Archive for the ‘הגנה עצמית’ Category

הצעה אופרטיבית להתרת החזקת נשק חם

יולי 21, 2008

אליסה הציעה באחד הפוסטים הקודמים לאמץ את הסעיף השני בחוקת ארה"ב ולהתיר החזקת נשק חם לכל אדם שפוי.

1. מי שיבצע רצח באמצעות נשק חם יחויב בתשלום של, בואו נגיד, 5 מליון ש"ח ליורשי הקרבן, מי שיואשם בהריגה מנשק חם יחויב ב 2 מיליון. מי שיואשם בגרימת מוות ברשלנות יחויב ב-1 מיליון, בפציעה סכם אחר, וכולי.

2. רובינו איננו יכולים לעמוד בסכומים אסטרונומים אלו, לכן כל מי שמחזיק נשק חם יחויב בביטוח צד שלישי.

3. חברת הביטוח תצטרך לעשות את הבדיקה: האם האדם נראה לה שפוי דיו כדי לבטח אותו. אפשר לסמוך על חברת הביטוח יותר מאשר על המדינה (המשסה שוטרי יס"מ פסיכופתים לפיצוח גולגלות, והמספקת נשק חם לכל ילד בן 18). חברות הביטוח שיחששו לכיסן יערכו בדיקה עם כל הפרמטרים הרלוונטיים, להבדיל מפרמטרים לחלוטין לא רלוונטיים, כמו: שירות או אי-שירות בצבא, מגורים באזור עימות (כל הארץ היא אזור עימות). חברת הביטוח תוכל להקים גם כמה מסלולים, כמו פרמיה גבוהה והשתתפות עצמית נמוכה, או פרמיה נמוכה והשתתפות עצמית גבוהה.

כך, כאשר חברת הביטוח תחשוב שבע פעמים אם לבטח את מאן דהוא, ומחזיק הנשק יחשוב פעמיים לפני שהוא משתמש בו, אפשר יהיה לאפשר ליותר אנשים להחזיק בכלי נשק, ופחות אנשים מטורפים יסתובבו עם נשק ברישיון.

הצעה נוספת: להחיל את הקנסות האמורים למעלה על המשטרה, במקרה ששוטר פעל באלימות שלא לצורך. כך אולי תבחן המשטרה טוב יותר את שוטריה.

מודעות פרסומת

דברים בשם אמרם.

יולי 15, 2008

“ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד…. ורדפתם את אויביכם ונפלו לפניכם לחרב”

תודה לאבנר על המובאה.

באש ובעשן תעבוד את אלהיך! With fire and smoke worship thy God!

יולי 14, 2008

אני מאד בעד שלכל אזרח שפוי ושומר חוק תהיה הזכות להחזיק בנשק חם. אני גם מאד בעד שילדים גדולים יחסית יעשו הכרות עם כלי נשק אלו, וילמדו להשתמש בהם בצורה אחראית, תחת השגחה צמודה של מבוגר. אבל האם הייתי רוצה שבן הטיפש-עשרה שלי ישתתף במפגש של בני טיפש-עשרה אחרים, שם מחלקים לכל אחד מהם M16? הממם, תנו לי לחשוב על זה עוד קצת:

כנסיה בפטיסטית באוקלהומה עומדת על כך שהיא תמשיך בתכניתה השנויה במחלוקת של חלוקת הרוס"ר החצי אוטומטי AR-15 במפגש של צעירים – צעד המתואר כ-"אמצעי לעודד צעירים להגיע למפגש", לפי תחנת החדשות המקומית.

נראה של"ווינדזור היל בפטיסט" יש היסטוריה של עבודת האל באמצעות עוצמת אש, ובשנה שעברה הם קיימו תחרות ירי כחלק מן החגיגה השנתית שלהם. השנה, דווח שהם הוציאו 800 דולר עבור אותו חצי אוטומטי, אבל הכומר הממונה על צעירי הכנסיה, בוב רוס, טען שהנושא העיקרי של הכנס לא היו כלי ירי, אלא "מציאת האמונה ע"י בני העשרה".

