וזה שיבחר בארצית יכהן שלוש תקופות. בכל מערכת בחירות יעמדו לבחירה כל חברי הכנסת ה"אזוריים", מחצית מאלה ה"נפתיים" ושליש מבין ה"ארציים". כך תובטח רציפות; הבחירות האישיות יחסכו מאיתנו הרבה מהשחיתות שאנו רגילים לראות כעת בבחירות התוך-מפלגתיות, ואף יבטיחו היווצרות של גושים מפלגתיים יחד עם ייצוג הוגן לאוכלוסיות שונות. היחס בין מספר חברי הכנסת מהסוגים השונים יקבע בחוק יסוד "הכנסת". לשינוי ההרכב יידרש רוב של חברי הכנסת (קרי-לפחות חצי!). בכנסת יפעלו ועדות שונות שמטרתן בקרה של הליך קבלת ההחלטות של הממשלה. כל וועדה תהיה מקבילה למשרד ממשלתי (קרי-מספרם זהה למספר המשרדים) וחבר כנסת יוכל להיות פעיל בוועדה אחת בלבד. בכל ועדה יהיו חברים חברי כנסת אזוריים, נפתיים וארציים לפי פרופורציית הייצוג שלהם בין חברי הבית. כל ועדה תוכל למנות תת-ועדות מתמחות אד-הוק לפי ראות עיניה.

ג. הנשיא יוכל להטיל וטו על כל החלטה שתעביר הכנסת. כך, אם 10 חברי כנסת חרדים ועוד 5 חברי כנסת ערבים רוצים להעביר חוק שמשמעו הגדלת קצבאות, יוכל הנשיא, לאחר שייוועץ בשריו ויועציו להטיל וטו על החוק. הכנסת תוכל לבטל החלטת וטו של הנשיא רק אם יתמכו בכך לפחות מחצית מחברי הבית.

ד. יוכנס סעיף לחוק יסוד הממשלה שמסביר באילו תנאים וכיצד מדיחים נשיא מכהן. ההדחה תיכנס לתוקף (לאחר שכל התנאים בשלו לכך) רק עם הצבעה של רוב מיוחס של חברי הכנסת (לפחות חצי, ואולי אף יותר מכך).

למי שעוד לא הבין זאת אנו ניצבים בפני תהום – אם מצב החינוך בישראל לא ישתנה אנו נמצא בעוד דור אחד במקום בו נמצאות רומניה ותאילנד היום (ואצ"ל שמשמעות הדברים היא שלא נמצא כלל); אם מערכת הביטחון לא תשתנה, לא נוכל כבר מחר ומחרתיים להתגונן בפני אויבינו וכן הלאה וכן הלאה. השינוי חייב להתרחש עכשיו.

מודעות פרסומת

תעצרו…

יולי 23, 2008

אני רוצה להתייחס לסיפור הזה (קישור ממשה) כאילו כל מה שמספרים על רונן סורוקה אינו נכון. כאילו לא היה פסיכופת אלים שאין מקומו בשום ארגון אנושי, קל וחומר לא במשטרה, ארגון שאמור להלחם בפסיכופתים אלימים. אחרי הכל, למדנו כבר מזמן שאסור להאמין לכל מה שאנחנו קוראים בעיתון*. מצד שני, לתוך כל ארגון אנושי לפעמים מסתנן תפוח רקוב, ומשטרה אינה חסינה מפני זה, ואולי אפילו מועדת לזה, בגלל היותה ארגון כוחני מעצם הגדרתה. אז אני מתעלמת מן האפשרות המאוד סבירה שמדובר פה בעוד תפוח מאד רקוב (ובצורה רקובה לא פחות בה המשטרה מטפלת בתפוחים כאלו), ומניחה לצורך העניין שמדובר פה בשוטר אידאליסטי ונמרץ, השש לטהר את מדינתנו מנגע הסמים שפשט בה. זה לכאורה הופך את מותו של שמעון דהן לתאונה. תאונה טרגית, שלא רק שקטעה את חייו של איש צעיר, אלא הרסה גם את חיי משפחתו. או ייתכן שלא זה דווקא מה שהופך את מותו לתאונה, כי גם אם סורוקה הוא אכן פסיכופת אלים כפי שמצטייר מהכתבה, עדיין בכלל לא בטוח שכוונתו היתה להרוג את דהן, ולא סתם להתעלל בו. אם כך, זו תאונה בכל מקרה. האמנם?

קחו את הפיגועים של הטרקטורים. נניח שבפעם הבאה ששוטר (או אזרח חמוש) יראה דחפור ענק שנהגו הערבי מתנהג מוזר, הוא יחשוב שהלה עומד לבצע פיגוע חיקוי, יזנק עליו ויהרוג אותו, ולאחר המעשה יתברר שהוא טעה, ושנהג הדחפור בכלל לא היה מחבל. שיפוט לקוי, אצבע קלה מדי על ההדק? ייתכן מאד, אבל המטרה היתה להציל חיים של חפים מפשע שהיו נפגעים אם אכן הנהג היה מחבל, ואחרי הכל איך אפשר היה לדעת שאינו כזה? תאונה טרגית לכל הדעות, אבל עדיין תאונה.

האם כך במקרה שלפנינו? אדם שאין שום סיבה לחשוב שהוא מהווה סיכון לחייהם של סובבים אותו, נעצר בחשד של החזקת אבקה לבנה, שמופקת מעלים של צמח שמגדלים אותו בארצות מסוימות. צריכתו גורמת למשתמש להרגיש טוב יותר ממה שהוא אולי מרגיש בלעדיה. בצריכת אבקה זו יש גם סיכונים חמורים למשתמש, אם כי לא בטוח שסיכונים אלו עולים על הסיכון שבהתקלות בשוטר נמרץ ואידאליסט כדוגמתו של סורוקה. (לא בטוח גם שסיכונים אלו עולים, למשל, על הנהיגה בכבישי הארץ, פעילות שרובינו חוטאים בה, ושהמנוח לא נמנע ממנה באופן ברור, כפי שניתן להסיק מהעובדה שהשוטר עצר אותו בזמן שישב במכוניתו לצד אחד הצמתים הסואנים ביותר בארץ). אותו שוטר נמרץ ואידאליסט נשלח ע"י המדינה (=על ידינו?), כי המדינה (=אנחנו?) החליטה שהיא צריכה להגן עלינו בפני סיכון מסוים זה מפני עצמנו בכל מחיר: במחיר כספינו, במחיר חירותינו, אפילו במחיר חיינו. האם זה עדיין משאיר את מותו של דהן בגדר תאונה? ייתכן. האם זו עדיין היתה תאונה אם דהן "רק" היה נפצע תוך כדי המאבק עם השוטר? האם אז בכלל היינו שומעים על המקרה?

*עדכון: מישהי שאני מכירה, ושיודעת על מה היא מדברת אומרת שרונן סורוקה הוא אדם שונה לגמרי מאותו מטורף אלים שמתואר בכתבה ב"הארץ" לעיל. אז יש עוד קרבן בסיפור הזה, הפעם מישהו שכנראה נעשה לו רצח אופי. וזו לא סתם מטבע לשון: רצח אופי הוא דבר ממשי ומוחשי מאד לקרבן. איך שאני לא מסתכלת על כל הסיפור הזה, הוא עושה לי בחילה.

בסדר.

יולי 23, 2008

בשלב זה אני לא אכה את נושא הפנסיות/משכורות לחברי כנסת למוות (לא כי אני לא רוצה, אלא כי יש עוד דברים שצריך לעשות), ונדבר על מקרה עזמי בשארה לגופו. אז כמינרכיסטית, אני אניח שלא מדובר בח"כ, אלא בקצין בצה"ל (שהמשכורת/פנסיה שלו מקובלת עלי עקרונית), שחשוד בריגול לטובת גורם עויין, ושברח מן הארץ לפני שעמד למשפט. אפשר להמשיך את הדיון מנקודה זו.

גם לי יש הצעה אופרטיבית. Nice job if you can get it

יולי 22, 2008

יש משהוא בדבריו של רובי ריבלין, שאומר שביטול הפנסיה של עזמי בשארה יפגע בחסינות עתידית של ח"כים אחרים. לעומת זאת, אם נבטל את כל הפנסיות של כל הח"כים, נהרוג את הציפור הזאת, ועוד הרבה ציפורים שמנות לדורות שיבואו. איך לא חשבו על זה קודם?

——————

I tend to agree with MK Rivlin (one of the more decent ones), that revoking Bishara's pension might prove counterproductive. I do have a solution of my own though: revoke all MKs' pensions, and kill 120 birds' worth with one stone many times over!

מי צריך את הממשלה המשרד הממשלתי הזה? (או פוסט שמדבר על כל מיני "איזמים", אבל רק בהתחלה).