הוא הדגיש שהאירוע כלל 21 שעות של הטפה בין התפרצויות של ירי, וכהגנה אמר: "אני לא רוצה שאנשים יחשבו 'או ואבוי, אנחנו שמים נשק בידיו של מישהו שלא מכבד את זה ואז ילך ויהרוג מישהו. זה לא מה שאנחנו מנסים לעשות".

תחנת החדשות דיווחה שמסירת הרובים בוטלה ברגע האחרון, כי הכומר בדימוס ג'ים וויניירד, שניהל את תחרות הירי, "נפצע ברגלו ולא יוכל להיות נוכח".

כולנו כמובן מאד רוצים לדעת איך בדיוק נפצע הכומר המכובד:-)

רק אל תחשבו שכל מה שהם עושים בכנס זה לירות ולהתפלל. לא, הם גם משחקים כדור עף, גולף וכדור סל, מחליקים על קרח, עושים על האש, שרים במקהלה וצופים בהצגות תאטרון. וכמובן, הארוע פתוח לבני ובנות שני המינים.

——————

I am not sure how I really feel about this.

…the giveaway was canceled at the last minute since pastor emeritus Jim Vineyard, who ran the shooting competition, "injured his foot and wouldn’t be able to attend"

I do wonder how did that happen:-)

I guess the fact that in addition to praying and shooting, they also play sports and do cookouts should make it a wholesome experience. The rifle the kid gets to take home (or elsewhere) is just a bonus:-)

H/T to EEH.

נקודת אור אחת נראתה בפיגוע

יולי 2, 2008

הצער על אבדן חיי אדם גדול וביחוד כשמדובר בישראלים בירושלים עיר מגורי. דבר אחד שמח אותי כשראיתי את התמונות מזירת הפיגוע. אזרחים ושוטרים ישראלים שלפו נשקים חתרו למגע וירו במחבל. אחרי הכל לטפס על בולדוזר נהוג בידי מחבל זה לא דבר של מה בכך. כנראה שבאכלוסיה הישראלית קיימת עדיין מערכת חיסונית בניגוד למערכת השלטונית הרקובה שלא מסוגלת לקבל החלטות הדרושות לטיפול בבעיות.

מעניין לעניין באותו עניין. עד כמה המערכת התקשורתית שלנו מחשיבה אותנו לטמבלים? התפרסם בYNET סרטון באדיבות הBBC בו נראה בבירור כיצד אזרח ישראלי יורה במחבל שלוש יריות, כעוד שמאחוריו מטפס איש יס"מ. העיגול האדום מקיף את איש היס"מ בעוד האזרח יורה במחבל. ובאותו זמן שומעים את הקריינית  אומרת "… הצליח השוטר אלי מזרחי לזנק על הטרקטור ולירות למוות במחבל, איתו היה משה פלסר…" גם העיגול האדום, שמסיט את תשומת הלב מעיקר ההתרחשות,  גם ה"זינוק" של השוטר בעוד אפשר לראות כיצד הוא משתרך מאחור וגם האזכור האגבי, של משה פלסר, האזרח, כל זאת בעוד אפשר לראות את ההתרחשויות בתמונות שאינן משתמעות לשתי פנים מצביעות על תקשורת שקרנית, ומה שגרוע מכך תקשורת שמזלזלת באינטליגנציה של הצופה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3563240,00.html

חוק שי דרומי. The Shai Dromi Law

יולי 1, 2008

כמובן שיש לברך על אשור החוק ע"י הכנסת. אבל, כפי שמציין בצדק רב מקרובלרוג, לחוק זה אין משמעות מעשית, כל עוד אזרח מן השורה לא יכול לרכוש נשק אישי להגנה עצמית. להבדיל ממנו, אני לא רואה בחוק זה מחווה ריקה בלבד, ואני חושבת שזה כן צעד בכיוון הנכון. אבל, כמו שהוא אומר, כל עוד קשישה בת שמונים לא יכולה לרכוש אקדח כדי לירות במנוול שמתעלל בה לפני שהוא שודד אותה, חוק זה באמת ברובו ריק מתוכן.