יולי 22, 2008

הכותרת נראית כפי שהיא נראית כדי שאף אחד לא יבהל ויחשוב שיש לו עסק עם אנרכיסטית, כי אני לא. הבעיה עם האנרכיזם שלמרות שהוא (בשונה מקומוניזם, למשל) מקובל עלי לגמרי מבחינה מוסרית, הוא אינו ישים במציאות (הפעם בדומה לקומוניזם). הבעיה עם המינרכיזם (שאליו אני נוטה), היא שהוא אמנם מאפשר ממשלה מינימלית, אבל טבען של ממשלות הוא לא להשאר מינימליות. ההיפך, טבען של הממשלות הוא לגדול ולהתרחב, (ולזלול), ולהשתלט על כל חלקה אפשרית בחיי האזרחים. החכמה היא, אם כן, לא רק לצמצם את גדלה של הממשלה, אלא לבנות מערכת שלא מאפשרת לה לגדול מעבר למילוי תפקידה ההכרחי, קרי הגנה פיזית על אזרחים ורכושם (דבר שאותו היא, כמו דברים רבים אחרים שהיא לא אמורה לעשות, עושה במידת הצלחה מאד מפוקפקת).

אני לא יודעת איך עושים זאת. גדולים וחכמים ממני ניסו, אך הצליחו רק באופן חלקי, ומה שעוד יותר גרוע, זמני. מדי פעם אני קוראת על רעיונות מעניינים שמטרתם לתקן את המעוות, אבל בכולן ניתן למצוא טעם לפגם, מסיבות שונות, אבל בעיקר בגלל שהן מפספסות נתון אחד בסיסי בטבע האנושי. נתון זה אפשר לסכם בקצרה כך: בני האדם מוכנים למכור את חרותם בעבור נזיד עדשים (ממשי או כזה שרק בבחינת הבטחה). העובדה שאם וויתור על חרותם הם נפתרים מן האחריות הכבדה למדי על חייהם היא בבחינת בונוס.

טוב,אז כנראה שלא נצליח להפטר ממשרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד החינוך. אבל אולי אפשר לפחות להפתר ממשרד הספורט והתרבות? לא? אז אולי מרשות השידור? טוב, אז לפחות מאגרת הטלויזיה? או לפחות אולי לא להשתמש בכספינו כדי לאיים עלינו שאם לא נשלם עבור ערוץ 1 שממילא אינינו צופים בו, נאלץ לשלם בנוסף גם קנסות וריבית?

הצעה אופרטיבית להתרת החזקת נשק חם

יולי 21, 2008

אליסה הציעה באחד הפוסטים הקודמים לאמץ את הסעיף השני בחוקת ארה"ב ולהתיר החזקת נשק חם לכל אדם שפוי.

1. מי שיבצע רצח באמצעות נשק חם יחויב בתשלום של, בואו נגיד, 5 מליון ש"ח ליורשי הקרבן, מי שיואשם בהריגה מנשק חם יחויב ב 2 מיליון. מי שיואשם בגרימת מוות ברשלנות יחויב ב-1 מיליון, בפציעה סכם אחר, וכולי.

2. רובינו איננו יכולים לעמוד בסכומים אסטרונומים אלו, לכן כל מי שמחזיק נשק חם יחויב בביטוח צד שלישי.

3. חברת הביטוח תצטרך לעשות את הבדיקה: האם האדם נראה לה שפוי דיו כדי לבטח אותו. אפשר לסמוך על חברת הביטוח יותר מאשר על המדינה (המשסה שוטרי יס"מ פסיכופתים לפיצוח גולגלות, והמספקת נשק חם לכל ילד בן 18). חברות הביטוח שיחששו לכיסן יערכו בדיקה עם כל הפרמטרים הרלוונטיים, להבדיל מפרמטרים לחלוטין לא רלוונטיים, כמו: שירות או אי-שירות בצבא, מגורים באזור עימות (כל הארץ היא אזור עימות). חברת הביטוח תוכל להקים גם כמה מסלולים, כמו פרמיה גבוהה והשתתפות עצמית נמוכה, או פרמיה נמוכה והשתתפות עצמית גבוהה.

כך, כאשר חברת הביטוח תחשוב שבע פעמים אם לבטח את מאן דהוא, ומחזיק הנשק יחשוב פעמיים לפני שהוא משתמש בו, אפשר יהיה לאפשר ליותר אנשים להחזיק בכלי נשק, ופחות אנשים מטורפים יסתובבו עם נשק ברישיון.

הצעה נוספת: להחיל את הקנסות האמורים למעלה על המשטרה, במקרה ששוטר פעל באלימות שלא לצורך. כך אולי תבחן המשטרה טוב יותר את שוטריה.

קניין רוחני.

יולי 20, 2008

מי שמתעניין בנושא, בין אם יש לו דעה מגובשת, ובין אם לוא (לי יש), ייתכן שימצא עניין בפוסט הזה של יהונתן, והויכוח שהוא ואני נהלנו בעקבותיו.