——————

They finally passed it. But, read what MicroBalrog has to say about this (I agree with him).

לעולם לא עוד. Never again

אפריל 30, 2008

באתי כרמטכ"ל צבא ההגנה לישראל, ערב יום השואה וערב שנות ה-60 לעצמאות ישראל לומר: לעולם לא עוד. לעולם לא יביטו יהודים במבט מבועת מעבר לגדרות התיל חסרי אונים. באנו לזכור ולא לשכוח ולומר להם ולזכרם – לעולם לא עוד

דברי רמטכ"לינו באושוויץ, היום (ערוץ 7).

כמובן, היום היהודים רחוקים מספיק מן הגדרות, ולכן אין להם שום כלי יעיל להתנגדות. שאלו את תושבי שדרות.

אבל לא באתי לערוך השוואות, ולא לזלזל בחשיבותו של צבא ישראלי חזק. ההיפך הוא הנכון. גם לא אכנס לדיון המיותר בשאלה, מה יכלו לעשות צה"ל ומדינת ישראל, אילו היו קיימים כבר לפני 65 שנה (או לחילופין – מה הם יכולים לעשות היום אם גרמניה תחזור על הניסיון לפתור את בעיית היהודים).

מכל מקום, אילו היינו מטילים על עצמנו לפני 60 שנה, את כל המגבלות המדיניות והצבאיות של היום – לא היתה מדינת ישראל מצליחה לקום כלל.
מדיניות הסיוע ההומניטרי כבר פרצה את כל גבולות הטעם הטוב, וניהול מו"מ עם אויב המצהיר בגלוי שמדובר בדרך להרויח זמן אינו מרגש עוד אף אחד. צה"ל לא מנסה אפילו להגיע להישגים בני קיימא מול הפלסטינאים, וכולנו התרגלנו להגמשת הקריטריונים למונח "כושר הרתעה".
כל אלה הופכים את הצהרות הבטחון המתלהמות של נציגי צה"ל והממשלה לבדיחה עצובה.

– – – – – – –

I came here as the Chief of Staff for Israel's Defense Forces, on the eve of the Holocaust Remembrance Day, and close to the 60th anniversary of Israel's independence, to say: never again. Never again will Jews look, terrified, through barbed wire fences, helpless. We came to remember and not forget, and tell them and their memory: never again.

Says our Chief of Staff in Auschwitz, today.

Of course, today Jews are far enough removed from fences, and so they don't have any effective means for resistance. Just ask the Sderot residents.

But I am not about to make comparisons, and not to discount the importance of a strong Israeli military. Quite the opposite. Neither am I going to get into the needless discussion on what could IDF and the state of Israel do, if they existed 65 years ago (or, conversely, what can they do today if Germany repeats its attempt at solving the Jewish Problem).

In any case, if 60 years ago we imposed upon ourselves all the political and military restrictions of today, the state of Israel would not have come into being at all. The policy of humanitarian assistance already is beyond sensible, and negotiations with an enemy that openly declares them a means of stalling to gain advantage, no longer outrages anyone. IDF does not even attempt concrete achievements vis a vis the Palestinians, and we all became accustomed to the tempering of the criteria for the concept of "deterrence".

All this turns the fiery proclamations about security from the IDF and the government representatives into a sad joke.

[Posted by Avner, translated by Alisa].

שי דרומי Shai Dromi

אפריל 14, 2008

תהיתי כבר זמן רב מה בדיוק קורה עם שי דרומי, ואיך מתנהלים חייו (ומשפטו) לאחר המקרה. לאחרונה הועלתה הצעת חוק שיש לברך עליה שמקורה במשפטו. אבל הכתבה הכי טריה שמצאתי שמדברת על מה שעובר על האיש עצמו היא מלפני כחצי שנה.

באותו עניין, ודאי שמעתם, אבל שווה להדגיש שוב: המשטרה מתנגדת להצעת החוק.
המדינה היא לא ידידתך.

– – – – – – –

If you have not heard about Shai Dromi, you should follow that link. This certainly will not shock my UK friends, but Americans are a totally different story, thank god.