תעצרו את העולם, אני רוצה…Stop the world, I want to

יולי 18, 2008

נראה שאנגליה נמצאת תחת מתקפה של דקירות סכינים. הפתרון הגאוני שמציעים אלו שלהם כל הפתרונים? איך לא חשבו על זה קודם!:

ברוב הדקירות הקטלניות מעורב כלי נשק קל להשגה: סכין מטבח. האם הפסקת מכירות של להבים ארוכים עם קצוות חדים תעזור להציל חיים?…

…ההצעה באה משלשה מומחי חירום רפואי, והיא פשוטה: להפתר מהקצוות החדים של סכיני המטבח הארוכים יותר…

…במאמרם המקורי הרופאים טוענים שאת רוב המאכלים ניתן להכין תוך שימוש בשילוב של סכין עם קצה "קהה, מעוגל", ואחר, שהוא, למרות היותו חד, קצר דיו (פחות מ-5 ס"מ), מה שגורם לו להיות פחות קטלני אם משתמשים בו כנשק.

שף טלויזיוני אנתוני תומפסון מסכים, ומציין שבמזרח הרחוק לעיתים רחוקות מאד משתמשים בסכינים בעלי קצה חד, וש"לבישול יום-יומי, סכין בעלת קצה מרובע או קהה זה בסדר" [שלא נדבר על זה שסושי זה יותר בריא מסטייקים!].

תגובה מקובלת היא שפציעה באמצעות סכין כבר אינה חוקית [באמת???!!!], ושעדיף שמאמצי הממשלה יופנו לאכיפת חוקים קיימים [מי הפאשיסט שהעז לומר זאת???!!!]

——————

Just read the damn thing. (H/T to Nick).

דברים בשם אמרם.

יולי 15, 2008

“ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד…. ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב”

תודה לאבנר על המובאה.

באש ובעשן תעבוד את אלהיך! With fire and smoke worship thy God!

יולי 14, 2008

אני מאד בעד שלכל אזרח שפוי ושומר חוק תהיה הזכות להחזיק בנשק חם. אני גם מאד בעד שילדים גדולים יחסית יעשו הכרות עם כלי נשק אלו, וילמדו להשתמש בהם בצורה אחראית, תחת השגחה צמודה של מבוגר. אבל האם הייתי רוצה שבן הטיפש-עשרה שלי ישתתף במפגש של בני טיפש-עשרה אחרים, שם מחלקים לכל אחד מהם M16? הממם, תנו לי לחשוב על זה עוד קצת:

כנסיה בפטיסטית באוקלהומה עומדת על כך שהיא תמשיך בתכניתה השנויה במחלוקת של חלוקת הרוס"ר החצי אוטומטי AR-15 במפגש של צעירים – צעד המתואר כ-"אמצעי לעודד צעירים להגיע למפגש", לפי תחנת החדשות המקומית.

נראה של"ווינדזור היל בפטיסט" יש היסטוריה של עבודת האל באמצעות עוצמת אש, ובשנה שעברה הם קיימו תחרות ירי כחלק מן החגיגה השנתית שלהם. השנה, דווח שהם הוציאו 800 דולר עבור אותו חצי אוטומטי, אבל הכומר הממונה על צעירי הכנסיה, בוב רוס, טען שהנושא העיקרי של הכנס לא היו כלי ירי, אלא "מציאת האמונה ע"י בני העשרה".

הוא הדגיש שהאירוע כלל 21 שעות של הטפה בין התפרצויות של ירי, וכהגנה אמר: "אני לא רוצה שאנשים יחשבו 'או ואבוי, אנחנו שמים נשק בידיו של מישהו שלא מכבד את זה ואז ילך ויהרוג מישהו. זה לא מה שאנחנו מנסים לעשות".

תחנת החדשות דיווחה שמסירת הרובים בוטלה ברגע האחרון, כי הכומר בדימוס ג'ים וויניירד, שניהל את תחרות הירי, "נפצע ברגלו ולא יוכל להיות נוכח".

כולנו כמובן מאד רוצים לדעת איך בדיוק נפצע הכומר המכובד:-)

רק אל תחשבו שכל מה שהם עושים בכנס זה לירות ולהתפלל. לא, הם גם משחקים כדור עף, גולף וכדור סל, מחליקים על קרח, עושים על האש, שרים במקהלה וצופים בהצגות תאטרון. וכמובן, הארוע פתוח לבני ובנות שני המינים.

——————

I am not sure how I really feel about this.

…the giveaway was canceled at the last minute since pastor emeritus Jim Vineyard, who ran the shooting competition, "injured his foot and wouldn’t be able to attend"

I do wonder how did that happen:-)

I guess the fact that in addition to praying and shooting, they also play sports and do cookouts should make it a wholesome experience. The rifle the kid gets to take home (or elsewhere) is just a bonus:-)

H/T to EEH.